משתמש:חן ספקטור/טיוטה

מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית

(Disambig RTL.svg ערך זה עוסק בטאבו אוניברסלי על יחסי מין בין קרובי משפחה. אם התכוונתם לאיסור ביהדות על יחסי מין בין קרובי משפחה, ראו איסור עריות.)

גילוי עריות בשפת ימינו הוא מונח המתאר קיום יחסי מין בין קרובי משפחה, דהיינו יחסים מיניים בין אב לבתו, בין אם לבנה, בין אח לאחות, וכדומה[1][2]. לעיתים מושג זה יכול להתייחס גם לקרובים הקשורים בזיקה, כגון אנשים המתגוררים באותו הבית, הקשורים באימוץ או נישואים, ואנשים בני אותו השבט או השושלת[3].

האיסור על קיום יחסי מין בין קרובי משפחה הוא טאבו נפוץ מאוד בתרבויות האנושיות בעבר ובהווה, אך האנתרופולוג מרווין האריס מציין שעצם הצורך בחוק נגד גילוי עריות והעובדה שקיימים עבריינים רבים על החוק למרות העונש מעידה שבמקביל לסלידה האוניברסלית קיימת משיכה אוניברסלית[4]. כך או כך, רק במקרים ספורים בהיסטוריה האנושית היה גילוי עריות מנהג מקובל (אולי הידוע מביניהם הוא חצר המלוכה של מצרים העתיקה, ומנהג דומה בחצר המלוכה האצטקית). אף על-פי-כן, הגדרת "קרוב משפחה" לעניין האיסור על גילוי עריות משתנה מתרבות לתרבות. בעוד שביהדות אסור להנשא לצאצאים ישירים עולמית ("שאברהם אסור בכל נשי ישראל, ושרה אסורה בכל אנשי ישראל"‏[5]), עם חריגים בדרגה שנייה כנישואי בת דודה ואחיינית, בנצרות הקתולית אסור להתחתן עם כל קרובי המשפחה עד דרגה שביעית. יחד עם זאת, יחסי מין עם קרוב מדרגה ראשונה (כגון הורה או אח), אסורים באופן כמעט אוניברסלי[6].

כיום, ברוב החברות המודרניות קיימים חוקים הנוגעים לגילוי עריות או הגבלות חברתיות על נישואי קרובים[3]. בחברות בהן החוק אוסר על גילוי עריות, גם כאשר מתרחש מקרה של גילוי עריות הנעשה בהסכמת שני הצדדים, המעשה עדיין יוגדר כפשע, אך כפשע ללא קורבן[7][8]. ילדים שנולדו כתוצאה מגילוי עריות נחשבו בעבר כילדים בלתי חוקיים, וכיום בחלק מהחברות הם עדיין נחשבים ככאלו. ברוב המקרים הללו להורים לא הייתה אפשרות להתחתן, שכן נישואים אלו נחשבו לנישואי עריות והיו גם הם אסורים.

טרמינולוגיה[עריכת קוד מקור | עריכה]

מקור הביטוי העברי "גילוי עריות", באיסור לגלות ערווה, כמופיע בספר ויקרא  "אִישׁ אִישׁ אֶל כָּל שְׁאֵר בְּשָׂרוֹ לֹא תִקְרְבוּ לְגַלּוֹת עֶרְוָה אֲנִי יְהוָה" (ויקרא, י"ח, ו')[9]. המילה עריות מגיעה מלשון עריה, שמשמעה עירום. מילה נוספת מאותו השורש היא ערווה, שמשמעה גם איברי מין[10].

באנגלית גילוי עריות נקרא Incest, הנגזר מהמילה הלטינית Incestus, אשר לה משמעות כללית של "טמא, בלתי צנוע"[11]. המושג Incestus החל להופיע בשפה האנגלית בתקופת ה-Middle English (המאה ה-11 לספירה עד המאה ה-15 לספירה)[12]. לפני הגעת המושג הלטיני, גילוי עריות היה ידועה באנגלית העתיקה בשם Sib-Leger (המונח Sibb נובע מהמילה ‘kinship’ המבטאת קרבת דם, המונח Leger נובע מהמושג ‘to lie’, משמעו לשכב)[13][14], או mǣġhǣmed (משמעו יחסי מין הוריים), אך עם הזמן, שתי המילים הללו יצאו משימוש[15].

