משתמש:מי-נהר/ארגז חול/טיוטה/הקונגרס הציוני ה-15
- [[:]]
גובה הכרם הוא הפרמטר החשוב ביותר לקביעת איכות הענבים. "גרנד קרו בצרפתית: החלקה הגדולה. הסיווג הגבוה ביותר שניתן לכרם (או ליקב) בצרפת. בישראל התהליך אינו פורמלי והוא נמצא רק בתחילתו, אבל מומלץ לשנן את השמות הבאים: קאיומי, קדיתא, דישון, דובב, עמק קדש, אלרום, אודם, ויש עוד."
כרם בן זמרה כרם העל הראשון, שהפך לכזה בעיקר בגלל סיבות היסטוריות: הפלאטו הנוח לעיבוד שאִפשר את נטיעת הכרם הראשון בגליל העליון. כמות הענבים שמתקבלת ממנו אדירה.
שיקולי דעת בבחינת חשיבות של ערכים על יקבים:
- (הגם שאשתמש בשיח של קריטריוני חשיבות, אני תומך באי קביעת מדיניות אלא בהסברה של שיקולי דעת)
- 1. שיקול על בסיס הרגלי הצריכה.
- (לדוגמא יקבים מסחריים המייצרים יינות לקדוש או תירוש לכל בית בישראל והתפוצות
- מאידך יכולים להיות יקבים מסחריים של יינות איכות שנצרכים בעיקר על ידי צרכני יין איכות או במסעדות או כמתנות לרגל מאורע, יינות אלה הנצרכים בחתך רחב אינם שונים מהמקרה הנ"ל בהשפעתם על הרגלי הצרכה וההיכר שלהם. יש לזכור שבעוד תירוש או יין לקידוש יעלו 15-30 ש"ח מחירים של היינות מהקטגוריה השנייה יכולים להיות פי 10. מכאן הפרופורציות של ההיקפים במכירה והשפעתן הסגולית.)
- לעניינו סיווג היקב לפי היקף הייצור שלו ע"פ החלוקה המקובלת כדלהלן:
- יש להניח שתתקבל יותר הסכמה רחבה ששני הראשונים (בינוני וגדול או בינוני-גדול וגדול) יהיו קריטריון לחשיבות וכך ששני האחרונים זעירים וגראז יהיו קריטריון לאי חשיבות. ותישארה מחלוקת בנוגע לערכים על יקבים קטנים. (עשרות אלפים עד 180 אלף בקבוקים) בהתחשב בכך שיכולים להיות לגביהם היבטים נוספים.
- בנוגע להיקף הייצור יש מקום לבחון את קצב הגדילה של היקב, יש יקבים שבמשך שנים נשארים עם תפוקה קטנה או בגידול שולי. לעומת זאת יש יקבים שבתוך שנים מעטות מגיעים להיקף מסחרי של יקב בינוני. (אין מחשיבים את השנים שלפני הבציר הראשון... רוב תעשיית היין בישראל כשרה ולכן תיהיה תלויה בדיני שנות ערלה ועוד, שמעקבים את הבציר הראשון)
- 2. השיקול ההיסטורי ושיקול הוותק (אילו יכולים להיות חופפים אך לא תמיד)
- יקבים העונים להגדרה יקב היסטורי הם ודאי קריטריון לחשיבות איננו צריכים לקבוע גבול אלא לתת דוגמאות לשיקולי הדעת.
- יקב מהתקופה העות'מאנית
- יקב מלפני קום המדינה? תקופת היישוב העברי, אחד התעשייות העבריות הראשונות ביישוב בארץ ישראל.
- יקב משנותיה הראשונות של מדינת ישראל. עד איזה שנה ?
- בדרך כלל יקב ותיק יהפוך עם השנים ליקב גדול ואז יעמוד בקריטריון הראשון.
- כאן המקום להזכיר שהסיווג לפי היקף הייצור השנתי צריך להימדד בהתאם לתקופת הפעילות ברור שאנו לא מצפים מיקב בשנות ה-50, לאותם מספרים כמו היום כדי להיחשב משמעותי בתעשייה הישראלית.
- אבל האם יכול להיות יקב מתקופה היסטורית שלא היה משמעותי בייצור שלו אבל היה היסטורי מסיבות אחרות ? האם למשל קיים יקב שבו פעלו במקביל בסתר המחתרות ? מקרה כזה יכול להפוך לא את החברה המסחרית אלא את המקום הנושא שם זה של היקב לערך בעל חשיבות היסטורית... אפילו שהיה שולי בתעשיית היין.
- נחזור להיבט הוותק -
- יקב מעל 100 שנה, 50 שנה, 30 שנה? כן, יקב פחות מ-15 שנה בטוח שעוד לא...
- כאן המקום לציין שיש הבדל בין יקב שהוקם לפני כך וכך שנה לבין יקב שפעל כך וכך שנים. יקב עשוי להיסגר או לשנות בעלים וייעוד וכו.
- לשאלת הוותק יש מסגרת נוספת שתלויה בקריטריונים שיצוינו בהמשך. כלומר בהינתן שהם יכולים לשמש ככאלה נשאל כמה שנים יש/היה ליקב.
- אבל גם בהקשר ההיסטורי הנה דוגמא למקרים שאינם יקבים מהדור הראשון או השני של היקבים אלא מהדור השלישי של היקבים.
