משתמש:בן נחום/הצעות לתרומות ודיון על חשיבות תרומות ישנות/הצעות לתרומות חדשות לשבוע שהחל ב-13 ביוני 2020

1

לאחר שחלף שבוע ולא נרשמה כל תגובה, אני מעלה את ההצעה שוב:

בערך מכללת לוינסקי לחינוך בפסקה "היסטוריה":

בינואר 1911 פרסם מנחם אוסישקין על פתיחת מגבית ל"הקמת סמינר ראשון למורות בארץ ישראל" על שם אלחנן ליב לוינסקי

משתמש:בן נחום

נגד - פרק ההיסטוריה בערך מתחיל ב: "מכללת לוינסקי לחינוך נוסדה על ידי חברי תנועת חובבי ציון בשנת תרע"ג (אוקטובר 1912)". זו נראית לי התחלה סבירה לפרק זה. תוספת של מתי היה פרסום לפתיחת מגבית אינו בהכרח נחוץ כאן, בפרט שאיננו יודעים איזה חלק שימשה מגבית מסויימת זו בהליך (אולי זו מגבית שלישית מתוך ארבע שהיו? אולי היו מקורות מימון אחרים?). Dovno - שיחה 00:22, 20 ביוני 2020 (IDT)

נגד- גם אני לא השתכנעי שזה בעל משמעות. ואפילו לא בטוח ב100 שזה ממש היה קשור. eman • שיחה • ♥ 00:53, 20 ביוני 2020 (IDT)

2

לאחר שחלף שבוע ולא נרשמה כל תגובה מצד עמנואל ודובנו, אני מעלה את ההצעה שוב:

לוינסקי התייחס בכתביו לקונפליקט שלו בין חיי הרוח לחיי המעשה, כך למשל תיאר במכתב ששלח לאחד העם בערב שבת חזון ה'תרנ"ו: ”בני אדם כמוני – אשר בכל היותי לפעמים "חולי-חולין", בכל זאת מחשבותיי על טהרת הקודש, ולפעמים גם קודשי-קודשים – לא נוכל להרגיש עצמותנו בכל מיני עסקים. כי אם ראשינו במערב: בחנות, בקנטורא… בכל זאת ליבותינו במזרח, ומזה לכל הדואליזמוס בחיינו תוצאות. כל אחד מאתנו – בדידי ודכוותי אדבר – בעל שתי רשויות. האחת חולי-חולין, והשנייה קודש-קודשים. והקודש והחול, אף כי יתערבו אין זיווגם עולה יפה. ואנכי הרגשתי כל חיי את "הקרע" הזה, ורק עתה מרגיש אני בקרבי מעין "שלמוּת" ואחדות הכוחות...”

משתמש:בן נחום

נגד - "התייחס בכתביו" זו אמירה משמעותית. הקישור הזה רק מבהיר שהוא כתב משפט זה פעם במכתב פרטי - אי אפשר להסיק מזה לגבי החלק שזה תפס "בכתביו". אין צורך אנצקילופדי לתאר כל רעיון שאי פעם העלה בשיחה או במכתב. Dovno - שיחה 00:24, 20 ביוני 2020 (IDT)

3

בערך מוצא, בפסקה העוסקת ביישוב בתחילת המאה ה-20:

נחמה פוחצ'בסקי שביקרה ביישוב בשנת 1908, תיארה את : ”על אם הדרך משתרעת מוצא הקטנה, בת שמונה מאות דונם... גרות פה המשפחות רחוקות זו מזו, ורחוקים חלקי אדמתם אחד מן השני. כגיבורים אמיתיים הם יושבים פה, בלי שומרים ובלי נוטרים. ורחוק, כמעט על קצה גבול אדמתם, השאיר למו הרצל זיכרון יקר. הוא נטע שם ארז, והעץ גדל, פורח ומשתגשג. על ידו עומד ארז קטן שנטע מר ולפזון, ויכתרו האיכרים את שני העצים בגדר של אבנים, ומתעתדים לנטוע שדרה של ארזים סביב על חלקה גדולה”.

בעד - זה מתאר תא המקום בתקופה חשוב בהיסטוריה שלו, ומוסיף מידע רלוונטי לערך. eman • שיחה • ♥ 23:47, 19 ביוני 2020 (IDT)

4

בערך מלחמת השפות, בפסקה העוסקת ברקע לה:

נחמה פוחצ'בסקי תיארה שיחה אקראית בין שני צעירים ארצישראליים בשנת 1908: ”הינה מגיעה לאוזניי שיחה בין שני צעירים שנוסעים לחיפה. אחד, בן המושבה [זכרון יעקב] וגר עתה בחיפה, מספר לרעהו על אודות מצב האיכרים בזיכרון-יעקב ותקוות הדור הצעיר, על מצב בית-הספר והרוח הלאומי שמתחיל לתפוס מקום בו, על העברית, שהולכת בימים האחרונים ומתפשטת. והינה רעהו עונה: הניחו לעברית שלכם, מה התועלת שבעברית שלכם? זוכר אני עוד את בית-הספר ב"זיכרון" לפני שנִים עשר, אז הייתה הצרפתית שולטת; צרפתית – זה אני מבין, שפה חיה, אירופית. ועתה – עברית, עברית בכל אשר אתה פונה. איזו שטות! לו למדו במקומה לפחות ערבית או טורקית!”.

• נגד זה שולי למדי בערך, שגם ככה יש בו יותר מדי רקע, ופחות מדי תוכן על עיקר הערך. eman • שיחה • ♥ 23:45, 19 ביוני 2020 (IDT)

5

בערך המושבה הגרמנית (חיפה) בפסקה העוסקת בהיסטוריה של ראשית המאה ה-20:

נחמה פוחצ'בסקי שעברה בשכונה בשנת 1908, תיארה את היופי והניקיון הבולטים בה: ”אתרי עוברנו את העיר העתיקה נכנסנו למושבה הגרמנית. מעון מכיריי, ששם סרתי ללון, נמצא בקצה המושבה, ועליי היה לעבור אותה לכל רוחבה. סביב היה חושך, בכל זאת ניכר היה הסדר והניקיון, היופי והעושר שבמקום הזה. ואז בפעם הראשונה בארץ-ישראל הרגשתי קנאה לאחרים. בלי רעש והמולה בוראים להם הנוכרים גני עדן בארץ הזאת…”.

נגד יש פה רק התרשמות אישית, ומעט מאוד מידע, אם בכלל. eman • שיחה • ♥ 23:48, 19 ביוני 2020 (IDT)