משתמש:טוקיוני/מודיעין וריגול בארץ ישראל במהלך מלחמת העולם הראשונה

מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית

במהלך מלחמת העולם הראשונה בארץ ישראל, בקרבות רבים היה משקל חשוב לאלמנט ההפתעה ולידע מוקדם על הערכות האויב. משום כך הצדדים הלוחמים השתמשו באמצעים מודעיניים שונים שכללו תצפיות, סיורים רגליים, ימיים ואוויריים, וכן הפעילו מרגלים על מנת ללמוד את תנועות האויב. כמו-כן הושקעו מאמצים רבים בדיסאינפורמציה (העברת מידע כוזב לאויב) ובמעצר מרגלים. בקרבות רבים כגון ההתקפה הראשונה על תעלת סואץ, קרב באר-שבע וקרב מגידו יוחס לפעולות מודעיניות משקל חשוב בתוצאת הקרב.

מאמץ מודיעיני נוסף שהושקע באזור היה בהמרדה של האוכלוסיה המקומית, אשר ההצלחה הגדולה ביותר שלו היתה בסיוע הבריטי למרד הערבי בחג'אז. לפעולות מודעיניות אלו היה תפקיד היסטורי חשוב משום שלמרד הערבי היה תפקיד חשוב בהתגבשות הלאומיות הערבית, ובשל ההפתחות המדיניות שניתנו לשריף חוסיין ממכה על ידי הנציב הבריטי במצרים, סיר הנרי מקמהון. גם באתוס הציוני ישנו מקום מכובד לפעולותיה של רשת הריגול היהודית ניל"י.

רקע - חזית ארץ ישראל וסיני במלחמת העולם הראשונה[עריכת קוד מקור | עריכה]

מודיעין צבאי ותפקידו בקרבות בחזית ארץ ישראל[עריכת קוד מקור | עריכה]

לאומנות, ריגול ומרד ערבי[עריכת קוד מקור | עריכה]

תנועת הרפורמציה ומעצר המרגלים בבירות[עריכת קוד מקור | עריכה]

המרד הערבי[עריכת קוד מקור | עריכה]

ריגול יהודי במלחמת העולם הראשונה[עריכת קוד מקור | עריכה]

ניל"י[עריכת קוד מקור | עריכה]

מרגלים נוספים[עריכת קוד מקור | עריכה]

מרגלים טורקים וגרמנים[עריכת קוד מקור | עריכה]

לקריאה נוספת[עריכת קוד מקור | עריכה]