היסטוריה[עריכת קוד מקור | עריכה]

העת העתיקה[עריכת קוד מקור | עריכה]

בסין העתיקה, בני דודים מדרגה ראשונה בעלי אותם שמות משפחה (כלומר, אלו שנולדו לאחיו של האב) לא הורשו להינשא, והדבר נחשב לטאבו (נקרא "Name-Incest"), בעוד בני דודים בעלי שמות משפחה שונים (כלומר, בני דודים מצד האם או אלו שנולדו לאחיותיו של האב) הורשו להתחתן. גילוי עריות של שם המשפחה נחשב למעשה שחושף את האב, האם וצאציהם לאסונות נוראיים. הדבר נאסר במיוחד על בני המלוכה, אך על פי הספרות הסינית העתיקה גילוי עריות שכזה מעולם לא התרחש גם בקרב בני העם, דבר שככל הנראה אינו נכון. מקרה מפורסם מאותה תקופה הוא המקרה של הנסיך ווי (Wei), אשר בשנת 494 לפני הספירה נישא לנאן-צ'ו (Nan-tzu), אישה ידועה לשמצה עקב יחסי גילוי העריות שקיימה עם אחיה. על מנת לספק את אשתו, הנסיך אף הזמין את אותו אח לשהות בחצר המלוכה לאחר הנישואים. המקרה היה כה מפורסם, שהאיכרים באותה תקופה אף נהגו לשיר עליו שירים בעת עבודתם בשדות. ככל הנראה למרות הטאבו, מקרים של גילוי עריות אכן התרחשו בחצרות המלוכה. בשלב מאוחר יותר, בתקופת חצר המלוכה של הקיסר האן (Han) התופעה הפכה לנדירה ביותר. חוק העונשין הגדיר גילוי עריות כ"פשע לא אנושי", והעונש עליו היה מוות באחת הדרכים החמורות ביותר[16].

במצרים העתיקה הייתה אמונה חזקה בטוהר הדם, וכתוצאה מכך בני מעמד האצולה נהגו לקיים יחסי מין זה עם זה בלבד, על מנת לשמור על השושלת ומתוך מחשבה כי הורים מאותה משפחה יביאו לעולם צאצאים בריאים ומשובחים יותר. על כן, ההקפדה על גילוי עריות הייתה כמעט טוטאלית, בין אם מדובר בגילוי עריות בין אחים, חצאי אחים או בני דודים. על מנת להגיע למעמד הפרעונים, גבר היה צריך להינשא לנסיכה, דבר שהביא לא פעם לכך שגבר נישא לאחותו לשם השגת התואר[17]. כיום ידוע שנישואי אחים היו נפוצים בקרב כלל המעמדות במצרים גם בתקופה היוונית-רומית. פפירוסים רבים והצהרות מפקד רומיות מעידים על בעלים ונשים רבים שהיו אח ואחות, מאותו אב ואם[18]. קיימים מספר מקרים מפורסמים מאותה התקופה, אחד הוא המלך תות ענח' אמון, שהיה בן לגילוי עריות בין המלך ואחותו. מקום קבורתו נמצא בשנת 1922, ומוחים אשר חקטו את הדי אן איי של המלך, גילו שסבל ממומים רבים כתוצאה מגילוי העריות במשפחתו, ביניהם חיך שסוע, עיוותים בשרירי ועצמות הרגליים, חוסר יכולת להביא ילדים בריאים לעולם וככל הנראה גם מותו הצעיר קשור לכך (נפטר בהיותו בן 19)[19]. מקרה מפורסם נוסף הוא זה של קליאופטרה השביעית (אהובתו של יוליוס קיסר ומרקוס אנטוניוס), אשר הייתה נשואה לאחיה הצעיר פתולמי ה-12, ובת להורים אחים[20].

