משתמש:אריה יונה/חיבת הארץ
שגיאות פרמטריות בתבנית:לשכתב
פרמטרי חובה [ נושא ] חסרים
 |
יש לשכתב ערך זה. הסיבה היא: הערך כתוב כמניפסט, עם הטיה פרסומית של ארגון מסוים (קישורים חיצוניים בתוך הטקסט, תמונה ראשית, פסקת "אגודות וארגונים", ועוד), תמצות והסרת כפילויות, הסרת הדגשות מיותרות, הסרת קודים שגויים, ועוד הרבה.
| |
| יש לשכתב ערך זה. הסיבה היא: הערך כתוב כמניפסט, עם הטיה פרסומית של ארגון מסוים (קישורים חיצוניים בתוך הטקסט, תמונה ראשית, פסקת "אגודות וארגונים", ועוד), תמצות והסרת כפילויות, הסרת הדגשות מיותרות, הסרת קודים שגויים, ועוד הרבה. | |
| שכתוב | |
אחד מהערכים המקודשים של העם היהודי במשך כל הדורות היה אהבה לארץ ישראל. גם כשאין מקיימים מצוות יישוב ארץ ישראל בפועל, יש לפחות מצווה לחבבה, וקל וחומר כשמקיימים את המצווה בפועל. זכותנו להיגאל תלוי בקיום מצווה זו, המהווה תיקון לחטא המרגלים, עליו נאמר "וימאסו בארץ חמדה".
חיבת הארץ
במשך כל הדורות היו יהודים קשורים בכל נימי נפשם לארץ ישראל. החל משנת 1840 (הת"ר) החלה להתעורר אהבה גדולה לארץ ישראל. אהבה זו הקיפה את העם כולו, ילידי ארצות שונות ובעלי מעמד שונים, שומרי תורה ומצוות ואלו שאינם, גדולים וקטנים כאחד, לקום ולעלות ציון ולבנות את אבניה ועפרה, במסירות נפש של ממש.
הנקודה הארץ ישראלית בערה בלבם באש תמיד, ולא נתנה מנוחה לרגליהם ודמי לנפשם בארצות מגוריהם, ככתוב ”לְמַעַן צִיּוֹן לֹא אֶחֱשֶׁה וּלְמַעַן יְרוּשָׁלִַם לֹא אֶשְׁקוֹט” (מ"ג ישעיהו סב א).
אהבה זו לא נשארה בלב, אלא גם במעשים כולם פעלו למען בנינה של הארץ לתחית עם וארץ: בעבודת האדמה וביגיע כפיים. מהם שבעצמם נעמדים על הקרקע חורשים וזורעים ומשקים בזיעתם את שוממותיה ומהם מסייעים בידי אחרים להעמיד איכרים על הקרקע ולקדם עבודת האדמה בארץ ישראל.
ויש המקדישים את כל מרצם ולשון הלמודים שבפיהם לעשות נפשות לרעיון ישוב הארץ, ויש החוקרים את ארץ ישראל לכתוב את ארץ אהובתם בכתב המדידות לציין את גבולותיה.
ויש עשירי עם המתנדבים הרבה מהונם לתכנן תוכניות להושיב על אדמת הקודש יהודים מרודים מנושלי קרקע מדורות[1].
חכמי ישראל ראו באהבה הגדולה זו, את התשובה עליה הבטיחה התורה (דברים ל) שיעשו ישראל בסוף גלותן ומיד נגאלין[2].
מקורות במקרא
- בספר תהילים[3] נאמר ”כִּי רָצוּ עֲבָדֶיךָ אֶת אֲבָנֶיהָ וְאֶת עֲפָרָהּ יְחֹנֵנוּ”. מפסוק זה למד בעל ספר החרדים ”שצריך כל איש ישראל לחבב את ארץ ישראל ולבא אליה מאפסי ארץ בתשוקה גדולה כבן אל חיק אמו”[4].
