משתמש:מי-נהר/ארגז חול:הכותל בזמן המנדט הבריטי

הכותל המערבי / רב הכותל / יצחק אביגדור אורנשטיין / משפט הכותל

הכותל בתקופת המנדט הבריטי

לאחר הצהרת בלפור ו-כיבוש ירושלים בידי הבריטים בשנת 1917, ועם סיום מלחמת העולם הראשונה והתקופה העות'מאנית בארץ ישראל בשנת 1918, הלכה והתגברה נוכחותם של יהודים תושבי הארץ ומבקרים מהתפוצות בכותל המערבי מתוך התחושה של ביטחון. אולם כבר ב1921 החלו להירשם אירועים של פגיעה בבאי הכותל. אעפ"כ זרם הפוקדים את הכותל המשיך לעלות בהתמדה ובמיוחד בימי חג ומועד.

בשל העומס הרב במקום בימים נוראים הציבו היהודים ליום הכיפורים מספר ספסלים עבור הזקנים ומחיצה להפרדה. בעיצומו של יום הכיפורים ה'תרפ"ט (24 בספטמבר 1928) התפרצו שוטרים בריטיים והסירו באלימות את המחיצה והספסלים. בעקבות מחאות היישוב היהודי בארץ ישראל ובעולם על תקרית בין שוטרים למתפללים שאירעה בסמוך לכותל ושבה נפגעו מתפללים יהודים, מינתה ממשלת בריטניה בהסכמת חבר הלאומים ועדה ל"קביעת הזכויות והתביעות השנויות במחלוקת של היהודים והמוסלמים בכותל המערבי" - ועדה זו כונתה בשם "ועדת הכותל הבינלאומית".

במקביל באותה שנה הייתה הסלמה והידרדרות בטחונית קשה ששיאה החל ב-ט' באב במאורעות תרפ"ט והתפשטה לכל רחבי הארץ.

הידרדרות זו הביאה לכך שהסדרים בכותל המערבי היו אחד הנושאים העיקריים בהם דנה הוועדה הבריטית לחקר המאורעות. ולפיכך הוקמו מטעם היישוב היהודי שתי ועדות לצורך הטיפול בענייני הכותל. הוועדות היו מורכבות מנציגים של המוסדות הלאומיים, הרבנות הראשית, ואגודת ישראל. בעקבות ועדות אלה ייסדו ב-1930 את התפקיד הרישמי של רב הכותל.

בין החוקים שגזרה הוועדה על הסדרי התפילה בכותל, נאסר להניח שם כל חפץ כולל מחיצה, שולחן, ארון או כסא. מצב זה לא איפשר את קריאת התורה במהלך התפילה ולכן נאלצו המתפללים להפסיק בזמן קריאת התורה וללכת אל בתים באזור בהם ניתן היה לקיים את קריאת התורה ולאחר מכן חזרו להמשך התפילה בכותל.

כמו כן נאסר לתקוע בשופר ליד הכותל ולכן לא יכלו לקיים את תפילות ימי ראש השנה בכותל שבהם צריכים לתקוע בשופר.

אעפ"כ בתפילת הנעילה של יום הכיפורים כבר משנת 1930 בהם תקע משה צבי סגל, תמיד נמצאו כמה שופרות שהוגנבו באופן מחתרתי ושאיתם תקעו עם סיום היום בכל שנה.

למעשה בתקופה זו מלבד בראש השנה התקיימו בכותל המערבי תפילות בכל ימי השבוע ובימי חג ושבת היה הכותל הומה מרב אנשים.

גם מבקרים ותיירים רבים פקדו את המקום ותועדו כמדי יום ביומנו של רב הכותל הראשון הרב יצחק אביגדור אורנשטיין.

הערכה מספרית של מספר היהודים המתפללים והמבקרים בכותל בשנת ה'תש"ז לפי תיעודו היומיומי של רב הכותל הוערך בכ-340,000 באותה שנה.

התפילה הציבורית האחרונה הייתה ב-ט"ז בכסלו תש"ז , (29 בנובמבר 1948) יום הכרזת המדינה באותו יום נכחו בכותל כ-1500 מתפללים שבאו במיוחד להתפלל להצלחת מדינת ישראל. בחצות הליל כמדי יום הגיעו קבוצות של חסידי ברסלב לקונן על החורבן. לאחר מכן חסמו הבריטים את הדרך אל הכותל והערבים הטילו מצור על הרובע היהודי למשך 6 חודשים שעד שנפל בידי הלגיון הירדני. מאז ועד לשחרור ההעיר העתיקה לא יכלו יהודים לפקוד את הכותל המערבי.