משתמש:ביקורת/על העדר תיעוד אישים

להלן אצטט את מאמרו של אייזנשטאדט המתלונן (1894) על כך שהיהודים הזניחו את התחום הביוגרפי עד לפני כ-100 שנים, זו הסיבה לכך שהביוגרפיות של גדולי היהודים עשויות מפסיפס ידיעות שהשתמרו באקראי בספרים שעסקו בתחומים אחרים: שירה, תלמוד, הלכה וכדומה. השפה קצת ארכאית, אבל המסר חשוב.

לכל עם ועם ספרי היסתוריא למכביר, והם ערוכים בכל, מסודרים בסדר נכון ומשטר נעלה, וכל קורא בם ימצא מבוקשו על נקלה, יבין דבר לאשורו, לא יפסח על שתי הסעפים, אך יאמר כי הוא זה, אשר קותה נפשו לשמוע, לראות ולדעת. ואנחנו, אבן פנת התולדה? לנו אין ספרים ממין זה רק מעט ונער יכתבם, וגם באלה אין דבר שלם, ערוך בכל ומתוקן כראוי, אך מאמרים מקוטעים וראשי פרקים.

סבת הדבר כי נדע, היא: בשימנו על לב, כי עקרי ההיסתוריא ושרשיה - המה תולדות הגדולים אשר בנו, אנשי השם - חסרים. "כמורה כן תלמידו" יאמר המשל, וכמאשרי העם כן העם כלו. ומי המה מאשרי העם? אם לא הרבנים היושבים כסאות למשפט והחכמים והסופרים, אשר לעולם יסעו וילכו כל בני דורם? ולדאבון לבנו לא נתנו סופרינו בדורות העברו את לבבם לערוך איש איש את תולדות גדולי דורו וראשיו בספרו, ולו נרשמו אז בלוח, כי עתה ברצות איש להתבונן בהעבר, בימים מקדם, לדעת את תכונת הדורות לפנים, את דרכיהם ועלילותיהם בבית ובחוץ, את פעולתם לעמם, לדתם ולשפתם, ולהתחקות עליהם היטב, והביט בספר ההוא, והיה לו לראי מוצק, לראות את הצורה כמו שהיא, בלי כחל ושרק ופרכוס כלל, רק דברים כהוייתם וכמשמעם.

עינינו הרֹאות כמה ידיעות ייגעו חוקרינו ומבקרינו למצא איזה ידיעה נכבדה הנוגעת לתולדות איש מצוין ומורם מעם; כמה טרחות עליהם לטרח עד בואם לחֵקר איזה ענין אשר בספרות יסודו! טוב טוב איפֹא, כי תהיה תולדת כל בעל בעמיו, כל רב וכל סופר, כתובה וערוכה על ידי עצמו, ידיו תביאנה את המנחה הטהורה הזאת למקדש ספרותנו; הוא הוא יכתוב בספר את המקרים הנכבדים ורבי הערך, אשר קרוהו בימי חייו, כל החליפות והתמורות אשר נהיו בזמנו, למען דעת הכל ממפורש באר היטב.