- בתורה מצאנו עונש גדול מאוד בחטא המרגלים על הוצאת דיבה על ארץ ישראל. בספר באר מרים כתב ”מכאן למדנו שיש עלינו מצווה גדולה לאהוב את ארץ ישראל, עד שלא נרצה לראות בה דבר רע”[5].
- התורה משבחת ומחבבת בעיני עם ישראל את ארץ ישראל, כמו שכתוב: ”כִּי ה' אֱלֹהֶיךָ מְבִיאֲךָ אֶל אֶרֶץ טוֹבָה אֶרֶץ נַחֲלֵי מָיִם עֲיָנֹת וּתְהֹמֹת יֹצְאִים בַּבִּקְעָה וּבָהָר: אֶרֶץ חִטָּה וּשְׂעֹרָה וְגֶפֶן וּתְאֵנָה וְרִמּוֹן אֶרֶץ זֵית שֶׁמֶן וּדְבָשׁ: אֶרֶץ אֲשֶׁר לֹא בְמִסְכֵּנֻת תֹּאכַל בָּהּ לֶחֶם לֹא תֶחְסַר כֹּל בָּהּ אֶרֶץ אֲשֶׁר אֲבָנֶיהָ בַרְזֶל וּמֵהֲרָרֶיהָ תַּחְצֹב נְחֹשֶׁת: וְאָכַלְתָּ וְשָׂבָעְתָּ וּבֵרַכְתָּ אֶת ה' אֱלֹהֶיךָ עַל הָאָרֶץ הַטֹּבָה אֲשֶׁר נָתַן לָךְ” (ספר דברים, פרק ח'). המשמעות הפשוטה העולה מהפסוקים, היא שהתורה מחנכת את ישראל לאהוב את ארץ ישראל ומתוך כך להודות לה' עליה[6].
גדרה מהותה ומעלתה
הגדרת המצווה
לאהבת ארץ ישראל נועד מקום מיוחד, היא מצווה בפני עצמה. גם כשאין מקיימים מצוות ישוב הארץ בפועל יש לפחות מצווה לחבבה וקל וחומר כשמקיימים את המצווה בפועל[7].
אהבת ארץ ישראל היא ענף של מצוות אהבת ה'[8], שכן האוהב את ה' אוהב את נחלת ה' את ביתו של ה'[9].
מהותה של האהבה
המשך חכמה כתב[10] ”אהבת הארץ אינה אהבת מולדת כאשר יאהב הצרפתי את ארץ מולדתו ויכבד בירת ארצו פריז כי זה רגש לאומי, אהבת הארץ היא ענף של מצוות אהבת ה', שכן האוהב את ה' אוהב את ביתו ומשכנו של ה', וארץ ישראל היא המקום בו בחר ה' לדירתו ככתוב 'כִּי בָחַר יְיָ בְּצִיּוֹן אִוָּהּ לְמוֹשָׁב לוֹ'”[11].
הגאולה תלויה באהבה
בספר תהילים (פרק ק"ו, פסוק כ"ד) מבואר ששורש חטא המרגלים היה בזה שמאסו בארץ, ”וַיִּמְאֲסוּ בְּאֶרֶץ חֶמְדָּה לֹא הֶאֱמִינוּ לִדְבָרוֹ”. כתב על כך בספר חרדים: ”הגאולה תגיע בתיקון החטא, שיאהבו את הארץ. כמו שכתוב[12] אתה תקום תרחם ציון כי עת לחננה כי בא מועד – כי רצו עבדיך את אבניה ואת עפרה יחוננו, כלומר דהא בהא תליא, שלא יבא עת חנינה לציון, עד שבניה יחמדוה בתכלית החמדה והתשוקה"”[13].
כך גם היה, כאשר התעוררה חיבת ציון ועם ישראל עלו במסירות נפש לארץ ישראל במאה הקודמת, זכינו והתחילו להתקיים בנו נבואות הגאולה[14].
