משתמש:גרשון בן יעקב כהן/טיוטה

עמותת אעלה בתמר

סמל העמותה

עמותת "אעלה בתמר" נוסדה כאגודה שיתופית, ובשנת 1983 נרשמה על ידי רשם העמותות כעמותה. העמותה קמה על רקע מלאת 100 שנה לעליית היהודים מתימן בשנת תרמ"ב. במטרה לתעד, לשמר, לחקור ולהפיץ את המורשת התרבותית של יהודי תימן. לעמותה הוצאת ספרים פעילה. בין פעיליה אישי ציבור יוצאי תימן מכל גוני הקשת הפוליטית.

הקמת העמותה

הנסיבות שהובילו להקמה:

בסוף שנות ה־70 של המאה ה־20 לקראת חגיגות ה־100 לעליה הציונית לארץ ישראל, החל תהליך תכנון והתארגנות של משרדי ממשלה וארגונים שונים לחגיגות. מקומה של עליית אעלה בתמר נפקד מתוכניות אלו, בתגובה, ארגונים מקומיים של יוצאי תימן, החלו להשמיע קריאה להתאגד. לאחר חבלי לידה ארוכים, נרשמה במשרד רשם האגודות, ביום ג' י"ז כסליו תשמ"א, 25 נובמבר 1980 – אגודת "אעלה בתמר". בשנת 1983 עת התקבלה החלטת ממשלה לרשום את האגודות כעמותות, נרשמה ביום ה־18 ביולי האגודה כ־עמותת "אעלה בתמר".

מטרות ויעדים:

המטרה הראשית כפי שהגדירו המייסדים, הנחלת מורשת יהדות תימן על כל ענפיה, לכלל ישראל, כחלק בלתי נפרד מן התרבות היהודית ישראלית, לדורות הבאים של ישראלים היושבים בציון ולמען העם היהודי כולו.המטרות גובשו סביב ארבעה מוקדים: קידום חקר מורשת יהדות תימן, מגלות בית ראשון ועד עלייתם ארצה. חלוקת מלגות לסטודנטים וחוקרים מבני העדה. סיוע לנזקקים חולים וקשישים. סיוע לגאולת שארית אחינו שנותרו בתימן והעלאתם ארצה. נקבע כי עמותת "אעלה בתמר" תפעל  על פי עקרון עבודה בהתנדבות.

ראשית הדרך

אבני היסוד עליהן הוקמה העמותה היו פעולות רבות בריכוזים שונים של יוצאי תימן ברחבי הארץ, פעולות תרבות בסיוע וגם בחסות גופים מקומיים. על כך אומר שלום סרי פעיל מרכזי בקבוצת מייסדי העמותה

"לא ביום אחד קמה עמותת "אעלה בתמר", אפשר לומר היא הקדימה "מעשה לנשמע". תחילה נעשו פעולות חברה ותרבות ספורדיות שיזמו פעילים במסגרות שונות – ועדי עובדים, פעילי שכונות, ארגונים וכדומה, לרוב לרגל חגים ומועדים. פעולות אלה היו הבסיס להקמתה של העמותה".

לאור הפעולות הרבות קבוצת המייסדים ובראשם ישראל ישעיהו - שרעבי, קבעו כי עמותת אעלה בתמר תהא מייצגת את כלל יהודי תימן בארץ ישראל. לא מסגרת משפחתית או מסגרת המייצגת עיר או מחוז בתימן. המייסדים בחרו את חברי ההנהלה ובניהם בלטו: ישראל קיסר יו"ר, שלום סרי סגן יו"ר ואחרים. מראשית דרכה נמנעה ההנהלה בקפדנות מיצירת זיקה פוליטית לעמותה. שמרה על אופי ציבורי וממלכתי, תוך פעילות מסורה ועקבית להשגת המטרות והיעדים, עקב בצד אגודל.

צעדיה הראשונים של העמותה החלו עם חגיגות שנת  המאה לעליית "אעלה בתמר". בשנת תשמ"ב ־1982 התקיים מופע גדול התקיים בתל מונד, בהשתתפות אלפי חוגגים, כמו כן נערכו מופעים ואירועים באשקלון, ברחובות ובאשדוד.המלחמה בלבנון שיבשה והעיבה על החגיגות, ולכן המשיכו אירועים להתקיים גם בשנת תשמ"ג ־ 1983. מנכ"ל משרד החינוך והתרבות אז, מר אליעזר שמואלי, כתב הוראה בחוזר מיוחד, שהובילה לכתיבת תוכנית הוראה בשיתוף עם עמותת "אעלה בתמר" וכן בניית תערוכה נודדת בכל אזורי הארץ, ותערוכת קבע בבית התפוצות.

