משתמש:כלילת/כבוד ספר תורה

מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית
כלילת/כבוד ספר תורה
(מקורות עיקריים)
ספר תורה כמנהג הספרדים, בתוך תיק מהודר
ספר תורה כמנהג הספרדים, בתוך תיק מהודר
משנה תורה ספר אהבה, הלכות תפילין ומזוזה וספר תורה, פרק י'
שולחן ערוך יורה דעה, סימן רפ"ב
ספר תורה כמנהג האשכנזים, גלול על עצי חיים, מבית הכנסת גלוקנגאסה בקלן.

כבוד ספר תורה הוא כינוי למכלול דינים והלכות אותם יש לנהוג ולקיים ביחס לספר תורה, שעיקרם הוא לכבד את ספר התורה ולמנוע זלזול בו.

ספר תורה הוא הדבר המקודש ביותר בהלכה, יותר משאר תשמשי הקדושה כגון תפילין מזוזות ושאר ספרי הקודש. קדושת ספר התורה נוהגת רק כשהוא כתוב על קלף ובדיו, ולא כאשר הוא מודפס. ברמב"ם מנה עשרים דברים על מנת שיהיה על ספר התורה את קדושתו, ובהעדרם יהיה דינו כחומש[1].

מקור וטעם[עריכת קוד מקור | עריכה]

ברמב"ם ביאר את הטעם שיש להקפיד כל כך על כיבוד הספר תורה:

ספר תורה הכתוב בדיו על קלף הוא העדות הנאמנה למעמד הר סיני ולמתן תורה ועל כן, מצווה לכבד ולהדר את ספר התורה

סוגי הכיבוד[עריכת קוד מקור | עריכה]

כיבוד ספר התורה כולל כמה סוגי כיבודים, וכן כמה איסורים שונים ביחס לספר תורה:

עמידה לכבוד ספר התורה[עריכת קוד מקור | עריכה]

כשמוליכים ספר תורה, כל מי שנמצא באותו זמן בבית הכנסת חייב לעמוד. חובה זו נלמדה בדרך של קל וחומר: ישנה חובה לכבד תלמידי חכמים שנאמר: "והדרת פני זקן" (ויקרא יט, לב). אם חייבים לכבד תלמיד חכם שיש בו תורה, ברור וברור שחייבים לכבד את התורה עצמה (קידושין לג, א).

גם אדם שלומד תורה חייב לעמוד בזמן שמוליכים ספר תורה (יד אליהו ד'; פ"ת יו"ד רפב, ג). כך גם מי ששומע את הפעמונים של ספר התורה ומכך מבין שמוליכים את ספר התורה, צריך לעמוד (ב"י שם בשם הרב מנוח).

חיוב העמידה בפני הספר תורה הוא רק כאשר אדם נמצא באותה רשות בה מוליכים את ספר התורה. אולם, אדם שנמצא מחוץ לרשות בה נמצא ספר התורה, אינו צריך לעמוד. למשל אם מוליכים את ספר תורה בבית כנסת ויש אדם שנמצא מחוץ לבית הכנסת, לא צריך לעמוד. אפילו אם רואה הולכת ספר תורה דרך החלון או הדלת.

ארון הקודש נחשב, אף הוא, לרשות אחרת ועל כן, מעיקר הדין, אין צורך לעמוד בזמן שארון הקודש פתוח לצורך אמירת תפילות מיוחדות. ובכל זאת נוהגים להדר בכבוד ספר התורה ולעמוד בכל פעם שפותחים את ארון הקודש (ט"ז יו"ד רמב, יג). עם זאת, אדם חלש שקשה לו לעמוד, אינו חייב לעמוד בזמן שפותחים את ארון הקודש. ויעמוד רק כשמוליכים את ספר התורה מארון הקודש לתיבה ומהתיבה לארון הקודש.