הלכות ומנהגים
- הרמב"ם בהלכות מלכים כתב: ”גדולי החכמים היו מנשקין על תחומי ארץ ישראל ומנשקין אבניה ומתגלגלין בעפרה, וכן הוא אומר כי רצו עבדיך את אבניה ואת עפרה יחוננו”[15]
- הרדב"ז כתב[16]: אם את אבני הארץ מצווה לאהוב ק"ו את פירות ארץ ישראל יש מצווה לאהוב, לכן מצווה לחפש תמיד פירות תוצרת ארץ ישראל, ולהימנע עד כמה שאפשר מתוצרת חו"ל.
- גם לבני חול מצווה להדר לברך על יינות ותפוזי א"י, כי גם פירות א"י שיצאו לחו"ל הם בכלל כי רצו עבדיך את פירותיה"[17]".
- גדולי ישראל כתבו במשך הדורות מכתבים נלהבים, להעדיף את אתרוגי ארץ ישראל, על פני אתרוגי חו"ל (קורפ"ו), משום" מצוות חיבת הארץ"[18]. "
- מצווה לספר בשבחה וטובה של ארץ ישראל, שעל ידי זה יעורר אהבתה, "עלינו לתקן את חטא המרגלים ולדבר בשבחה של הארץ, ולהודות לה' על המתנה הטובה שהנחיל לאבותינו ולנו. בפרט בדורנו שבחסדי ה' מיליוני יהודים זכו לעלות לארץ, להקים בה משפחות וליישבה, מה שלא זכו דורות רבים של צדיקים וקדושים לפנינו. על כן חובה כפולה מוטלת עלינו להקפיד לדבר בשבחה של ארץ ישראל, לאהוב את נופיה, לקשטה בעצים ופרחים, לנקותה מפסולת, לתקן את דרכיה, לבנות בה בתים נוחים ונאים, ולחזור תמיד על דברי יהושע וכלב שכנגד כל המשטינים עמדו ואמרו "טוֹבָה הָאָרֶץ מְאֹד מְאֹד"[19]."
ביקור בארץ ישראל
מצווה לבני חו"ל לבוא לבקר בארץ ישראל, אף שלדעת רבים אין בזה מצוות ישוב הארץ, בכל זאת יש בזה מצוות אהבת הארץ, כדרך כל אוהב שבא לבקר את ידידו[20].
ואמרו חז"ל ”נותן נשמה לעם עליה ורוח להולכים בה. כל המהלך ארבע אמות בארץ ישראל - מובטח לו שהוא בן העולם הבא”[21].
בנוסף גם ראיית הארץ היא מצווה, ומקרא מלא דבר הכתוב[22] ”אֶעְבְּרָה נָּא וְאֶרְאֶה אֶת הָאָרֶץ הַטּוֹבָה אֲשֶׁר בְּעֵבֶר הַיַּרְדֵּן הָהָר הַטּוֹב הַזֶּה וְהַלְּבָנוֹן”[23].
כיום מיזם "תגלית" מאפשר לכל צעיר וצעירה יהודים, בני 18 עד 32, לבוא לישראל לסיור חינוכי בן עשרה ימים ולהכיר את הארץ היכרות ראשונית. במהלך הביקור המשתתפים, רובם המכריע סטודנטים, מסיירים באתרים מרכזיים בתולדות העם והמדינה ונפגשים עם ישראלים בני גילם ודוברי שפתם – סטודנטים ובעיקר קצינים וחיילים נבחרים המשרתים בצה"ל.
ארץ ישראל יפה
חכמינו תקנו תקנות רבות משום תפארת ארץ ישראל כדי להבטיח את היופי החיצוני של הערים בארץ ישראל. בזמן שעם ישראל זוכה לקיים את העיקר של מצות יישוב ארץ ישראל ישנו חיוב להשתדל בקיום הידור המצוה של מצות יישוב ארץ ישראל המתקיים בשמירתנו על תפארתה של ארץ ישראל, שעל ידי כך יוכלו תושביה לאהוב את הארץ[24]. כיום המועצה לישראל יפה פועלת לקידום איכות החיים בישראל באמצעות שמירה על כל מרכיבי סביבת-החיים ובפרט בהיבטי טיפוח ערכי הנוף והחזות הסביבתית, ובדגש מיוחד על הסביבה העירונית.
