משתמש:ישראל קרמר/ארגז חול

מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית


שגיאות פרמטריות בתבנית:אישיות כדורגל

פרמטרים ריקים [ עיר לידה, ארץ לידה ] לא מופיעים בהגדרת התבנית

ג'וזף קליפורד מונטנה
מידע אישי
לידה 11 ביוני 1956 (גיל: 67)
עמדה קוורטרבק
מועדונים מקצועיים כשחקן*
שנים מועדונים הופעות (ש)
1979-1992
1994-1993
סן פרנסיסקו 49'
קנזס סיטי צ'יפס
167 מש'
25 מש'
* הנתונים מתייחסים למשחקי הליגה בלבד

ג'וזף קליפורד מונטנה (1956- ), מגדולי הקוורטרבקים ושחקני הפוטבול בכלל בכל הזמנים, נולד במערב פנסילבניה שבמזרח ארה"ב, אזור שהצמיח קוורטרבקים טובים ואף יותר מזה כמו דן מרינו ממיאמי דולפינס (שמחזיק בשיאי קוורטרבק יותר מכל אחד אחר), ג'וני יונייטס מבולטימור קולטס וג'ו וילי נאמאת' (ג'וזף וויליאם נאמאת') מניו ג'רסי ג'טס.

הוא היה כמותם וכמו שחקנים מובילים אחרים, קשוח, תחרותי ועם מוסר עבודה ורוח לחימה גבוהים. אף שמבחינת כישרון המשחק, מונטנה לא היה טוב מקוורטרבקים מובילים אחרים במהירות או זרוע חזקה, ואף היו שעלו עליו בכך, והוא לא צבר שיאים כדן מרינו, הוא עלה על כולם במנהיגותו, ביכולת קבלת החלטות מעולה במהירות רבה וקור רוח מדהים ברגעי לחץ ובמשחקים החשובים ביותר, וביכולתו להוביל קבוצה לניצחון ממצב שנראה אבוד. בזכות תכונות אלה זכה לכינויים "קר רוח" (cool) ו"מלך הקאמבק".

מונטנה שיחק ברוב הקריירה בקבוצת סן פרנסיסקו פורטי ניינרס, שעימה הגיע 4 פעמים למשחק הסופרבול הקובע את אלופת ליגת ה-NFL, וזכה בכולן כשהוא גורף את תואר ה-MVP ("השחקן המוערך ביותר"=השחקן המצטיין) 3 פעמים. בארבעת המשחקים הוא קבע מדד איכות קווטרבק ("רייטינג") של 127.8 שהוא מספר איכותי במיוחד. הוא השיג בהם 83 מסירות מושלמות מ-122 ניסיונות מסירה ל-1,142 יארדים ו-11 טאצ'דאונים (ט"ד) וללא כל איבוד.

המכללות וראשית הקריירה המקצוענית[עריכת קוד מקור | עריכה]

כבר במכללות הראה מונטנה את קור רוחו והווינריות שלו כשהוא מוביל את קבוצת נוטרדם לאליפות ב-1977. לאחר סיום שנותיו במכללות נבחר בדראפט ע"י סן פרנסיסקו 49' שהיו אז מהקבוצות החלשות בליגה, ובחירתו הובילה את הקבוצה לעידן חדש של אליפויות ושליטה בליגה. נקודת הציון החשובה ביותר בראשית הקריירה שלו הייתה המשחק נגד ניו אורלינס סיינטס ב-1980, שבו הוביל את קבוצתו לניצחון מדהים של 35:38, לאחר פיגור 35:7 במחצית, וזוהי החזרה מפיגור הגדולה ביותר בפוטבול עד היום.

"התפיסה" ותחילת השיא[עריכת קוד מקור | עריכה]

לצד המשחק נגד ניו אורלינס, המפורסם בין עשרות הקאמבקים שמונטנה הוביל היה מה שכונה "התפיסה" במשחק נגד דאלאס קאבויס על אליפות חטיבת ה-NFC ב-1982: תפיסה וירטואוזית של כדור קשתי שמסר מונטנה, בידי דווייט קלארק שנכנס לשטח שמאחורי שער היריבה וקבע ט"ד (טאצ'דאון) שהביא ניצחון 27:28 והעלה את הסן פרנסיסקו 49' למשחק הסופרבול, שבו גברה על סינסנטי באנגלס 21:26 וזכתה באליפות הראשונה שלה.

ב- 1985 חזר מונטנה עם קבוצתו לסופרבול והביס 16:38 את מיאמי ודן מרינו, שבעונה הסדירה קבע אז שיא ליגה של 48 מסירות לט"ד (נשבר ב-2007 ע"י טום בריידי, הקוורטרבק של ניו אינלנד פטריוטס, שקבע שיא חדש של 50 מסירות לט"ד). במשחק החשוב ביותר שוב הוכיח מונטנה את עליונותו על האחרים ברגעים המכריעים כשהוא מוסר במשחק 24 מסירות מושלמות מ-35 ניסיונות ל-331 יארד ושלושה ט"ד, טוב הרבה יותר מדן מרינו.

