משתמש:יינון/טיוטה
פרידון פרח'זאד[עריכת קוד מקור | עריכה]
 | |
| לידה |
7 באוקטובר 1938 טהראן, איראן |
|---|---|
| פטירה |
7 באוגוסט 1992 (בגיל 53) בון, גרמניה |
| השכלה | דוקטורט במדע המדינה באוניברסיטת מינכן |
| מקצוע | מנחה, משורר, שחקן, פעיל פוליטי, זמר, מחבר, אמן |
פרידון פרח'זאד (בפרסית فریدون فرخزاد; 7 באוקטובר 1938 – 7 באוגוסט 1992) היה מחבר, משורר, זמר, שחקן ופעיל פוליטי איראני. מוכר בזכות עמדותיו הפוליטיות נגד המשטר אותן ביטא ביצירות שונות. לאחר המהפכה האסלאמית בשנת 1979, פרח'זאד נאסר ולאחר מכן גורש לגרמניה, שם נרצח בדירתו. הרצח נותר בתור תיק פתוח, ומיוחס על ידי רבים למשטר האיראני.
נעוריו וחיים אישיים[עריכת קוד מקור | עריכה]
פרידון פרח'זאד נולד בטהראן, לקצין צבא בשם מחמד באקר פרח'זאד ואישתו תוראן וזירי-טבר. הוא היה הרביעי מתוך שבעה אחים, ביניהם פרוע' פרח'זאד ופוראן פרח'זאד.[1][2] לאחר שסיים את לימודיו התיכוניים, הוא עבר לגרמניה ואוסטריה ושם כתב דוקטורט במדע המדינה. בזכות זאת, מעבר לפרסית פרח'זאד שלט בגרמנית, בצרפתית ובאנגלית.[3]
פרח'זאד התחתן והתגרש פעמיים. בפעם הראשונה, התחתן עם אישה גרמניה-פולנייה בשם אניה בוכקווסקי, אותה פגש באוניברסיטת אוקספורד. נולד להם בן בשם רסתם. בשנת 1972, פרח'זאד ובוכקווסקי התגרשו. שנתיים לאחר מכן, התחתן עם אישה איראנית בשם טאראנה, ובהמשך גם הם התגרשו.[4]
לטענתו של אספנדיאר מנפרדזאדה, אמן שגם העביר ביקורת על המשטר, פרח'זאד היה הומוסקסואל. לפיו, "המכשול העיקרי שעמד מולו היה ההומוסקסואליות שהוא לא התבייש בה. הוא ידע את זה ורצה שאנשים יבינו את זה". [5]
קריירה[עריכת קוד מקור | עריכה]
פרח'זאד היה אמן בולט ופופולרי באיראן בשנות השישים והשבעים. מגיל צעיר התעניין בכתיבה ושירה. בשנת 1962 התחיל לכתוב שירים בגרמנית אשר פורסמו בעיתונים גרמנים. לאחר מכן, בשנת 1964, פרסם אוסף שירים תחת הכותרת "עונה אחרת".[2] אוסף זה זכה לאהדה רבה בקרב משוררים גרמנים, ואף זכה בפרס לשירה של ברלין.[6] בשנת 1966, התחיל להיות מעורב גם ברדיו ובטלוויזיה הגרמנית. שנה לאחר מכן, חזר לאיראן ונתחיל להופיע בתוכניות רדיו וטלוויזיה, כאשר המפורסמות שבהן הן תוכנית הטלוויזיה "Mikhakeh Noghrei" (ציפורן הכסף), ותוכנית הרדיו השבועית "Jom'eh Bazar" (בזאר יום שישי). בתוכנית "ציפורן הכסף" הופיעו ואף התגלו אומנים איראנים רבים, כגון חסן סתאר, שוחרה סולאטי, אברהים חאמדי ורבים אחרים. התוכנית צברה פופולריות רבה, ונצפתה על ידי מיליוני איראנים. [6] [7]
