משתמש:טום בומבדיל/מיגרון

מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית
דף זה אינו ערך אנציקלופדי
דף זה הוא טיוטה של טום בומבדיל.
דף זה אינו ערך אנציקלופדי
דף זה הוא טיוטה של טום בומבדיל.

תבנית:יישוב קטן בישראל

מגרון הוקמה בד' באייר תשנ"ט 1999 על רמה הצופה אל ירושלים, בגובה 748 מטר מעל פני הים. היישוב נמצא 12 ק"מ צפונית לירושלים, כשני ק"מ מצפון לאזור התעשייה "שער בנימין". הכניסה לישוב מכביש 60 היא בסמוך לתחנת הדלק "מעבר מכמש" בין מעלה מכמש ועופרה. מיקומו של היישוב הוא בעל חשיבות אסטרטגית כיוון שהוא חולש על כביש 60 בין ירושלים לבין שכם . היישוב יוצר רצף התיישבותי בואכה עפרה ובית אל. מהיישוב תצפית לים המלח ועבר הירדן.

המאחז כולו הוקם על קרקע המוכרת באופן רשמי על ידי המדינה כרכושם הפרטי, הרשום בטאבו, של פלסטינים תושבי הכפרים הסמוכים בורקה ודיר דבוואן.[1]. מזכירות בישוב טוענת כי עד לעתירה של שלום עכשיו, במשך שבע שנים, לא התלונן אף פלסטיני על פלישה למקום.

היישוב מונה (נכון למרץ 2008) 54 משפחות ולהן יותר מ-100 ילדים. שתי משפחות גרות כבר במבנה קבע. ביישוב בית כנסת, מעון , גן ילדים וספריה

תולדות היישוב[עריכת קוד מקור | עריכה]

מייסדי היישוב זכו בראשית דרכו לברכתו של אריק שרון ובנימין בן אליעזר ולתמיכה של משרדי ממשלה שונים. לדברי מזכירות היישוב, בנימין בן אליעזר בתפקידו כשר הביטחון בממשלת ישראל הורה להשלים את הליכי הזכויות בקרקע ולקדם את תוכנית בנין ערים שהכין משרד הבינוי והשיכון. הוא החליט להכליל את היישוב מגרון בתחום השיפוט של היישוב הסמוך כוכב יעקב. המנהל האזרחי, אשר תפקידו הוא לנהל את הפעולות הלא-צבאיות של השלטון הישראלי ביהודה ושומרון, אישר וסייע בפריצת כביש הגישה לישוב מתחנת הדלק ב"מעבר מכמש".

דו"ח טליה ששון מוסר כי מהממצאים שנאספו עולה כי המימון להקמת התשתיות למאחז מגרון נעשה באופן מלא או בקרוב לכך, על ידי משרד הבינוי והשיכון (למעלה מ- 4 מליון שקל) שמימן את הכשרת הקרקע, כל חיבורי התשתיות כמו מים, חשמל, ביוב ופריצת הדרכים. משרד הבינוי והשיכון אף הכין עבור היישוב תוכנית בניין עיר ל-500 בתים בישוב קבע של מגרון.

השמירה על היישוב מתבצעת בחלקה ידי תושבים, ובחלקה האחר על ידי חיילי צה"ל.

אזכורים מקראיים[עריכת קוד מקור | עריכה]

מגרון הייתה מקום מושבו של שאול המלך בטרם יציאתו למלחמה בפלשתים שחנו
שגיאות פרמטריות בתבנית:ציטוט

פרמטרים [ מקורות ] לא מופיעים בהגדרת התבנית

ושאול, יושב בקצה הגבעה, תחת הרימון, אשר במגרון, והעם אשר עימו, כשש מאות איש... ובין המעברות, אשר ביקש יונתן לעבור על-מצב פלשתים שן הסלע מהעבר מזה, ושן הסלע מהעבר מזה; ושם האחד בוצץ, ושם האחד סנה. ה השן האחד מצוק מצפון, מול מכמש, והאחד מנגב, מול גבע .

. היישובים המקראיים: מכתש וגבע אותרו ממול לישוב.

איזכור נוסף של היישוב מובא בין היתר במסע החורבן של סנחריב: "בא על עית, עבר במגרון, למכמש יפקיד כליו" (ספר ישעיהו י' כח).

עתירת שלום עכשיו[עריכת קוד מקור | עריכה]

בספטמבר 2006 הגישה תנועת שלום עכשיו עתירה לבג"ץ נגד מדינת ישראל והיישוב מגרון בטענה כי היישוב הוקם על קרקעות פרטיות של פלסטינים ולכן יש לפנותו. בתשובה לבג"ץ הודיעה המדינה כי עד לחודש אוגוסט תפנה את היישוב . ערוץ שבע מסר כי ככל הנראה המדינה החליטה להקדים את המהלך בכחצי שנה : "במשרד הביטחון נערכים לעקור את היישוב מיגרון שבחבל בנימין "בקרוב מאוד" [2]

קישורים חיצוניים[עריכת קוד מקור | עריכה]

הערות שוליים[עריכת קוד מקור | עריכה]

  1. ^ אתר שלום עכשיו
  2. ^ מקור: שמעון כהן, היערכות לעקירת מגרון בקרוב - ערוץ שבע.