- הגמרא[25] מספרת על רבי חנינא שהיה "מתקן מתקליה". רש"י פירש שהוא היה "משוה ומתקן מכשולי העיר מחמת חיבת הארץ שהייתה חביבה עליו, ומחזר שלא יצא שם רע על הדרכים". לכן על לו לאדם לזרוק פסולת או ניירות עטיפה ברחובות וללכלך רחובות ארץ ישראל[26].
- עוד מספרת הגמ' שרבי אמי ורבי אסי היו עוברים בלימודם בקיץ ממקום שמש למקום צל ובחורף ממקום צל למקום שמש כדי שלא יוכלו להתרעם על ישיבת ארץ ישראל[27] כל זאת מתוך אהבת ארץ ישראל.
שירי ארץ חמדה
רבי אלעזר אזכרי, בעל "ספר חרדים", מספר בספרו[28] על מנהג שהיה להם, להתכנס בכל ערב ראש חודש בקברו של ר' יהודה אלעי הקבור בין מירון לצפת ולשיר שם את השיר "ארץ הקדושה, יקרה חמודה"[29]. טעם מנהגם היה משום שמבואר בכוזרי (מאמר ה'), שגאולתנו תלויה באהבת ארץ חמדה, ואחד מהדברים המעוררים את האהבה הוא שירה.
הרב שמואל אליהו מספר כל מי שהיה פעם עם הרב מרדכי אליהו בציון של רבי יהודה בר אלעאי בעין זיתים יודע כי הרב מחזיק במנהגו של רבי אלעזר אזכרי, ותמיד תמיד מזכיר לכולם לשיר את השיר "ארץ הקדושה" באהבה רבה שכולו אהבת ארץ ישראל, הזכרת מעלותיה והשתוקקות לעלות לחונן את עפרה[30].
רבים מגדולי הדורות שרו שירי ארץ ישראל לעורר את אהבה אליה, מפורסם הוא הפיוט – ציון הלא תשאלי של ר' יהודה הלוי.
גם בעת האחרונה משוררים רבים מבטאים בשירתם את אהבה לארץ ישראל, הפזמון שכתב יורם טהרלב, "קום והתהלך בארץ בתרמיל ובמקל. ודאי תפגוש בדרך שוב את ארץ ישראל".
ושירת העשבים של נעמי שמר אשר הבית השלישי הוא פרפרזה על משפט בליקוטי הלכות:[31]
עַל כֵּן תֵּכֶף כְּשֶׁהָאָדָם נִתְעוֹרֵר לֵילֵךְ לְאֶרֶץ יִשְׂרָאֵל, שֶׁאֲזַי כְּפִי הִתְעוֹרְרוּתוֹ וּתְשׁוּקָתוֹ לְאֶרֶץ יִשְׂרָאֵל נִמְשָׁךְ עָלָיו הֶאָרָה.
דיבת הארץ
ערך מורחב – דיבת הארץ
בכלל המצווה לאהוב את ארץ ישראל כלול האיסור לדבר בגנותה, כגון לומר על האוויר בארץ ישראל שהוא קר או חם באופן לא נסבל וכדומה וכן לומר על פירות חול שהם יותר יפים מפירות א"י, כמו שמצאנו (ערכין טו) שדור יוצאי מצרים נענשו ארבעים שנה במדבר וגם מתו שם מפני שהוציאו דיבה רעה על ארץ ישראל[32].
בספר בניהו בן יהוידע[33] כתב: ”ילמד האדם מוסר השכל, לשמור פיו ולשונו, לבל יוציא מפיו שום דיבור לא טוב, לגנות אפילו אמה אחת מארץ ישראל, הן מצד האויר, הן מצד קור וחום, הן מצד הפירות, והן בעניין הבניין וכיוצא, ואפילו בעת חורבנה שהיא ביד הגוים, והבתים הם של הגויים, כדי שלא יהיה בכלל מוציא דיבה על א"י”.