ביוון העתיקה ידוע כי ליאונידס מלך ספרטה , גיבור הקרב האגדי של תרמופילאי, היה נשוי לאחייניתו גורגו, בת אחיו למחצה קלאומנס. במיתולוגיה היוונית קיימים לא מעט סיפורים של גילוי עריות. המפורסם מביניהם הוא המשל של אדיפוס המלך, המגולל סיפור של גילוי עריות הנעשה בשוגג בין אם ובנה, מסתיים באסון ומציג איסורים עתיקים כנגד גילוי עריות, כאשר אדיפוס נענש על מעשי גילוי העריות ועוקר את עיניו. במחזה ההמשך, "אנטיגונה", ארבעת ילדיו של אדיפוס נענשים גם הם על גילוי העריות של הוריהם. גילוי עריות נוסף במיתולוגיה מופיע בגרסתו המקובלת של סיפור הולדתו של אדוניס, בו אמו סמירנה מכעיסה את האלה אפרודיטה, וזו גורמת לה להתאהב נואשות באביה קינרס מלך קפריסין, איתו סמירנה מקיימת יחסי מין ללא ידיעתו במסווה של זונה.

----עצרתי פה

ברומא העתיקה, המשפט האזרחי הרומי אסר נישואים בתוך ארבעת דרגות קרבת דם, וחוקים אזרחיים אסרו כל סוג של נישואים בין הורים לילדים [25]. אימוץ נחשב זהה לקרבת דם, כך שאב מאמץ לא יכול היה להתחתן אם בת או נכדה מאומצת, גם אם האימוץ הופסק [25]. מעשי גילוי עריות נחשבו ברומא העתיקה כמעשה הנוגש את חוקי האלים והאדם. בשנת 295 לספירה גילוי עריות נאסר באופן מפורש על ידי צו קיסרי, אשר הבחין בין שני סוגים של גילוי עריות, שאינם שווים במשקלם, אחד תקף עבור רומאים ולא רומאים באימפריה, והשני מתייחס לרומאים בלבד. כך, למשל, מצרי יכול היה להתחתן עם דודתו, בעוד על רומאי הדבר נאסר. למרות שמעשה גילוי העריות נחשב כלא מקובל באימפריה הרומית, נפוצו שמועות על כך שהקיסר הרומי קליגולה קיים יחסי מין עם שלושת אחיותיו (ג'וליה ליווילה, דרוסילה ואגריפינה הצעירה) [26]. בנוסף, הקיסר קלאודיוס, לאחר שהוציא להורג את אשתו הקודמת, נשא לאישה את בת אחיו, אגריפינה הצעירה, ושינה את החוק כך שאיחוד לא חוקי זה יתאפשר [27]. החוק האוסר נישואים לבת האחות נותרה כשהיה [28]. הטאבו נגד גילוי עריות ברומא העתיקה, בא לידי ביטוי בעובדה שפוליטיקאים היו מאשימים אחרים בגילוי עריות (לעיתים קרובות האשמות שווא) כעלבון וכאמצעי לשלילת זכויות פוליטיות.

במיתולוגיה הנורדית ניתן למצוא נושאים הקשורים בנישואי אח ואחות. דוגמא בולטת לכך ניתן למצוא בסיפור נישואיהם של Njörðr ואחותו (ששמה אינו ידוע), אשר היו הוריהם של פרייה ופריירית. בהמשך הסיפור לוקי מאשים את פרייה ופריירית על קיום יחסי מין.  

הסיכון בגילוי עריות[עריכת קוד מקור | עריכה]

ילדים שנולדים כתוצאה מזיווג בין קרובי משפחה נמצאים בסיכון מוגבר לחלות במחלות גנטיות. מבחינה זו, ככל שהקרבה המשפחתית בין ההורים גדולה יותר, כך גובר הסיכון. זיווג של קרובי משפחה מדרגה ראשונה הוא נדיר, אולם בחברות רבות מקובלים נישואים בין קרובי משפחה מדרגה שנייה (למשל, בני-דודים). בחברות כאלה יש שכיחות מוגברת של מחלות גנטיות מסוימות.

