משתמש:נהוראיאליהו17/טיוטה

מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית

יקיר ורשבסקי (בפולנית: Jakir Warszewski) נולד במלאווה, פולין ב- 14 במרץ 1885. היה סופר יהודי-פולני נודע שכתב בעברית וביידיש.  בקיץ 1942 נרצח ורשבסקי בטרבלינקה.

קורות חייו[עריכת קוד מקור | עריכה]

ורשבסקי נולד למשפחת סוחרים חסידים יהודים. למד בצעירותו בחדר ובישיבה בהנהלת חסידות אלכסנדר יחד עם בן עירו וחבר נעוריו, יוסף אופטושו. יחד למדו ספרי חקירה, קבלה, השכלה וחסידות. ורשבסקי התמחה בספרות ימי-הביניים ובכוחות עצמו רכש השכלה כללית ושפות. כצעיר היה פעיל בתנועה הציונית ואחד ממייסדי הספריה הראשונה במלאווה (1904). [1]

בשנת 1908 פרסם ב"הדגל" הלונדוני ציורים וסקיצות מרשימות על הטבע. לאחר לימודיו, היה מורה פרטי לעברית בבתי-ספר יהודיים, ואחר כך עבד בקופת מלאבה המקומית כמנהל חשבונות. בשנת 1914, ביקר בארץ ישראל מטעם העיתון "היינט". לאחר המסע סיפר על רשמיו בספר "מן המולדת" (1919). שנים רבות היה אינסטרוקטור (מאמן) ב"קרן היסוד".

ורשבסקי  כתב גם בעיתון פארווערטס, ניו - יורק ואף זכה בפרס ראשון בעד הסקיצה שלו "דאקטער ראבינאוויטש" בקונגרס מטעם "פארווערטס" משנת 1931. היה מזכיר מערכת "הצפירה" והשתתף זמן מה בעריכתו של העיתון יחד עם יוסף הפטמן. לקח חלק גם בעריכת "הדור" של דוד פרישמן, "רשפים בדרך" - ורשה. בשנים 1937־1938 הוציא סדרת ספרים מנוקדת לילדים בשם "הקורא הצעיר".[2]

בזמן המלחמה[עריכת קוד מקור | עריכה]

עד נפילת פולין בידי גרמניה הנאצית בספטמבר 1939 עבד ורשבסקי כמורה לעברית בבתי ספר של הקהילה היהודית בוורשה.

לאחר כיבוש ורשה, נשלח ורשבסקי לגטו ורשה ועבד בתור פקיד במשרד עבודה. כשהיה בגטו, כתב על המלחמה ועל הגטו ועוד סיפורים שונים. בסופו של דבר הגיעה האקציה הגדולה גם לשם. אנשי הס"ס הקיפו את בית המגורים של עובדי משרדי כוח אדם ולקחו את כולם לטרבלינקה. ביניהם היה ורשבסקי. במלחמה ניהל יומן - שנעלם עמו.[3]

לפני  ה"סלקציה" של הנאצים בקיץ שנת 1942 כתב סיפורים וזכרונות, לאחר ה"סלקציה" נספה.[4]

אופטושו, חבר נעוריו של ורשבסקי כתב: "יקיר אהב התבודדות, קצת דשא, אבן קטנה, בורג זעיר, גבעה. לא פסח על שום דבר. הכל סקר בעיניים שלו מבעד המשקפיים. הדבר הפעוט קיבל אצלו חיות". [5]

ספריו[עריכת קוד מקור | עריכה]

  • "מן המולדת" (רשמי נסיעה בארץ ישראל , מצרים והמזרח) - ורשה, 1919.
  • "הגיונות וזעזועים" (הרהורים פילוסופיים) - ורשה, 1919.
  • "הקורא הצעיר" (סיפורים ואילוסטרציות לנוער) – ורשה, 1937.
  • "די לעצטע" (פון מיין חסידישע היים) - ביידיש.
  • "סיפורים מהחיים החסידים בעיירה פולנית" (חלקים מהם הודפסו אחרי כן ב"אנטאלאגיע", די יידישע פראזע אין פוילן צווישן ביידע וועלט - מלחמות"- ניו-יורק, 1947, וגם ב"פנקס מלאווע", ניו-יורק, 1950) - ביידיש.

שני ספרים שלו: "פֿון דער היים" (תמונות מהעיירה), ו"דאס און יענץ" (פיליטונים, מאמרים על נושא הציונות והפדגוגיקה) היו כבר אחרי עריכה בבית דפוס, אבל בגלל המלחמה לא יצאו לאור [2]

הערות שוליים[עריכת קוד מקור | עריכה]

  1. ^ יקיר ורשבסקי, באתר library.osu.edu
  2. ^ 1 2 שטוקפיש, דוד (עורך), מלאבה היהודית: קורותיה, התפתחותה, כליונה / די יידישע מלאווע: געשיכטע, אויפשטייג, אומקום, ישראל: יוצאי מלאבה בישראל ובתפוצות, תשמ"ד, עמ' 394
  3. ^ עמנואל רינגלבלום, כתבים אחרונים יחסי פולנים-יהודים ינואר 1943 - אפריל 1944, ישראל: יד ושם, עמ' 118
  4. ^ יקיר ורשבסקי, באתר library.osu.edu
  5. ^ שטוקפיש, דוד (עורך), מלאבה היהודית: קורותיה, התפתחותה, כליונה / די יידישע מלאווע: געשיכטע, אויפשטייג, אומקום, ישראל: יוצאי מלאבה בישראל ובתפוצות, תשמ"ד, עמ' 394