לפי הגמרא, חל איסור להשוות את יופיה של ארץ ישראל ליופיו של מקום אחר[34].
מצוות שטעמם אהבת הארץ
עליה לארץ
בכלל מצוות אהבת ארץ ישראל, היא העלייה לארץ ישראל לבני חו"ל. אף על פי שמצוות ישוב ארץ ישראל אינה מחייבת עליה, היות שהיא מצווה קיומית[35], מחמת החיבה ואהבה לארץ ישראל צריך כל בן חו"ל לעלות לגור לאי. כמו שכתב בעל ספר חרדים "צריך כל איש ישראל לחבב את א"י ולבא אליה מאפסי ארץ בתשוקה גדולה כבן אל חיק אמו".
ישיבת הארץ
הרמב"ם לא מנה את במנין תרי"ג את מצוות ישוב הארץ, אף על פי שבהלכות הרחיב הרבה על חשיבות המגורים בארץ ישראל, משום שכל מצוות המגורים בארץ היא נובעת מאהבה ותשוקה, לגור בביתו של ה', ולא שייך שאהבה תהיה חובה. ועל האהבה כבר נצטווינו במצוות אהבת ה'[36].
ברכת המזון
מצוות ברכת המזון, ענינה להודות על ארץ ישראל, כמו שכתוב "וְאָכַלְתָּ וְשָׂבָעְתָּ וּבֵרַכְתָּ אֶת יְיָ אֱלֹהֶיךָ עַל הָאָרֶץ הַטֹּבָה אֲשֶׁר נָתַן לָךְ"[37]. מטרת ההודיה והברכה לעורר את האהבה והשמחה בארץ ישראל.
ביכורים
בשם האריז"ל הובא על הפסוק 'והימים ימי בכורי ענבים' - שמצוות בכורים מהווה תיקון לחטא המרגלים, הללו המאיסו את הארץ, ואילו מצוות בכורים ניתנה משום חיבת הארץ, ועל כן היא נוהגת רק בשבעה מיני הפירות בהם נשתבחה ארץ ישראל[38].
טיול בארץ ישראל
הבן איש חי כתב שיש מצווה ללכת לטייל בארץ ישראל למקום שיש בו פרדסים ונמצאים שם פירות חשובים טובים ומתוקים ומשובחים במאד, אם כוונתם לשם שמיים בשביל חיבוב ארץ ישראל[39].
נשים באהבת הארץ
בתורה
- חז"ל ראו לציין את הנשים במיוחד כאוהבת את ארץ ישראל, לשון רש"י: ”אבל על הנשים לא נגזרה גזרת המרגלים, לפי שהן היו מחבבות את הארץ.”
- בפרשת המרגלים שהוציאו המרגלים דבה על ארץ ישראל, הנשים אהבו את הארץ, וכשאוהבים לא פוחדים, לא מאמינים לכל הדיבורים הרעים, הן היו בטוחות שהארץ טובה מאוד ולכן לא נגזר עליהם גזירת המיתה.
- חמשת בנות צלפחד, זכו שנכתבו שמותיהן כמה וכמה פעמים בתורה, בגלל מעלתם הגדולה שחבבו מאוד את ארץ ישראל.
בהיסטוריה
יהודית מונטיפיורי אשתו של אשתו של סר משה מונטיפיורי, כתבה יומן על נסיעתה עם בעלה לארץ ישראל בשנת 39–1938.
היומן נקרא בשם 'יהודית' ונכתב על ידה בשפה האנגלית, הספר תורגם על ידי אחד מאוהבי שפת הקודש, לונדון שנת התרל"ט.
מיומן המסעות שנכתב בידי יהודית, רואים אנו כי מראה העיר הקדושה העירה בקרבם רגשות נעלים, המון אהבה ורחמים לחורבותיה של ארץ הצבי, והוקרה רבה לבניה.