האיסור להפנות גב לספר התורה[עריכת קוד מקור | עריכה]

כל אדם שעומד לפני ספר התורה חייב לעמוד כך שפניו מופנות כלפי ספר התורה. הסיבה לכך שהפניית הפנים היא מכובדת יותר מהפניית הגב, נעוצה בכך שבפנים מצויים כל האיברים שבאמצעותם מְתַקְשֵר האדם עם סביבתו ומביע בה התעניינות. אדם שמפנה את גבו למשהו, משדר בכך התעלמות וחוסר עניין. לכן אסור להפנות את הגב לספר התורה בזמן שעומדים לפניו או בזמן שמוליכים אותו ממקום למקום.

אם ספר התורה מונח על מקום גבוהה מעשרה טפחים, מותר להפנות לו גב ואין בכך זלזול בכבודו, שהרי נמצא ברשות אחרת. לכן, כאשר ספר התורה מונח על התיבה, מותר לאנשים שיושבים בין התיבה לארון הקודש לשבת במקומם, כך שגבם מופנה אל התיבה. וכן מותר לרב שנותן דרשה לעמוד כשגבו מופנה לארון הקודש, מכוון שארון הקודש סגור ונחשב לרשות אחרת. וכן ספרי הקודש מונחים בארון בגובה של יותר מעשרה טפחים.

לכן גם מותר לאדם שיוצא מבית הכנסת, לצאת כך שגבו מופנה אל ארון הקודש. ובכל זאת, אין לקבוע מקומות ישיבה קבועים, כך שהחלק האחורי שלהם מופנה אל ארון הקודש. זאת מכוון שספרי התורה מונחים באופן קבוע בארון הקודש.

מכירת ספר תורה[עריכת קוד מקור | עריכה]

בתלמוד נאמר שישנו איסור על מכירתו של ספר תורה, (בפוסקים דנו במקרה של אדם שמוכר ספר תורה האם איבד בכך את מצוות כתיבת ספר התורה או לא). ישנם שני מקרים יוצאי דופן בהם שלצורכם הותרה מכירת ספר תורה:

לצורך נישואין - אדם שאין לו אפשרות להינשא מלבד על ידי הכסף שיקבל ממכירת ספר התורה, הותר לו למוכרו.

לצורך תלמוד תורה - במקרה שדמי הכסף ישמשו את האדם לצורך לימוד תורה, הותר לו למוכרו, כאשר אין לו אפשרות אחרת להשיג כסף לשם כך.

ספר תורה שבלה[עריכת קוד מקור | עריכה]

ספר תורה שבלה או שנפסל, יש לגונזו ולקוברו בתוך כלי חרס ליד תלמידי חכמים. ברבים מבתי הכנסת ישנם ספרי קודש פסולים שנמאצים בארון הקדוש יחד עם שאר ספרי התורה, ונוהגים להוציאים בשמחת תורה ולרקוד עמם יחד עם שאר ספר התורה.

תשמשי ספר תורה[עריכת קוד מקור | עריכה]

ערך מורחב – תשמיש קדושה ותשמיש מצווה

מחמת קדושתו החמורה של הספר תורה, אמרו בתלמוד שכל הדברים שמשמשים אותו, קדושים אף הם. לפיכך נרתיק הספר תורה, ארון הקודש שהספר תורה מונח בו, וכן הבמה שעליה מניחים את הספר על מנת לקרוא בו קדושים אף הם, ויש לגנוז אותם במקרה שבלו. במקומות רבים נהגו לפרוס מפה נוספת על הבמה בזמן שמניחים עליה את ספר התורה, על מנת שהבמה עצמה לא תחשב 'כתשמיש' לספר תורה ויהיה מותר להשתמש בה לצורך דברי חולין, או להניח עליה דברי חול.

ספר תורה שנפל[עריכת קוד מקור | עריכה]

ערך מורחב – ספר תורה שנפל

ישנם דינים והנהגות מיוחדים כאשר ספר תורה נופל. המנהג הפשוט הוא שכל מי שראה ספר תורה שנפל, צם. אמנם יש שכתבו שמי שקשה עליו הצום יכול לפדותו בסכום כסף.

קישורים חיצוניים[עריכת קוד מקור | עריכה]

הערות שוליים[עריכת קוד מקור | עריכה]