- ע"פ רנד בספרה[5]- יש שלוש תקופות של יקבים:
- תקופת היינות הרגילים שתכליתן הייתה בעיקר לצורכי צריכה פשוטה כמו קידוש.
- יש את תקופת הביניים שבראשן עומדת המהפכה שהחל יקבי רמת הגולן לייצר שינוי מהותי בתעשייה.
- ויש את התקופה השלישית שהחלה בשלהי שנות ה-80 שבה הופיעו יקבי יינות איכות (כאן לגיטימי להתייחס למינוח יקבי בוטיק בהקשר הבא) ששינו את הרגלי הצריכה של הישראלי כמו גם של כל תעשיית היין בישראל כך שגם היקבים הוותיקים החלו לייצר קווים של יינות איכות.
- אני מציין זאת מאחר ולמרות שהתקופה השלישית היא לכאורה הכי פחות וותיקה. הרי שביחס אליה ישנם יקבים שייחשבו שפורצי דרך וחלוצים בתחום של אותה תקופה ומשכך יהיה להם ערך היסטורי.
- לכן חלק מהיקבים הבאים לפי שנת הקמתם עשויים לעמוד בחשיבות כזו:
- יקב מרגלית - 1989 (בציר ראשון)
- יקב קסטל - 1992 (בציר ראשון) / נטיעה ב-1988.
- יקב צרעה - 1993
- יקב אלון - 1994 (בציר ראשון)
- יקב שורק - 1994 (ניטע הרבה קודם)
- יקב בוסתן - 1994
- יקב גוסטבו אנד ג'ו - 1995
- יקב נחשון - 1996
- יקב כפירה - 1996
- בן-שושן, ענתות, קיסריה ולביא ב-1997
- ססלוב, הר מירון ובזלת הגולן ב-1998
- ויקב התבור ב-1999
- מבחינה זו ככל שהיקב יהיה מאוחר יותר (וחלש בקריטריונים נוספים) כך פחות נטען שהשפיע בהקשר הנ"ל.
- כאמור ישנם היבטים נוספים אבל אניח בשלב זה את הסעיפים הנ"ל להמשך דיון.
- ^ יאיר גת, יצא סוד, באתר גלובס, 1 במרץ 2012
- ^ יֶקֶב, באתר האקדמיה ללשון העברית
- ^ דו"ח הצוות הבין משרדי לבחינת ענף היין עמ' 27 הערה 18, אפריל 2012, של המשרד לפיתוח החקלאות והכפר ומשרד התמ"ת.
- ^ קווים מנחים - גמישות בדרישות ליקבים קטנים, תקנות משרד הבריאות, 08 בינואר 2018, באתר המועצה לגפן היין בישראל.
- ^ גלית רנד, לא לקידוש בלבד - יין, חברה ופוליטיקה בישראל, הוצאת הקיבוץ המאוחד, 2016.
שנות הקמת יקבים[עריכת קוד מקור | עריכה]
- מידע ראשוני לשם הסדר.
- יקב מרגלית - 1989 (בציר ראשון)
- יקב קסטל - 1992 (בציר ראשון) / נטיעה ב-1988.
- יקב צרעה - 1993
- יקב אלון - 1994 (בציר ראשון)
- יקב שורק - 1994 (ניטע הרבה קודם)
- יקב בוסתן - 1994
- יקב גוסטבו אנד ג'ו - 1995
- יקב נחשון - 1996
- יקב כפירה - 1996
- בן-שושן, ענתות, קיסריה ולביא ב-1997
- ססלוב, הר מירון ובזלת הגולן ב-1998
- ויקב התבור ב-1999
- יקב הרי הגליל - 2000 (בציר ראשון) מייצר מיליון בקבוקים בשנה שייך ליקבי רמת הגולן (1,200,000) מקור
בתחומים מדעיים[עריכת קוד מקור | עריכה]
לא כל המקורות שווים באיכותם. להלן רשימה של מקורות מועדפים, בסדר יורד של חשיבות:
- מאמר שפיט מסוג סקירה או מטא-אנליזה בכתב עת בעל אימפקט פקטור גבוה.
- מאמר שפיט בכתב עת בעל אימפקט פקטור גבוה.
- ספר שנכתב על ידי חוקר בעל שם, הפועל באופן קבוע במוסד מחקר מוכר (אוניברסיטה או מוסד שקול). כנ"ל מחקר שפורסם בכתב עת מדעי או פורסם על ידי הכותב במדיה כלשהי, הזמינה לציבור (כלומר, לא הרצאה שהעביר בעל פה).
- ספר או פרסום שנכתב על ידי אדם בעל תואר גבוה בתחום עליו כתב, אך אין לו תפקיד רשמי וקבוע (למשל מדובר במרצה מן החוץ) במוסד מחקר.
- ספרים שנכתבו לפני ביסוס המדעים כתחומים מחקריים. לדוגמה: ספרים של פלוטארכוס. ספרים אלה כפופים לפרשנות מודרנית ואין להשתמש בהם לציטוט ישיר בלי בדיקה מקדימה במקורות מודרניים.
- עיתונות ובלוגים מקצועיים: מקורות אלה טובים בעיקר לאירועים חדשותיים שטרם נחקרו על ידי האוניברסיטאות או שהמחקרים אודותיהם טרם פורסמו.