משתמש:יוסאריאן/ארגז חול/התחרות החמישית

פוטון

"פרט לאנרגיה, הפוטון נושא גם תנע והוא בעל קיטוב. הוא מקיים את חוקי מכניקת הקוונטים, ולכן לעתים אין ערך מוגדר היטב לתכונות אלו. במקום זאת, קיימת הסתברות למדידת קיטוב, מיקום או תנע מסוימים. לדוגמה, למרות שהפוטון מסוגל לעורר מולקולה יחידה, לעתים קרובות לא ניתן לחזות מראש באיזו מולקולה בדיוק הוא יפגע."

לא ברור על איזה ניסוי בדיוק הדוגמה מדברת והיא לא מבהירה הרבה.

"התיאור של הפוטון כנושא הקרינה האלקטרומגנטית משמש פיזיקאים לעתים קרובות. לעומת זאת, בפיזיקה תאורטית מקובל להתייחס אל הפוטון כחלקיק מתווך בכל סוגי האינטראקציות האלקטרומגנטיות, ובכלל זה שדות מגנטיים ודחייה אלקטרוסטטית בין מטענים בעלי אותו סימן."

"המושג המודרני של הפוטון פותח בהדרגתיות..."

נדמה לי שבעברית אין "המושג המודרני (אני משער שזה תרגום ל"הקונצפט המודרני", והיה עדיף להשתמש בניסוח אחר, שכנראה משנה את מבנה המשפט - משהו כמו "איינשטיין הוא זה שפיתח לראשונה את המשוואות המבטאות את הראייה המודרנית של הפוטון. עבודתו זו נמשכה בין ..." או משהו דומה. כמו כן הדרגתיות -> הדרגה.

מבנה הפרקים - מינוח יכול להיכנס להיסטוריה(לא קריטי) מה שכן, היסטוריה צריך לבוא לפני תכונות פיזיקליות, במייוחד כיוון שהפרק מפורט מאוד."ההתנגדות הראשונית למודל הפוטונים" - נדמה לי שמקומו כתת פרק בהיסטוריה.

"מושג הפוטון הביא לפריצות דרך בפיזיקה הניסיונית והתאורטית, כגון לייזרים, עיבוי בוז-איינשטיין, תורת השדות הקוונטית והאינטרפרטציה ההסתברותית של מכניקת הקוונטים. לפי המודל הסטנדרטי של פיזיקת החלקיקים, הפוטונים אחראיים לכל השדות החשמליים והמגנטיים, והם תוצאה של הדרישה כי לחוקים הפיזיקליים תהיה סימטריה מסוימת בכל נקודה במרחב-זמן. תכונות הפוטונים - כגון מטען חשמלי, מסה וספין - נקבעים על ידי מאפייני סימטריית הכיול."

שוב - "מושג הפוטון" - כמו כן הדוגמאות מרובות מדי ללא צורך, ושני המשפטים האחרונים, שהם מוצלחים לכשעצמם, לא קשורים כלל למשפט הפתיחה. אולי היה עדיף לכתוב "ההכרה בקיומם של פוטונים הוא אבן דרך בהיסוריה של הפיסיקה וכוח מניע לשלל התפתחויות בפיזיקה התיאורטית והניסויית. רוב המכשור האופטי המתקדם המשמש כיום..."

"באורך הגל והעוצמת האור בצורה בלתי-תלויה,"

את "דואליות גל-חלקיק ועקרון אי הוודאות" הייתי מתמיד ל"קוונטיזציה שניה".

מודל בוז-איינשטיין לגז פוטונים - לא ברור לגמרי הקשר לפוטונים של חלק מהפרק, בכלל לא מובן דיו לטעמי. אינן קישורים חיצוניים.

"בתנאים מסוימים, למרות שלפוטון יחיד אין מספיק אנרגיה כדי לעורר מעבר אנרגיה, ניתן לעשות זאת באמצעות שני פוטונים כאלה. שיטה זו מאפשרת מיקרוסקופיה בהפרדה גבוהה, מאחר שהדגימה סופגת אנרגיה רק באזורים בהם שתי קרניים מצבעים שונים חופפות בצורה משמעותית, ואזור החפיפה עשוי להיות קטן בהרבה מאזור הפגיעה של קרן יחידה (ראו מיקרוסקופ דו-פוטוני). יתרון נוסף הוא ששני הפוטונים גורמים פחות נזק לדגימה, מאחר שהם בעלי אנרגיה קטנה יותר בהשוואה לפוטון יחיד.