הסיבה לכך היא הדמיון במטען הגנטי של קרובי משפחה. ככל שהקרבה המשפחתית גדולה יותר, כך המטען הגנטי דומה יותר. במצב כזה, גוברים הסיכויים שגנים פגומים יבואו לידי ביטוי בגופו של הוולד. מדובר בגנים רצסיביים, שבאים לידי ביטוי רק כאשר שני האללים של הגן פגומים. לפיכך, ככל שהמטען הגנטי של ההורים דומה, כך גדלים הסיכויים שהאללים של גנים רצסיביים פגומים יהיו זהים במטען הגנטי של הוולד.

.....(מהתקציר באנגלית) הצדקה נפוצה לטאבו נגד גילוי העריות, היא ההשפעה העלולה להיות מבחינה ביולוגית על ילדי הורים קרובי דם. ילדים שבין הוריהם הביולוגיים יש קרבה גנטית, מצויים בסיכון מוגבר להפרעות מולדות, מוות ומוגבלות הנובעים לפחות בחלקם ממחלות גנטיות עקב קרבת הדם [9].יחסים מיניים לא מכוונים בין אנשים בעלי קרבה גנטית, יכולים להתקיים גם במקרה בו אחד או שני ההורים הביולוגיים אינם מודעים או אינם בטוחים לגבי הקרבה הגנטית, כמו במקרים של יחסי מין מזדמנים, תרומת זרע אנונימית, פונדקאות או אימוץ.

מקור האיסור על גילוי עריות[עריכת קוד מקור | עריכה]

אנתרופולוגים תוהים, זה שנים, מהו מקורו של האיסור הכמעט-אוניברסלי על גילוי עריות. פסיכולוגים ואנתרופולוגים שונים הציעו מגוון הסברים לתופעה.

הסבר אבולוציוני[עריכת קוד מקור | עריכה]

אנתרופולוגים ביולוגיים טענו כי מקור האיסור הוא אבולוציוני - אוכלוסיות של בעלי חיים ובכללם האדם שלא היה נהוג בהן גילוי עריות, ייבררו על ידי ברירה טבעית ויישרדו, שכן יש בהן שכיחות נמוכה יותר של מומים גנטיים וישנו מגוון גנטי גדול. ברבים מהצמחים ובעלי החיים ישנם מנגנונים שנועדו למנוע "גילוי עריות". בצמחים אנדרוגיניים שיכולים לבצע האבקה עצמית, ישנם מנגנונים שמונעים זאת, כמו למשל הבשלת אבקנים ועלי באותו צמח במועדים שונים, מבנה פרח שאינו מאפשר האבקה עצמית, או "מפתח" התאמה בין זירי אבקנים ועמודי עלי. בחלזונות שרובם הרמפרודיטים ישנה העדפה להזדווגות בין שניים ולא לרבות בדרך של הפריה עצמית‏[21].

קירבה מולידה סלידה[עריכת קוד מקור | עריכה]

האנתרופולוג אדוארד ווסטרמארק טען כי קירבה מולידה סלידה (Familiarity Breeds Contempt) - אנשים המבלים את רוב זמנם יחדיו מילדות, כמו בני אותה משפחה, מפתחים סלידה הדדית ואינם רואים זה בזה בני זוג מתאימים להזדווגות.

עמדה זו קיבלה חיזוק ניכר ממחקרים על הלינה המשותפת בקיבוצים. במערכת זו התקיים מצב בו בני שכבת גיל שאינם קרובי משפחה גדלים יחדיו, ואף נמצאים בסיטואציה שהם בני הזוג הזמינים ביותר זה לזו - אך מחקרים הראו כי שיעור הנישואין בין בני אותה שכבת גיל נמוך מאוד (סקר שהקיף 2769 זוגות נשואים ב 211 קיבוצים מצא רק 14 זוגות בהם בני הזוג גדלו יחד באותו בית ילדים‏[22][23]).

