משתמש:מביט/טיוטה

מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית

בושת[עריכת קוד מקור | עריכה]

דמי בושת בהלכה היהודית הוא סכום כסף הניתן כפיצוי, אחד מתשלומי חמישה דברים, אותו משלם אדם שבייש במכוון אדם אחר ובכך הזיק לו מבחינה פסיכולוגית. דמי פיצוי אלו עשויים להידרש מן המזיק במקרים שונים, כאשר בחלקם הבושה הנגרמת נלווית לנזק פיזי ובחלקם היא תופסת את משמעותו המלאה של הנזק.

מקור הדין[עריכת קוד מקור | עריכה]

קיימים חילוקי דעות ביחס למקור ממנו נלמד הדין. הדעה הרווחת בחז"ל לומדת אותו מהקטע הבא, המופיע בספר דברים:

כִּי יִנָּצוּ אֲנָשִׁים יַחְדָּו אִישׁ וְאָחִיו וְקָרְבָה אֵשֶׁת הָאֶחָד לְהַצִּיל אֶת אִישָׁהּ מִיַּד מַכֵּהוּ וְשָׁלְחָה יָדָהּ וְהֶחֱזִיקָה בִּמְבֻשָׁיו. וְקַצֹּתָה אֶת כַּפָּהּ לֹא תָחוֹס עֵינֶךָ.

דברים, פרק כה, יא-יב

מפסוק זה הסיקו חז"ל, כי האחיזה "במבושיו" מלמדת על נזק בכל דבר שמבייש. באמצעות שימוש בדרך הלימוד של גזירה שווה למדו עוד, כי העונש המוזכר בפסוק - "וקצותה את כפה", רומז לתשלום קנס המוטל על המזיק.