ישנם מקרים בהם שני מעברי אנרגיה עשויים להיקשר כך שבעוד מערכת אחת קולטת פוטון, מערכת אחרת "גונבת" את האנרגיה שלו ופולטת מחדש פוטון בתדירות שונה. זהו הבסיס לשיטת העברת אנרגיה לפי פרסטר אשר משמשת למדידת מרחקים ברמה המולקולרית."

על איזה תנאים מדובר? למה זה קשור - מנותק מהקשר. צריך לפתוח ולומר שישנם מיקרפוסקופים שמשתמשים בתכונה כזו או אחרת של מערכות כאלה ואחרות והפוטונים שהן פולטות או בולעות...

"קוונטים של שדה כיול אבלי חייבים להיות בוזונים חסרי מסה ומטען, כל עוד הסימטריה אינה שבורה; מכאן נוכל להסיק כי הפוטון יהיה חסר מסה, בעל מטען חשמלי אפס וספין שלם"

למה ספין שלם?

לספין של הפוטון יש תכונות מיוחדות - רק הרכיב שבכיוון התנע שלו מוגדר כמו שצריך נכון והוא יכול לקבל ערכים +-1 ולא 0 יש לו גם שם מיוחד - בורגיות (helicity) חלק מזה כתוב וחלק לא. רצוי להדגיש את ההבדל ולכתוב את השם המיוחד.

חבל שאין כלל הערות שוליים עם מקורות, או מקורות אחרים ברשימת "לקריאה נוספת" - אפשר להוסיף את המאמרים של איינשטיין, קומפטון, פלאנק ואחרים (אני משער שחלקם זמינים ברשת), וטקסט-בוק בנושאים רלוונטים (תורת השדות הקוונטית נניח)

סיכום

הניסוח לקוי מעט, סדר הצגת הדברים יכול להיות יותר טוב. אני חושב שתהיה בעיה לקוראי שאינם מהתחום, בפרט בפסקת הפתיחה (יש חלקים אחרים שאינם נגישים אבל שם קשה לראות איך אפשר להצליח בהנגשה) שיש לה גם בעיות אחרות של בהירות, סדר וניסוח. היה אפשר להביא עוד כמה תרשימים (נניח, להדגמת ניסוי קומפטון). חבל שאין יותר הערות שוליים ומקורות. מעבר לכל זה - הערך מאוד מדויק ומקצועי. מכסה היטב ודי לעומק את הנושא עליו הוא נכתב, חף מטעויות ומוצלח.

התורה האטומית

""בכימיה ופיזיקה, התורה האטומית היא תאוריה העוסקת בטיבו של החומר, וקובעת כי החומר עשוי מיחידות נפרדות "סופיות" הקרויות אטומים, בניגוד לדעה הקודמת לפיה ניתן לחלק את החומר ליחידות קטנות כרצוננו עד אינסוף."

לא מגדירים תורה "בניגוד לדעה הקודמת". כמו כן מעיון בהמשך הערך עולה כי הערך מדבר על ההיסטוריה של חקר האטום יותר משהוא דן ברעיון המופשט של תיאוריה אטומית אל מול תיאוריה רציפה, כפי שיכול להירמז מההגדרה. בהקשר זה חסרה הצגה של התיאוריה הרציפה ושל הפולמוס ההיסטורי בין התומכים בתיאוריות. כמו כן לא ברור חלקו של הפרק "אטומיזם פילוסופי" וחסר בהקשר זה הערך אטומיזם, שהוא הרחבה של החלק הפילוסופי וקיים בערך האנגלי )שהערך הוא תרגום מדויק מאוד שלו).

הפרק "אסלאם" לא ברור דיו וחסרים בו קישורים פנימיים חיוניים.

סיכום

הנושא של הערך אינו מוגדר טוב מספיק ויוצא שהוא דן בעיקר בהיסטוריה של התיאוריה האטומית המודרנית. את נושא זה הערך מתאר באופן בהיר וברור, בעברית טובה, תוך הבאת הערות שוליים רבות, ופירוט מידתי. הערך מעניין, קולח ומדויק. יש בו איורים ודיאגרמות רבים העוזרים להסברים.

תומכת לידה

חבל שלא כתוב הערך מיילדת וכך אנחנו לא מבינים מהו, אם בכלל ההבדל בינה לבין תומכת לידה. קביעה מתמיהה ודורשת מקור - "התפתחות הפמיניזם גם הובילה למודעות גדולה יותר לרצון של הנשים ללדת ללא כאבים, דבר שהוביל לשימוש בתרופות משככות כאבים‏‏".

" בארה"ב אף הוציאו מחוץ לחוק את האפשרות ללדת עם מיילדת מחוץ לבתי החולים. בשנים האחרונות ישנה מגמה של חזרה ללידה טבעית, ללא תרופות, דבר שאיננו נתמך על ידי המערכת הרפואית."