הסבר פונקציונליסטי[עריכת קוד מקור | עריכה]

האנתרופולוג ברוניסלב מלינובסקי הניח כי לאיסור על גילוי עריות, כמו לכל רכיב בחברה לפי גישת הפונקציונליזם הסטרוקטוראלי, יש תפקיד בקיומה התקין של החברה. התפקיד שייחס מלינובסקי לאיסור גילוי העריות הוא מניעת בלבול תפקידים במשפחה. לפי טענה זו, המשפחה מורכבת ממספר תפקידים שונים, ובעיקר אב, אם וילדים. האם והאב אמורים לקיים ביניהם יחסי מין, וקיום יחסי מין בין כל זוג אחר במשפחה יצור בלבול תפקידים ולכן דיסהרמוניה במערכת.

איסור גילוי עריות כמביא לחליפין[עריכת קוד מקור | עריכה]

לפי האנתרופולוג קלוד לוי שטראוס, לאיסור גילוי העריות תפקיד מפתח בעיצוב החברה האנושית. איסור זה מונע מהמשפחה לתפקד כיחידה אוטרקית, שכן פרטיה מחויבים להתרבות בעזרת פרטים מקבוצות אחרות, וכך נוצר מנגנון של חליפין בין קבוצות, ודרכו מתקיימות הגדרת הקבוצה, מערכת של תקשורת, של מסחר ואף של פוליטיקה. האיסור על גילוי עריות גורם, לפי לוי שטראוס, להפיכתה של הפונקציה הביולוגית של רבייה למערכת האנתרופולוגית של שארות. האנתרופולוג מרווין האריס שיער שהתפתחות הטאבו התרחשה עוד בשלב מוקדם של האבולוציה של האדם. הוא סבר שבין קבוצות של הומינינים מאותו מין טקסונומי התקיימו מערכות חליפין שכללו גם העברה של בני אדם בין הקבוצות. האריס שיער, כי על מנת שמערכת חליפין זו תתפקד כראוי, סביר להניח שהתפתח בקרב הקבוצות טאבו על גילוי עריות.

ביהדות[עריכת קוד מקור | עריכה]

Postscript-viewer-shaded.png ערך מורחב – איסור עריות

ביהדות, מושג גילוי העריות רחב וכולל בנוסף לאיסור קרובי משפחה, גם יחסי מין עם אישה נשואה, איסור משכב זכר ומשכב בהמה, ולפי חלק מהדעות, את האיסור על קיום יחסי מין עם כל אישה בעת טומאת נידתה. הרמב"ם מונה 24 מצוות לא תעשה שונות שהן איסורי עריות. מהתורה ("ראשונות לעריות") ישנו איסור על 11 קרובות משפחתו של גבר: אימו, אחותו, בתו, אשת אביו, אשת אחיו, ואשת דודיו, דודותיו, כלתו ונכדותיו, וכן על שבע קרובות משפחת אשתו שנוצרו בשל זיקת הנישואין: אמה, סבתותיה מצד אמה ואביה, בתה ונכדותיה מצד בנותיה ובניה, ואחותה (רמב"ם הלכות איסורי ביאה ב ז). מדרבנן ("שניות לעריות") קיימים 20 סיווגים נוספים של קרובות משפחה, שרובן מתייחסות לאבות האדם וצאצאיו הרחוקים יותר, כדוגמת סבתו, הסבתא רבתא שלו ואשתו, ומאידך כלת הנכד ונינה. על פי רוב הפוסקים, הטווח של חלק מהאיסורים הללו הוא עולמי, עד סוף כל הדורות לשני הכיוונים.

מאידך, נישואי בני דודים מותרים וכן נישואי דוד ואחייניתו.

גילוי עריות הוא מהחטאים החמורים ביותר, אחד משלוש העבירות שהן בגדר "ייהרג ואל יעבור" ועונשן במיתת בית דין או כרת. ילד שנולד כתוצאה מגילוי עריות הוא ממזר, שאינו יכול לשאת אלא ממזרה או שאר חסרי ייחוס (ראה: עשרת היוחסין).

היהדות קובעת כי גם על בני עמים אחרים נאסרו חלק מהעריות, הנלמדות מהפסוק שנאמר על אדם וחוה: "עַל כֵּן יַעֲזָב אִישׁ אֶת אָבִיו וְאֶת אִמּוֹ וְדָבַק בְּאִשְׁתּוֹ וְהָיוּ לְבָשָׂר אֶחָד": אימו, אחותו מאימו, ביתו, אישה הנשואה לאחר, זכר ובהמה. לפיכך איסור זה הוא אחד משבע מצוות בני נח האוניברסליות.