”יום ב 27 במאי לטבריא מה כחי כי אכתוב את המוצאות אותנו ביום הזה? אודה ואהלל את אלקי חסדנו על הטוב והחסד אשר הוא עושה תמיד בדרכנו זה ויביאנו עד הלום לנחול כבוד ויקר בארצנו הקדושה המקודשת בשכינת עזו ובקדושת החכמים הגדולים אשר נולדו ונקברו בה.”
נסיעתם הראשונה הייתה בשנת תקפ"ז (1827) בחודש מאי, במשך ארבעה חדשים התענו הוא ויהודית רעיתו בטלטולי דרכים, ובכל מיני הרפתקאות, ורק בי"ז באוקטובר באו ירושלימה.
מאז המשיכו את מסעותיהם לא"י בשנות:,1857,1855,1849,1839.
אש אהבה זו אשר התלקחה בלבותיהם של שני התירים, בערה בקרבם כל ימי חייהם, מאותה תקופה הדאגה לשלום ציון ואסיריה לא חדלה מלפעם את משה ויהודית.
יהודית מונטיפיורי נהגה ללמוד עברית כל ערב עם בעלה משה, והקפידה לדבר בעברית על אף שחייתה באנגליה. היא ביקרה בארץ ישראל חמש פעמים. ביוזמתה הוקם בית החולים הראשון בירושלים "ביקור חולים".
בעת החדשה
מצינו בסיפורי משפחות רבות מהעת החדשה, שנשים הן שהכריעו את ההחלטה לעלות לארץ ולא לרדת ממנה, והצילו בכך את משפחותיהן משואה והתבוללות.
נביא סיפור אחד מלפני מאה שנה לערך. עלו אז לארץ ישראל עולים חדשים מאירופה, וקנו את אדמות ראש פינה. כיוון שהיו אנשים עשירים בנו בתים גדולים ויפים מאבן, אבל לאחר זמן קצר החלו הקשיים להתגבר, מחלות, קשיי פרנסה, עוני, מחסור, והתנכלויות של כנופיות ערביות. לאט לאט התחיל להתמלא בית הקברות של המושבה בחללים. כתוצאה ממצב זה החלו להגיע מכתבים מההורים מחו"ל: 'תחזרו אלינו, ולכל הפחות תשלחו אלינו את הילדים'. במושבה החלה להתעורר תסיסה, והתושבים החליטו לקיים אספת חברים דחופה בבית הכנסת.
כולם הגיעו, ובמיוחד הנשים שהן אלו שסבלו ביותר מכל המצב. אחת הנשים ביקשה רשות לדבר ראשונה. היא הייתה בתו של גביר בחו"ל, רגילה בתפנוקים, וסבלה מאוד מהמצב. האנשים כולם היו בטוחים שהיא כנראה רוצה לומר כמה קשה לה, ושאי אפשר להמשיך כך. כאשר עלתה על הבמה אמרה האישה: "זה אלפיים שנה אדמות ראש פינה מחכות שיגאלו אותן. מיליוני של יהודים מתבוננים בנו כעת, האם ניכנע או נישבר. אם חלילה נעזוב את המקום הזה - ייתכן ויעברו עוד אלפיים שנה עד שישובו לכאן יהודים", בשלב זה פתחה את ארון הקודש ואמרה: "משביעה אני אתכם בספר התורה שבארון הקודש שאף אחת מהנשים כאן לא תעזוב את ראש פינה ויהי מה". דממה השתררה בבית הכנסת, ואחת אחת עברו הנשים לידה, נישקו את ספר התורה, ואמרו: 'גם אני נשארת'[40].
הסופר פנחס בן צבי גראייבסקי הוציא בשנת תרפ"ט 9 חוברות 'בנות ציון המצוינות', על חיבת ציון שהייתה בבנות ישראל[41].