• מדוע הוציאו מחוץ לחוק - האם בגלל הפמיניזם וכדי למנוע סבל מהיולדת? אולי כדי לשמור על תנאי סניטציה? אולי גם כדי שבמקרה הצורך יהיה ציוד וצוות רפואי לטפל בסיבוכים?
• ניסוח - "דבר שאינו נתמך..." -> "מגמה לה מתנגד"\"מגמה בה הממסד הרפואי לא תומך"
• היש סימוכין לקיומה של המגמה (אני לא ממש מפקפק, אבל הייתי שמח לראות סימוכין בו גם מתוארת התופעה וממדיה בהרחבה). היש סימוכין לכך שהממסד לא תומך במגמה זו?

"בישראל ובעולם אין מספיק תקנים של מיילדות לכל לידה, וכך חזר הצורך לתמיכה נוספת במהלך הלידה."

מה זה אומר? היש סימוכין לכך ש"אין תקנים"? האם בכל העולם חסרים תקנים? איזה תמיכה נוספת? אולי צריך עוד מיילדות (חוזר לשאלה - מה ההבדל).

"נשים רבות בוחרות להיעזר בתומכות לידה כאשר הן מעוניינות לעבור את הלידה באופן טבעי, ללא משככי כאבים (למשל אפידורל), אך גם יולדות המרגישות צורך להשתמש במשככי כאבים נעזרות בתמיכה ובידע של תומכות הלידה, שאינן מונעות מיולדות המעוניינות בנטילת תרופות אלו לקחתן."

היש סימוכין לכך ש"נשים רבות בוחרות להיעזר...". למה שימנעו מהן להשתמש במשככי כאבים?

במקומות רבים בערך מוזכר "תהליך הלידה". למה לא פשוט "הלידה"?

"לדוגמה, דיווחו היולדות שהשתמשו בשירותיה של תומכת לידה כי ילדיהן מתנהגים באופן פחות עצבני מיולדות אשר לא נעזרו בתומכת לידה‏‏[7]."

צריך להיות :"היולדות שהשתמשו בשירותיה של תומכת לידה דיווחו כי ילדיהן מתנהגים באופן פחות עצבני מיולדות אשר לא נעזרו בתומכת לידה"

הפרק "לידה מחוץ לבית החולים" לא נראה קשור לערך, בהיעדר איזכור הקשר בין תמיכת לידה לבין לידה מחוץ לבית חולים.

סיכום

בעיות ניסוח, יש כמה נקודות שלא הובהרו בנושא, תחושה שהערך לא מרחיב דיו ואינו מסתמך על מקורות חיצוניים אנציקלופדים אלא יותר על חוויות אישיות וידע אישי בתחום.

חידות חיתוך והרכבה

"אחד הראשונים להציג את הטנגרם למערב" -> "אחד הראשונים שהציג..." ?

"במאה ה-19 פעלו במקביל שני החידונאים הנחשבים לגדולים בכל הזמנים: סם לויד והנרי ארנסט דודני." - איפה פעלו? למה נחשבים הגדולים ביותר? מה זה אומר?

"ספרו של פרדריקסון, "Dissection Plane and Fancy", הוא כיום המקור הטוב ביותר למידע בתחום, וכן אתר האינטרנט של גווין תאובלד."?

"מניתוח שלהם סבורים כיום החוקרים שארכימדס חקר את הבעיה הקומבינטורית של מספר הדרכים השונות בהן ניתן להרכיב ריבוע מתוך אותם 14 חלקים (אכן, ישנם \ 17152=2^8\cdot 67 פתרונות לחידה זו)." ???

"גם ברשותו של נפוליאון בונפרטה היה סט של טנגרם, כולל ספר הוראות, בתקופת מאסרו בסנט הלנה." מקור

"לדוגמה, חידה קלאסית‏‏[2] מספרת על שני שודדים המחלקים ביניהם עוגה באופן הבא: השודד הראשון מחלק את העוגה לשתי חתיכות והשודד השני בוחר לעצמו את החתיכה לפי רצונו. באופן זה, החתיכות המתקבלות אינן בהכרח שוות שטח, אך אף אחד מהשודדים לא יכול להתלונן על מנת חלקו. החידה מבקשת למצוא דרך להכליל את החידה כך שניתן יהיה לחלק עוגה ל-n שודדים."

"ניתן להוכיח באופן דומה כי ניתן לחלק כל צורה ל-n חתיכות שוות שטח באמצעות n-1 קוים ישרים ... ... ... לא כל צורה ניתן לחלק לצורות שוות שטח, וישנן חידות רבות הדורשות זאת."