בנצרות[עריכת קוד מקור | עריכה]

פרק זה לוקה בחסר. אנא תרמו לוויקיפדיה והשלימו אותו. ייתכן שתמצאו פירוט בדף השיחה.

באסלאם[עריכת קוד מקור | עריכה]

בפרשת הנשים בקוראן מפורטים איסורי גילוי העריות שברובם חופפים את האיסורים ביהדות. אסורות האם, הבת (כולל בנות חורגות), האחות, הדודות, אחייניות, החותנות וכן מיניקות ו"אחיות ליניקה" כלומר מי שהונקה מאותה מינקת. בדומה לחוקי העריות ביהדות אסורה גם אשת האב ונישואין לשתי אחיות בו זמנית. בשונה מההלכה היהודית אוסר האסלאם נישואים לאחיינית ולעומת זאת מתיר את נכדתה של האישה.

לא תקחו (לנשים) את (הנשים) אשר לקחו אבותיכם..אסורות עליכם: אימותיכם ובנותיכם ואחיותיכם ודודותיכם אחיות אביכם ואחיות אמכם ובנות האח ובנות האחות ואימותיכם אשר הניקו אתכם ואחיותכם ליניקה, ואמות נשיכם ובנותיכם החורגות החוסות בכם ילידות נשיכם אשר באתם אליהן..ונשי בניכם אשר מחלציכם (יצאו), ולא תקחו שתי אחיות

– קוראן, פרשת הנשים כ"ו-כ"ז, תרגום יוסף יואל ריבלין

בחוק[עריכת קוד מקור | עריכה]

בישראל לא קיים איסור פלילי על גילוי עריות בקרב בני 21 ומעלה. במקרה שמי מהמעורבים בגילוי עריות מדרגה קרובה (הורה-בן/בת, אחים/אחיות, סב/סבתא-נכד/נכדה) מתחת לגיל 21 או במקרה של ניצול יחסי תלות או מרות, הדבר מהווה עבירה. חוקים הדומים לחוק הישראלי קיימים במספר מדינות‏ [24] אולם ברבות אחרות קיימים חוקים האוסרים במפורש על גילוי עריות מדרגה קרובה בכל גיל ובכל מצב. כך למשל, בגרמניה בשנת 2006, הורשעו אח ואחות בגילוי עריות והאח נדון לשנתיים וחצי מאסר[25]. בית המשפט האירופי לזכויות אדם בשטרסבורג שבצרפת דחה באפריל 2012 את עתירתו של האח, פטריק ס' מהעיר לייפציג, על הרשעתו בקיום יחסים אסורים עם אחותו הביולוגית, סוזאן ק'. האח ריצה את עונש מאסרו במלואו, כשלוש שנים, לאחר ששניהם הביאו לעולם ארבעה ילדים. העתירה התבססה על הזכות לכיבוד הפרטיות וחיי המשפחה, המובטחת באמנת זכויות האדם האירופית. בית המשפט קבע כי למרות שגרמניה פגעה בזכות זו במקרה זה, אין לקבל את העתירה, משום שהפגיעה הייתה במטרה "להגן על המוסר והזכויות של האחרים"‏[26].

לקריאה נוספת[עריכת קוד מקור | עריכה]

ג'ודית באטלר, טענת אנטיגונה, תרגום: דפנה רז. רסלינג, 2004

קישורים חיצוניים[עריכת קוד מקור | עריכה]

מיזמי קרן ויקימדיה

ויקימילון ערך מילוני בוויקימילון: גלוי עריות

ויקישיתוף תמונות ומדיה בוויקישיתוף: גילוי עריות

יורם שורק, גילוי עריות אצל בני אדם ובעלי חיים, במדור "דברים שיורמים יודעים", באתר נענע 10

נעמה בר-שדה, גילוי עריות והטראומה ההורית

הסרט אחותי, אני אוהב אותך!, לצפייה באתר יס דוקו קובץ וידאו

פיטר סינגר- האם גילוי עריות בין אחאים מבוגרים הוא עבירה? אוקטובר 2014 Project Syndicate 2014