לאחר המהפכה האסלאמית בשנת 1979, בגיל 43, פח'רזאד נאסר ואז שוחרר. בעקבות זאת, ברח מאיראן לגרמניה. [6]
עמדות פוליטיות[עריכת קוד מקור | עריכה]
פרח'זאד החזיק בדעות ליברליות, דגל בחופש האומנות והתנגד לרעיונות של המהפכה האסלאמית וכפיית הדת על הפרט. מעבר לכך, הוא הואשם בכך שהזדהה עם שלטון השאה, והאמין בגישה מרקסיסטית.[6] כפועל יוצא, המהפכה האסלאמית היוותה נקודת מפנה בחייו ובדרכו המקצועית. הוא הביע עליה ועל מנהיגיה ביקורת בהפגנות נגד המשטר. למרות שברח לגולה, הוא המשיך לעסוק באיראן, ולהביע ביקורת על המשטר. לדוגמא, פרח'זאד השתתף בתוכנית רדיו שבועית איראנית בשם "Voice of the Flag of Freedom Organization", בה הביע את דעותיו הליברליות.[5] יתר על כן, הוא השתתף בסרט "אני אוהב את וינה", שנתפס כסרט אנטי-אסלאמי על ידי גורמים מסוימים באיראן.[8]
מוות[עריכת קוד מקור | עריכה]
בליל ה-3 באוגוסט, 1992, שוטרים גרמנים נקראו לאזור דירתו של פרח'זאד בבון עקב קריאות לעזרה, אך לא הצליחו לזהות את הדירה ממנה באו הקולות. כמה ימים לאחר מכן, ב-8 לאוגוסט, גופתו של פרח'זאד נמצאה במטבח של דירתו לאחר שהכלבים שלו ייללו. פרח'זאד נרצח בצורה אלימה, ונדקר פעמים רבות בפנים ובפלג גופו העליון.[9]
טרם מותו, פרח'זאד היה מעורב ביצירת יצירות המתנגדות למשטר, ולכאורה קיבל איומים על חייו. לדוגמא, באחת מהופעותיו בלונדון, הוא העביר ביקורת על ח'ומייני וצחק עליו, ולאחר מכן קיבל מכתבי איום על חייו.[10]
לפי "קול אמריקה", רשת שידורי רדיו וטלוויזיה הממומנת על ידי ממשל ארצות הברית, הרצח מיוחס על ידי רבים למשטר האיראני. עם זאת, הוא נותר בתור תיק פתוח עד היום.[11]
רציחות השרשרת באיראן[עריכת קוד מקור | עריכה]
רציחות השרשרת באיראן הן רצף אירועי רצח והיעלמות בעשור 1988-1998 של אינטלקטואלים איראניים אשר העבירו ביקורת על המשטר האסלאמי.[12] הם מכונים כך כי לכאורה קיים קשר בין הרציחות. לאחר שהופצה התאוריה על הקשר בין הרציחות, המנהיג העליון של איראן, עלי ח'אמנהאי, הכחיש את המעורבות של הממשל האיראני בהם.[13] מותו של פרח'זאד והנסיבות המסתוריות מאחוריו ידועים ומשמשים פעמים רבות כדוגמא להתנקשות בפעיל פוליטי איראני בגלות, ולביסוס התאוריה על רציחות השרשרת.