"תוך כדי כך הגיעו לתובנות רבות הקשורות לתאוריה שמאחורי החידה."

איזה תיאוריה? האם זה מתקשר לתחום מתמטי מסויים?

"המונומינו מכיל ריבוע אחד, הדומינו בנוי משני ריבועים,"

"חידה קלאסית הינה לרצף לוח שחמט,"

"הפוליאומינו מציגים גם מספר רב של בעיות קומבינטוריות. מציאת כמה פוליאומינו יש מכל משפחה (מונומינו אחד, דומינו אחד, שני טרומינו וכן הלאה), הינה בעיית הרכבה קומבינטורית לא טריוויאלית (הבעיה עודנה פתוחה וישנם אומדנים בלבד למספר זה)."

לאיזה מספר? אולי לפונקציה. זה מתקשר לתחום מתמטי מסויים?

"המונומינו מכיל ריבוע אחד, הדומינו בנוי משני ריבועים,"

"חידה קלאסית הינה לרצף לוח שחמט,"

"הפוליאומינו מציגים גם מספר רב של בעיות קומבינטוריות. מציאת כמה פוליאומינו יש מכל משפחה (מונומינו אחד, דומינו אחד, שני טרומינו וכן הלאה), הינה בעיית הרכבה קומבינטורית לא טריוויאלית (הבעיה עודנה פתוחה וישנם אומדנים בלבד למספר זה)."

לאיזה מספר? אולי לפונקציה.

"מחקר מתמטי ושעשועי רב נעשה בנושא ריצופים,"

מהו "מחקר שעשועי?

"האם עבור כל זוג מצולעים ניתן למצוא חיתוך של הראשון לחתיכות שמהן ניתן להרכיב את המצולע השני?"

אולי כל זוג מצולעים בעלי אותו שטח.

"הותקפה בעיה זו על ידי מספר מתמטיקאים ההוכחה הכללית שמכל מצולע ניתן להגיע לכל מצולע אחר על ידי חיתוכים והרכבות מתבססת על אלגוריתם הבנוי ממספר שלבי ביניים:"

"הותקפה" - תרגמת? מי מצא את ההוכחה?

"שיטת המדרגות"

לא ברור לי האיור -איזה חידה בדיוק הוא פותר ולמה משמשות המדרגות.

"אחד הדברים המעניינים בחיתוכים אלו "

אילו חיתוכים?

סיכום

בערך יש מספר קטן של בעיות ודברים לא מובנים. הוא כתוב ברמה לשונית טובה. הערך מקיף ומעניין מאוד. הוא עושה רושם כמדויק, למרות שאיני מומחה לנושא, והוא בהיר מאוד.

אינטגרל קווי

"שני אינטגרלים אלו הם בעלי משמעויות שונות ושורשים פיזיקליים שונים הגורררים שוני באופן החישוב ובתכונות של אינטגרלים אלו."

"הצורך באינטגרל קווי עולה בעת ניתוח גדלים הקשורים בעקומים. אינטגרל מסוג זה משמש לחישוב תכונות שונות של עקומים ובפרט תכונות פיזקליות שלהם,"

ניסוח לקוי. בהמשך חסרים קישורים פנימיים לפרקים אינטגרל מסויים ואינטגרל לא מסויים בערך אינטגרל.

"עולה השאלה - כיצד ניתן להפעיל הליך דומה עבור נקודות על עקום? הרי, חישוב אורך של עקום, או חלק ממנו (ללא כלים של חשבון אינפיניטסימלי), הנה משימה אשר לעתים קרובות אין לה פתרון במסגרת הגאומטריה הקלאסית."

מה הכוונה "לעיתים קרובות וגו'"?

"לצורך כך, נתבונן בעקום רציף כלשהו."

"המסילה מתוארת על ידי פרמטריזציה"

"משמעות הדרישה כי \ C היא חלקה למקוטעין בקטע היא כי הפונקציה המתארת את העקום הנה רציפה וגזירה ברציפות בתחום האינטגרציה, למעט במספר סופי של נקודות. "

מה זה עקום רציף, פרמטריזציה או "רציפה וגזירה ברציפות..."? חסרים המון קישורים פנימיים או הבהרות.

סיכום

הערך לא נגיש כלל לקורא שאינו יודע מתמטיקה. הוא כתוב בשפה "מתמטית" וחסרים בו קישורים פנימיים והבהרות. חסר לטעמי חומר רקע ומידע היסטורי על הפיתוחים המתוארים בו. הוא מזכיר קצת סיכומי שיעור עם דוגמאות רבות ומתן "אינטואיציה פיזיקלית". עם זאת, הוא מפורט מאוד ומדויק, ומסכם באופן מוצלח שלל מידע על נושאו.