הטעם
נתן הקב"ה בינה יתרה באשה יותר מבאיש, הנשים יודעות לחדור לעומק של הדברים, לכן הנשים השכילו להבין מעלות קדושת א"י יותר מהאנשים על ידי הבינה יתרה שנמצאת בתכונותיהן.
אגודות וארגונים
נחלת ה'
בשנת תשע"ד (2014) קם ארגון בשם "נחלת ה, המוציא גיליון תורני לעורר את אהבת וחיבת ארץ ישראל בקרב הציבור החרדי.
בגיליון הראשון נכתב: בדורות האחרונים נפתחו שערי הארץ לרווחה, אנו נולדנו לתוך המציאות לה השתוקקו כ"כ אבותינו בכל הדורות. אך דומה שבד בבד עם האפשרות שניתנה לנו לעלות לארץ פגה במקצת ההרגשה הזו של התשוקה והחיבה לארץ ישראל.
מספר סיבות יש לכך וכפי הנראה העיקריות הם שנים:
- ראשית כל ההרגל, כאשר נמצאים בתוך מציאות מסוימת וק"ו כשנולדים לתוכה, ההרגל עושה את שלו הדבר נראה מובן מאיליו ואין התפעלות מהדבר.
- הסיבה השנייה היא: ההתנגדות לתנועה הציונית, אשר יצרה את הרושם כאילו יש כאן התנגדות לעניין ארץ ישראל ובנינה ח"ו, או עכ"פ המעטת החשיבות שלה. לפעמים היהודי החרדי אינו מבחין בין אהבת ציון ואהבת הציונות. ההתנגדות לציונות גרמה אדישות והעדר התלהבות לגבי אהבת ציון במקצת ממערכות היהדות החרדית.
העלון היוצא מדי חודש מביא מאמר על חשיבות ארץ ישראל, וכן סיפורי מגדולי ישראל עד כמה אהבו וחיבבו את ארץ הקודש.
העלון מחולק למנויים במייל, ובבתי כנסיות בירושלים ובק. ספר.
קדושת ציון
באלול תשע"ה קמה אגודה בשם "קדושת ציון" – דרישת ציון על טהרת הקודש. האגודה שמה לה למטרה לשוב אל אותם מושגים מקוריים שנשכחו - חיבת ציון, מצוות כיבוש הארץ, הורשת האויב, כינון מדינה יהודית באמת והמלכת ה' על הבריאה - והכל על טהרת הקודש, בלא להתפשר כלל על חלק כלשהו מחלקי התורה. לחזור בחזרה לארץ ישראל. לא רק פיזית מעשית, אלא גם ובעיקר נפשית - לבבית - רוחנית עמוקה. להתחבר אליה שוב.
העלון היוצא מדי חודש המהווה את שופרה של האגודה, מציג בפני הקוראים את אותן אמיתות שנשכחו ומביא מדברי חז"ל את ההשקפה המסורה בלא מורא ובלא חת.
לאגודה קמו מתנגדים גדולים, היות שהיא יצאה חוצץ כנגד הספר 'ויואל משה', הטוען בספרו נגד הקמת המדינה ומפיו לפידים יהלוכו על גודל העוון של עליה המונית לא"י, לימוד בלשון הקודש, לקיחת ממשלה קודם לגאולה בידי שמים ועוד. בעלונים היוצאים על ידם הם הוכיחו לשיטתם, שכל הראיות אותם הוא מביא בספרו אינם ראיות, אדרבה מצווה גדולה לעלות לארץ ישראל ולהקים בה מדינה יהודית על פי ההלכה.
ראו גם
קישורים חיצוניים
- ספר אוצרות ארץ חמדה, צוריאל משה, באתר ארץ ישראל.
- המצווה לשבח את הארץ והאיסור לדבר בגנותה באתר הרב מלמד, פניני הלכה.
- טיול בארץ ישראל, מתוך כוונה לחיבוב ארץ ישראל באתר מכון התורה והארץ
- אהבת ארץ ישראל באתר ישיבה
הערות שוליים
- ^ ספר מאה שנה, טריוואקס אברהם
- ^ ספר לכו נרננה פרק ו.