השפעה[עריכת קוד מקור | עריכה]
פרידון פרח'זאד משמש בתור סמל תרבות איראני להתנגדות למשטר, ויצירותיו ממשיכות להתפרסם ברשתות החברתיות גם כיום. בפרט, השימוש שלו בדמויות גברים "לא נורמטיביות" ביצירותיו בולט בהקשר זה.[14]
לקריאה נוספת[עריכת קוד מקור | עריכה]
קישורים חיצוניים[עריכת קוד מקור | עריכה]
הערות שוליים[עריכת קוד מקור | עריכה]
- ^ Michael C. Hillman, "A Lonely Woman: Forugh Farrokhzad and Her Poetry", Mage Publishers, 1987, p. 7. hthttps://www.academia.edu/3439864/Forugh_Farrokhzad_and_Her_Poetry retrieved on March 4, 2024
- ^ 1 2 Fereydoun Farrokhzad, "Another Season", in Freydoun Farokhzad:Another Season, edited by Nima Mina, (Mehri Publication, 2019).https://eprints.soas.ac.uk/30154/16/Freydoun%20Farokhzad%20Another%20Season-final%202.pdf retrieved on March 4, 2024
- ^ Mina, Nima, "The Early German Poetry of Fereydoun Farrokhzad", lecture, November 3, 2008. https://iranian-studies.stanford.edu/events/lecture-series/early-german-poetry-fereydoun-farrokhzad retrieved on March 4, 2024
- ^ Werman, Marco, "Pre-Revolutionary Iranian Pop: Googoosh to Farrokhzad", Public Radio International, August 20, 2013. https://theworld.org/stories/2013-08-20/pre-revolutionary-iranian-pop-googoosh-farrokhzad retrieved on March 4, 2024
- ^ 1 2 Darling, Harper-Hugo, "Fereydoun Farrokhzad", Making Queer History. https://www.makingqueerhistory.com/articles/2018/9/3/fereydoun-farrokhzad-the-educated-patriot retrieved on March 4, 2024
- ^ 1 2 3 4 "Fereydoun Farrokhzad", Journalism is Not a Crime, March 11,2021. https://journalismisnotacrime.com/en/wall/fereydounfarrokhzad/ retrieved on March 4, 2024
- ^ Khoshnam, Mahmoud, "A Look at the Book 'Khenyagar Dar Khoon' Under the Pretext of the Death Anniversary of Feridon Farrokhzad", BBC, August 5, 2005. https://www.bbc.com/persian/arts/story/2005/08/050805_ag-mk-farokhzad retrieved on March 4, 2024
- ^ Askari, Hooman, Shahriar Siami, Carl Schreck, "Revelations in Grisly Death of Iconic Iranian Dissident: Did Tehran Hire a Friend to Kill Him?", Radio Free Europe/Radio Liberty, December 10, 2021. https://www.rferl.org/a/iran-farrokhzad-chain-murders-investigation-farda/31545582.html retrieved on March 4, 2024
- ^ "Iranian Entertainer Murdered in Germany", United Press International, August 9, 1992. https://www.upi.com/Archives/1992/08/09/Iranian-entertainer-murdered-in-Germany/4166713332800/ retrieved on March 4, 2024
- ^ "Chronology of Events: June 1989 -July 1994", Immigration and Refugee Board of Canada, January 1, 1995. https://web.archive.org/web/20121010211832/http://www.unhcr.org/refworld/country,,IRBC,COUNTRYREP,IRN,,3ae6a8170,0.html retrieved on March 4, 2024
- ^ Somerville, Hannah, "Death of a Showman: Film Reveals New Leads on Fereydoun Farrokhzad’s Murder", IranWire, December 21, 2021. https://iranwire.com/en/society/71008/ retrieved on March 4, 2024
- ^ Mani, Amil "Patriotism Fails Iran, Sets to Breed Islamic Terror", Think and Ask, July 2004. https://web.archive.org/web/20040819013202/http://www.thinkandask.com/news/iranterror.html retrieved on March 4, 2024
- ^ "Statements in Friday prayer sermons", The Wayback Machine, January 8, 1999. https://web.archive.org/web/20210226132643/https://farsi.khamenei.ir/speech-content?id=2923&q=%D8%AE%D8%B7%D8%A8%D9%87%E2%80%8C%D9%87%D8%A7%DB%8C retrieved on March 4, 2024
- ^ Moazami, Morad, "The Politics of Style: Ideology, Fashion, and Popular Culture in Iran from 1965 to 1979",PhD thesis, St. Antony’s College, University of Oxford, 2023. https://ora.ox.ac.uk/objects/uuid:e2d73471-70a5-4094-abb8-a73b9214ca11/files/rhd76s0711 retrieved on March 4, 2024