הערות שוליים[עריכת קוד מקור | עריכה]

  1. ^ "incest". Oxford University Press. 2013. Retrieved August 27, 2013.
  2. ^ "incest". Rape, Abuse & Incest National Network (RAINN). 2009 Retrieved August 27,2013.
  3. ^ 1 2 Bittles, Alan Holland (2012). Consanguinity in Context. Cambridge University Press. pp. 178–187. ISBN 0521781868. Retrieved August 27, 2013.
  4. ^ מרווין האריס, בני מיננו, מעריב- הד ארצי, 1991
  5. ^ ירושלמי, שו"ע אבן העזר סימן טו סעיף יב
  6. ^ The Tapestry of Culture: An Introduction to Cultural Anthropology, Ninth Ed., Abraham Rosman, Paula G. Rubel, Maxine Weisgrau, 2009, AltaMira Press, p. 101
  7. ^ Hipp, Dietmar (2008-03-11). "German High Court Takes a Look at Incest". Der Spiegel. Retrieved 2008-04-12.
  8. ^ Wolf, Arthur P.; Durham, William H. (2004). Inbreeding, Incest, and the Incest Taboo: The State of Knowledge at the Turn of the Century. Stanford University Press. p. 169.ISBN 0-8047-5141-2
  9. ^ פרשת אחרי מות- טעמם של איסורי עריות (פרק י"ח), באתר דעת, לימודי יהדות ורוח
  10. ^ "עריות"- מילון עברי עברי
  11. ^ "incestuous"
  12. ^ Erin Irene Mann, Relative identities: father-daughter incest in Medieval English religious literature, University of Iowa
  13. ^ A Dictionary of the Anglo-saxon Language. - London, Longmann 1838, page 327
  14. ^ A Concise Anglo-Saxon Dictionary, page 304
  15. ^ Nitika Garg, Incest in Greek Mythology: Psychological and Sociological Aspects Today, Panjab University
  16. ^ Gulik, Robert Hans van (1974). Sexual Life in Ancient China: a Preliminary Survey of Chinese Sex and Society from ca. 1500 B.C. till 1644 A.D. Leiden: Brill. p. 19. ISBN 90-04-03917-1.
  17. ^ אבי אליהו, הכול היה מותר: חיי המין במצרים העתיקה, באתר mako
  18. ^ Keith Hopkins, Brother-Sister Marriage in Roman Egypt, Brunely University
  19. ^ נאוה מרקו, 15 עובדות מדהימות על גילוי עריות, באתר mako
  20. ^ יורם שורק, טאבו על גילוי עריות? אצלנו פחות מאצל חיות, באתר nana 10
  21. ^ Anne Tsitrone et al., Delayed Selfing and Resource Reallocations in Relation to Mate Availability in the Freshwater Snail Physa acuta, the american naturalist october 2003
  22. ^ Self-imposed incest avoidance and exogamy in second generation kibbutz adults. January 1, 1971, by Joseph Shepher (quoted by Maryanski, Alexandra, Stephen K. Sanderson, and Raymond Russell)
  23. ^ "The Israeli Kibbutzim and the Westermarck Hypothesis: Does Early Association Dampen Sexual Passion? A Comment on Shor and Simchai." American Journal of Sociology 117.5 (2012): 1503-1508.
  24. ^ בלגיה,הולנד,ספרד,פורטוגל,רוסיה,סין,יפן,דרום קוריאה,טורקיה,חוף השנהב,ברזיל,ארגנטינהוכו'- ראה P.Singer 2014
  25. ^ אסף אוני, גרמניה: נדחתה עתירה של זוג אחים נגד האיסור בחוקה על גילוי עריות, באתר הארץ, 14 במרץ 2008
  26. ^ עופר אדרת, גילוי העריות שמסעיר את אירופה, הארץ, 21 באפריל 2012
אוחזר מתוך "https://he.wikipedia.org/w/index.php?title=משתמש:חן_ספקטור/טיוטה&oldid=37641806"