משפט פיתגורס

סיכום

יש בערך כמה טעויות ניסוח קלות, ויכולה להיות בעיה של נגישות לקהל שלא מסתדר עם שפה גיאומטרית, אבל זאת במסגרת מגבלות טבעיות. הערך מדוייק, מהנה לקריאה, מעניין ורחב היקף.

אי התאמה

"אי התאמה היא מושג סטרטיגרפי המציין פער זמן משמעותי בין יחידות מסלע או הבדלים בגאומטריה ובהרכב שלהן, הבדלים הנגרמים בשל שינוי ברצף התהליכים הגאולוגיים באותו אזור. "

איזה הבדלים בדיוק? לפני רגע המושג הוגדר כפער זמן...

"תהליכים מגמטיים", "תהליכים טקטוניים"

מה זה? חסרים קישורים פנימיים.

חבל שהתרשים של האי התאמה הגדולה לא תורגם לעברית.

"כמו כן, חשוב להבדיל בין מישור סחיפה משמעותי היוצר אי התאמה לבין דיאסטמה.[3] דיאסטמות אינן נחשבות אי התאמות מאחר וכמות החומר החסר בהן אינה משמעותית. מושג נוסף – פער סטרטיגרפי – מציין חסר שנוי במחלוקת אשר קשה להגדירו כאי התאמה או כדיאסטמה."

דיאסטמה, בהגדרה שבערך היא מה שכמות החומר בו לא משמעותית ועל אין עטם לציין זאת פעם נוספת. "אשר קשה להגדירו כאי התאמה או כדיאסטמה" - בעיית ניסוח.

סיכום

הערך בנוי יותר מדי מנקודות ופחות מפסקאות שוטפות כך שהוא נראה קצת כמו סיכום קורס. יש בעיות ניסוח. חסרים קצת קישורים פנימיים והבהרות לאלה שאינם מצויים בגאולוגיה, וחסרים מקורות לערך. הערך מעניין מאוד ומרחיב דעת. הוא מסביר היטב את המושג עליו הוא נסוב ומשובץ בתמונות שעוזרות בכך. הוא נגיש למדי ובנוי באופן ברור ונכון.

האדן

הדיאגרמה בראש הערך אינה ברורה כלל. מקובל שהערת שוליים המפנה למאמר נקראת כשם המאמר ומפורטים בה פרטיו העיקריים.

"מציאת מספר סלעים זעום שניתן לשייך לתחילת היווצרות כדור הארץ שולחת את החוקרים למקומות רחוקים."

ניסוח. משפט מיותר וספרותי.

תיאוריית היווצרות הירח מוצגת בתחילה כ"תיאוריה מובילה" ולאחר מכן כעובדה. אני משער שגם תיאוריות אחרות על תהליכים שהתרחשו לפני 4 מיליארד שנים צריכות להיות מוצגות בהסתייגות מסויימת.

חבל שתמונת הירח לא מתורגמת לעברית.

סיכום

בערך ישנן בעיות ניסוח משמעותיות. לא תמיד ברורה מידת הוודאות של הכתוב, ולפעמים חסר הקשר בין התיאוריות לבין הממצאים שהובילו אליהן. ואך על פי כן הערך מעניין ומלמד, ערוך בצורה קולחת למדי ומקושר למאמרים רבים.

אאודי

"מאבקים משפטיים הכריעו כי לא יורשה לו להשתמש בשם משפחתו כשם החברה, עקב זכויות יוצרים של "א. הורך & סייא".עקב כך פירוש המילה "הורך" בגרמנית עתיקה הוא "האזן", בחר הורך במילה הלטינית "אאודי", המקבילה במשמעותה."

לא המאבקים המשפטיים הם שהכריעו. בעיות תחביר וניסוח קשות.

"בסופו של דבר, החברה הצליחה לייצר את הרכבים, והעבירה אותם לורמאכט במהלך מלחמת העולם השנייה, שם השתמש הצבא כנגד הצבאות הלוחמים במשטר הנאצי."'

למה בסופו של דבר? מה היו הקשיים? בעיות ניסוח.

סיכום

הערך לוקה בבעיות ניסוח תחביר והגהה רבות. אין הוא מספא את ההיסטוריה של החברה באופן מלא, ועשרות שנים חולפות ביעף. אין מידע "עומק" על החברה ומובא בעיקר מידע סטטיסטי. עם זאת, הערך סוקר "לרוחב" פרטים רבים ומקושט בתמונות נאות.