משתמש:ישראל משה/מרדכי מנשכיז

מרדכי מנשכיז

פועלו

בכהונתו כאדמו"ר התפרסם כבעל מופת ומתיר עגונות עד שנת תקנ"ב אז פסק ממופתיו באמרו שכבר פרסם השגחת ה' בעולם ואין צריכים עוד למופתים.

כך מסופר כי אחד מסובביו בא פעם לאחר פטירת רבי מרדכי לרבי ישראל מרוז'ין (הרוז'ינער), ושאלו הרוז'ינער האם הכיר את רבו רבי מרדכי וכשענה לו שהכירו אמר לו הרוז'ינער "הכרת אולי את חודו של השטריימל שלו" בספרו מעשה באשה עגונה שבאה אל רבי מרדכי ודמעתה על לחיה שזה זמן רב שבעלה ברח ממנה והשאירה גלמודה בעולם. ואמר לה רבי מרדכי שתסע לכפר פלוני ושם תמצאנו. האשה באמונתה לא חשבה הרבה, ונסעה לשם והתהלכה בחוצות הכפר מבלי לדעת לאן פניה מועדות.

עודה מתהלכת שם בא לקראתה אחד מחייל הצבא ששהה אז שם, וניגש אליה והתחיל לדבר איתה בחביבות גדולה בנתנו סימנים מובהקים שהוא בעלה, עודם מדברים עבר שם שר הצבא וגער בו "האם יש לך זמן לבלות, הרי צריכים אנו לילך מכאן למלחמה ומדוע תעביר הזמן לריק" והבעל לא שת לבו אליו, וכראות השר שאין הוא שם לב לדבריו נתמלא חימה וירה בו והרגו לעיני כמה אנשים שהעידו בפני בי"ד והתירוה לינשא.

וסיים הרוז'ינער שרבי מרדכי חיפש את בעלה בכל העולם ולא מצאו, בגן עדן וגהינום ולא מצאו, עד שמצאו בשאול תחתית ומשם המשיכו לאותו כפר לשחרר אשתו מעגינותה.