מפעלים ומיזמים

מפעל הספרים

כאמור אחד המטרות הייתה הוצאה לאור של מחקרים ופרסומים בנושאי מורשת יהודי תימן. לצורך כך הוקם בעמותה גוף שקבל את הכינוי "מפעל הספרים" בראשו עמד סגן יו"ר העמותה, מר שלום סרי אשר רכז בידיו את המלאכה. כמה מן הספרים יצאו לאור בשיתוף ובתמיכה של מוסדות אקדמיים ומשרד החינוך. מפעל הספרים הבליט והדגיש את ייחודה של עמותת "אעלה בתמר", כגוף המעודד מחקר אקדמי וחוקרים מתחומים שונים. אחד הספרים הראשונים שהוציאה העמותה לאור היה הקובץ "סעי יונה" (1983) אשר זכה להפצה באלפי עותקים. מפעל הספרים של העמותה התרכז בנושאים המוגדרים הבאים: עלייה והתיישבות, שירה ומחול, לבוש ותכשיט, תזונה ורפואה, ובכך סייע לקידום המחקר והפצתו. חשיבותו גם בכך שנתן מענה לחוקרים צעירים שחיפשו דרך לפרסם עבודותיהם לקהל הרחב. כמו כן יצר סוגה נוספת של סיפורים אישיים, במטרה לעודד כתיבת חיבורים אישיים על ידי יחידים. הכותבים קיבלו מעמותת "אעלה בתמר" עידוד, תמיכה וליווי, החל מתהליך הכתיבה ועד לפרסום ולהפצה של חיבוריהם.

והגדת לבנך

צעד חשוב נוסף כבר מראשית דרכה של העמותה, היה מפעל קלטות ההנצחה – "והגדת לבנך", תיעוד זיכרונות של יחידים שעלו מתימן. עד כה רואיינו למעלה מאלף אישה ואיש, האוצרים בתוכם זיכרונות וחוויות מימי ילדותם בתימן ועד קליטתם בארץ. חומר העדויות, תומלל בחלקו ונערך על ידי ד"ר משה גברא. העמותה ממשיכה בעבודת התמלול במאמץ להנגיש את כל הראיונות לציבור חוקרים מהאקדמיה.

כתב עת

כתב העת "קול בתמר – ביטאון המבקש להודיע ברבים מרגליות ומכמנים ממורשת יהודי תימן." יוצא לאור אחת לחודשיים, במתכונת צנועה, ומאגד מאמרים וכתבות מתחומי ההגות והמחקר, דברי חכמים, בריאות, ענייני דיומא ועוד.

מכון המחקר 'בואי תימן'

בראש המכון עומד פרופ' אהרן גימאני, נשיא עמותת אעלה בתמר. בין היעדים המרכזיים – קידום פעילות מחקרית של מורשת יהודי תימן משלושה היבטים: הקהילות היהודיות בגלות תימן, קשרי יהודי תימן עם שאר תפוצות ישראל, ועליית יהודי תימן והתיישבותם בארץ-ישראל. המכון שואף במידת האפשר, לשמש כבית רוחני לחוקרים בתחומים מגוונים על ידי הענקת מלגות וסיוע לחוקרים, יוצר קשר ביניהם על ידי מפגשים תרבותיים מעת לעת שבהם יציגו החוקרים את פירות מחקריהם.

עמותת אעלה בתמר שנות ה-2000

המבנה הארגוני של העמותה: נשיא העמותה, יו"ר ומנכ"ל, מנהל/ת כללי, יו"ר קרן המחקר, יו"ר מחלקת אירועי תרבות, גזבר ומנהלת המשרד. אלה ביחד עם ראשי הסניפים ברחבי הארץ מהווים את השלד הארגוני של העמותה.

בשנים אלו מספר הסניפים של העמותה גדל וכיום יש לעמותה 15 סניפים ברחבי הארץ. העמותה פתחה את שעריה לצעירים וממקדת את פעילותה גם לכיוון זה. במסגרת העמותה מתקיימים חוגי ערבית וקורסים ברמה אקדמית העוסקים בתולדות יהודי תימן בארץ ובגולה. כיום לאחר כ־43 שנות עשיה ניתן לומר כי לכלים ולמכשירים שיצרה, יש ערך מוסף גם לצעירים. מרכז הכובד של פעילות העמותה עבר מתל אביב לעיר רחובות, לפני כשבע שנים, היה זה מפנה חשוב בהתפתחותה. מעבר זה הוליד שיתוף פעולה פורה מאוד עם "מרכז מורשת יהדות תימן וקהילות ישראל". לאחר שנשיא העמותה ישראל קיסר ז"ל נפטר, נבחר פרופסור אהרון גימאני, לנשיא עמותת אעלה בתמר.

ראו גם

• עליית אעלה בתמר
• התאחדות התימנים בישראל
• מרכז מורשת יהדות תימן וקהילות ישראל
• האגודה לטיפוח חברה ותרבות - נוסדה בשנת 1970 על ידי עובדיה בן שלום בעיר נתניה.
• קטגוריה: חוקרי יהדות תימן

קישורים חיצוניים

• קהילת יהודי תימן
• אתר האנטרנט הרשמי של עמותת אעלה בתמר.
• ערוץ הפייסבוק של העמותה
• ערוץ היוטיוב של העמותה
• ערב הצדעה לשלום סרי
• העלייה שלפני העלייה הראשונה
• פרס ראש הממשלה
• חיים אושרי
• שמעון אביזמר
• רחל ידיד
• פרס ראש הממשלה