- ^ פרק ק"ב, פסוק ט"ו
- ^ מצוות התלויות בארץ - פרק ב
- ^ ר' דוד מן, באר מרים חלק ב עמוד צ"ב
- ^ הרב אליעזר מלמד, פניני הלכה – העם והארץ עמוד 60
- ^ הרב יעקב אריאל, מכון התורה והארץ. ראה כאן
- ^ באר מרים ח"ב עמ' צ"ב, ר' דוד מן זצ"ל.
- ^ רמב"ן ויקרא יח כה.
- ^ כתב יד בעתון דאס ווארט בוילנא י"ד חשון תרפ"ז ומשם בקול ישראל תרפ"ז גיליון ט'
- ^ הרב אביגדור נבנצל, בספר ירושלים במועדיה, פסח, עמוד ר"א [דרושה הבהרה]
- ^ ספר תהילים, פרק ק"ב, פסוק ט"ו
- ^ ספר חרדים פרק ב ממצוות לא תעשה התלוים בארץ ישראל
- ^ חוברת לכו נרננה פרק ז' ישראל עושים תשובה.
- ^ משנה תורה לרמב"ם, ספר שופטים, הלכות מלכים ומלחמות, פרק ה', הלכה י'
- ^ שו"ת חלק א סימן תקפ
- ^ עלי תמר שביעית פ"ד, ה"ז
- ^ ראה מכתבו של ר' יחיאל מיכל עפשטיין, רבה של נובהרדוק, בעל מחבר ספר 'ערוך השולחן'. ראה כאן
- ^ הרב מלמד פניני הלכה העם והארץ
- ^ ראה שו"ת הרשב"ש ב, ד"ה אין ספק, ומג"א או"ח סי' רמ"ח סק"ט.
- ^ שו"ת מהרי"ט חלק א סימן קלד וע' ריטב"א גיטין ב. מנוחת אמת עמ' קי"ב.
- ^ דברים ג' כ"ה
- ^ שו"ת משנה הלכות חלק ג סימן קפט.
- ^ ראה גמ' ב"ב כד/ב. ובספר הסביבה בהלכה ובמחשבה - ד 170. במאמר חיוב השמירה על ארץ ישראל יפה הרב נחום סטפנסקי.
- ^ תלמוד בבלי, מסכת כתובות, דף קי"ב, עמוד א'
- ^ ספר ארץ חמדה טובה ורחבה, צוריאל משה, עמוד 33.
- ^ ולהגיד שקר להם או חם להם
- ^ חרדים פ"ב ממצות ל"ת התלוים בא"י
- ^ את השיר ניתן לראות כאן.
- ^ אהבת ארץ ישראל - באתר ישיבה
- ^
שגיאות פרמטריות בתבנית:היברובוקס
פרמטרים [ עמוד ] לא מופיעים בהגדרת התבנית ליקוטי הלכות, הלכות ברכות ד', אות ד', באתר היברובוקס. - ^ ספר אבא ביתך עמ' י"ז
- ^ על כתובות דף קיב/ב ב
- ^ גמרא סנהדרין דף צד עמוד א
- ^ שו"ת מהריט"ץ סימן פה ואג""מ אבן העזר חלק א סי' קב."
- ^ ועיין באריכות בנושא זה, בקונטרס בגדר מצוות ישוב הארץ.
- ^ דברים פרק ח, י
- ^ (הובא בספר "מעינה של תורה" פרשת שלח).
- ^ שו"ת תורה לשמה (סימן תיח)
- ^ אהבת עולם אהבתיך, פרק י"ג
- ^ בנות ציון וירושלם, חוברת א', חוברת ו', חוברת ז', חוברת ח'
קטגוריה:ארץ ישראל קטגוריה:ארץ ישראל ביהדות קטגוריה:פרשת שלח לך קטגוריה:אהבה