החזרה מהפציעה ועונת השיא[עריכת קוד מקור | עריכה]

ב-1986 תקפו את מונטנה בעיות גב שבגללן יעצו לו לרופאיו לפרוש, אך הוא המשיך לשחק וסן פרנסיסקו שוב היו מועמדים לאליפות, אך הפסידו בפלייאוף לניו יורק ג'איינטס שהמשיכה לאליפות הראשונה שלה בסופרבול של 1987. בעונה שלאחר מכן שוב הפסידו הפורטי ניינרס לאלופה שבדרך שהייתה אז ושינגטון רדסקינס. היו טענות שסן פרנסיסקו הפסידה בגלל החלטות שיפוט שנויות במחלוקת, אך זה רק הגביר את המוטיבציה של מונטנה וחבריו. בשנת 1989 חזרו הפורטי ניינרס לזכות באליפות וניצחו בסופרבול את סינסינטי באנגלס בתוצאה 16:20, כשמונטנה מוסר לט"ד מנצח בדקות האחרונות לאחר התקפה של 92 יארד שהחלה פחות מ-3.5 דקות לסיום.

העונה הבאה הייתה עונת השיא של מונטנה שבה קבע מדד רייטינג ממוצע למשחק של 112.4 (מעל 100 זה נחשב רמה משובחת) והוביל את קבוצתו לאליפות שנייה ברציפות ורביעית בסה"כ שהייתה האחרונה בקריירה שלו, כשסן פרנסיסקו משפילה את דנבר ברונקוס 10:55 ומנחילה לה את התבוסה גדולה ביותר בתולדות הסופרבול, שיא שעומד עד היום. מונטנה עצמו קבע אז שיא סופרבול של מסירה לחמישה ט"ד (נשבר ב-1995 ע"י מחליפו סטיב יאנג בניצחון על סן דייגו צ'רג'רס 26:49 שבו מסר לששה ט"ד).

שנות השקיעה וסיום הקריירה[עריכת קוד מקור | עריכה]

שנות ה-90 החלו מצוין עבור מונטנה עם הזכייה באליפות ב-90' ושיא המדד לעונה ולסופרבול עבור קוורטרבק, אך תחילת שנות ה-90 היו שנות הדעיכה והשנים האחרונות של ג'ו מונטנה על המגרש בעקבות פציעה במשחק גמר אליפות חטיבת ה-NFC בעונת 91/90 נגד ניו יורק ג'איינטס מתיקול חריף במיוחד של לאונרד מרשל שבגללו החמיץ את כל עונת 92/91 ורוב העונה שלאחר מכן וחזר רק משחק האחרון של העונה הסדירה ב-1992 שהיה גם משחקו האחרון עם סן פרנסיסקו שבו היה יעיל מאוד עם 15 מסירות מושלמות מתוך 21 ניסיונות מסירה ל-126 יארד ושני ט"ד וללא איבודים 118.4 נקודות מדד. הוא חש כי מחליפו סטיב יאנג (קבע שיא ליגה של מסירות לט"ד מקווטרבק מסוים לתופס מסוים (יאנג לג'רי רייס - 85) חותר תחתיו ונוצרו ביניהם יחסים עכורים. ב-1993 לאחר שסטיב יאנג התבסס כקווטרבק הפותח של הניינרס בעקבות פציעות של מונטנה במשך כשנתיים, עבר לקנזס סיטי צ'יפס, ולאחר שהוביל אותה פעמיים לפלייאוף ופעם אחת מתוכם לגמר החטיבה (שלב לפני הסופרבול) בשנתיים שבהם שיחק בה, פרש בגיל 38.

שני שחקנים בעיקר פרסמו את הפוטבול בשנות ה-80: דן מרינו עטור השיאים והתארים האישיים בעונות הסדירות אך חסר תארי אליפות, וג'ו מונטנה עטור התארים עם סטטיסטיקה טובה פחות בעונות הסדירות ובקריירה, אך עם התעלות ברגעים המכריעים וסטטיסטיקה הרבה יותר טובה בפליאוף ובמשחקים החשובים (גם לטרי ברדשאו, הקווטרבק של הפיטסבורג סטילרס בשנות ה-70 היה הישגים טובים ממרינו עם ארבע אליפויות ושני תארי MVP של הסופרבול).

המאמן האגדי של סן פרנסיסקו ואבי שיטת התקפת החוף המערבי, ביל וולש, אמר על מונטנה ש"במיטבו... הייתה לו תחושה פנימית, אינסטינקט טבעי שמושג לעיתים נדירות על ידי איזשהו אתלט בספורט כלשהו".