משתמש:איתי גור/חיל הספר העבר-ירדני

חיל הספר העבר ירדני trans jordan frontier force - t.j.f.f. הוקם באפריל 1926. החיל הוקם על בסיס "המשטרה המעולה", שרבע מאנשיה היו יהודים, בפקודת הנציב העליון לארץ ישראל, הלורד פלומר. חיל הספר היה מיועד להיות יחידה משטרתית (מעין חטיבת משמר גבול) שתפעל משני עברי נהר הירדן, אך בעיקר תשמור על גבולותיה של אמירות עבר הירדן של עבדאללה. כוח האדם בחיל היה אמור להכיל שליש יהודים, שליש ערבים ושליש מבני העממים האחרים במזרח התיכון. בפועל מנה החיל עם הקמתו 37 יהודים, 707 ערבים ו31- סמלים וקצינים בריטים. בשנת 1932 מנה החיל 49 יהודים, עם פרוץ המרד הערבי מנה 19 יהודים, ועם פרוץ מלחמת העולם השניה נותרו בו קומץ יהודים. רובם בתפקידים מקצועיים, כולל קצין מנהלה ראשי, וטרינר ראשי, רס"ר אפסנאות, כמה מכונאים וקצין קרבי אחד. זמן לא רב לאחר פרוץ המלחמה, עם תגבורו של הלגיון הערבי, גבר הביטחון הפנימי בעבר הירדן ולא היה עוד צורך בחיל הספר ככוח שמירה באמירות. לפיכך סופח חיל הספר למחנה השמיני של הצבא הבריטי והוקם בו גם רג'ימנט ממוכן, נוסף על גדודי הפרשים של החיל. משנעשה חיל הספר, כאמור, יחידה צבאית מודרנית, היה צורך בכוח אדם אשר יוכל למלא את תפקידי המנהלה המקצועיים. אותו קצין מנהלה ראשי, קפטן הנרי לודמר, פנה למוסדות הלאומיים והציע להם להפנות צעירים יהודים מתאימים בעלי מקצוע לשירות בחיל. בין היהודים שהתגייסו לחיל נמנו מכונאים, חשמלאים, אלחוטנים, נהגים, פקידים. הנהגת היישוב ראתה באפשרות להפנות צעירים יהודים לשירות בחיל הספר הזדמנות לדריסת רגל יהודית בעבר הירדן ובמקומות שונים ברחבי המזרח התיכון. מה עוד שגם הפיקוד הבריטי של החיל ראה צורך בהכנסת גורם מקצועי חיובי ונאמן לחיל. באותה תקופה נשלחה פלוגה של חיל הספר לבסיס חיל האוויר בחבניה להשתתף בדיכוי מרד ראשיד עלי אל כילאני בעיראק. החיילים הערבים סירבו להפנות את נשקם לעבר המורדים ותחת זאת מרדו והפנו את נשקם כלפי מפקדיהם הבריטים. הפלוגה הוחזרה לבסיסה בעבר הירדן, ראשי המרד הוגלו לסיישל וניתנה אפשרות לכל חייל בחיל הספר להשתחרר מחוזה השרות אם אין ברצונו לשרת בכל מקום ובכל נסיבות תחת פיקוד הצבא הבריטי. הייתה זו אחת הסיבות שהניעו את הפיקוד הבריטי להסכים לגיוס מסיבי יותר של יהודים לחיל. ב1942- הגיע מספר היהודים בחיל לשיא של כ150- חיילים. עם סיום מלחמת העולם השניה שוחררו רובם, אך יהודים שירתו בחיל ממש עד פירוקו ב1948-. היהודים לקחו חלק בכל מערכותיו של חיל הספר. הם הגיעו עם הגדוד הממוכן לבנדר עבאס שבאיראן ונטלו חלק במלחמה בארבה שם. הם השתתפו במשימתו של חיל הספר לשמש חיל מאסף לכוחות בעלות הברית שפלשו לסוריה. תקופה ארוכה הם ישבו לאורך גבול סוריה-טורקיה שם קיבל גדוד הפרשים את משימת אבטחת הגבול שהיה אז מועד לפורענות ודרכו נהגו להסתנן מבריחים ומרגלים מטעם כוחות הציר. בבסיס הראשי של החיל בזרקא הייתה סדנא גדולה לתיקוני רכב אשר שירתה לא רק את מצבת הרכב של החיל אלא אף שימשה תחנת שירות תיקונים לכוחות רבים של בעלות הברית שחלפו שם בדרכם, למשל, מעיראק לארץ-ישראל. חלק ניכר מהחיילים ששירתו בסדנא זו היו מכונאים יהודים. בצמוד לבסיס זה הוקם מעין שיכון משפחות אשר בו הותר לקצינים ולסמלים לשכן את משפחותיהם. את אפשרות זו ניצלו יהודים לא מעטים ובזרקא גדלו ילדים אשר אבותיהם שירתו בחיל. בבסיס אחר של החיל, בג'יסר אל מג'מע (ליד קיבוץ גשר), הוקמה חווה לגידול סוסים של החיל. את החווה ניהל ד"ר חיים אפלבאום, הוטרינר הראשי של החיל אשר מתפקידו היה לדאוג לאספקה סדירה של סוסים לפלוגות החיל, תוך הקפדה על ריבוי סייחים בצבעים המתאימים, שכן, היה נהוג שלכל פלוגה יהיו סוסים בצבע שונה. שכרם של המשרתים בחיל היה גבוה יחסית, וזאת גם על רקע משבר התעסוקה שהיה אז בארץ. תנאי השירות לא היו קלים. האוכל לא היה מן המשופר. תנאי המגורים במחנה לא היו תמיד נוחים. המשמעת הייתה קשה וחופשותיהם של החיילים ניתנו להם אחת לכמה חודשים. יחסיהם של היהודים בחיל עם בני העמים האחרים בו נעו מעת לעת בין יחסי ידידות לבין יחס עוין וחשדני. בין המתגייסים היהודים לחיל נמנו אנשים מכל מיני חלקי אוכלוסייה בקרב הישוב היהודים בארץ. עולים מגרמניה, בעלי מקצועות שונים שנקלטו היטב בחיל, צעירים עירונים שעבדו טרם גיוסם במוסכים שונים בערים הגדולות, בני עדות המזרח שהערבית הייתה שגורה על פיהם. לא נתקלתי בבני ההתיישבות העובדת שהתגייסו לחיל הספר (סביר להניח שאלה פנו לשירות בפלמ"ח ובצבא הבריטי). עם תום מלחמת העולם השניה שונו משימותיו של חיל הספר. הגדוד הממוכן שב מאיראן, חיל הפרשים שב מסוריה ואחת ממשימותיו הראשונות של חיל הספר הייתה לשבת בצפון הארץ ולהשתתף במלחמתו של השלטון הבריטי בהעפלה בדרך היבשה מסוריה ומלבנון. בסיטואציה זו מצאו עצמם היהודים ששירתו בחיל לעיתים בין הפטיש לסדן ולעיתים הם הצליחו לנצל את מקום שירותם לעזרה למעפילים. לא פעם ולא פעמיים הועבר מידע פנימי מחיל הספר על תוכניות לסכל מעברם של שיירות עולים במקומות שונים בצפון הארץ. לחלק מהחיילים היהודים בחיל היה השירות בעצם סיפור כיסוי לשליחות מטעם מוסדות המודיעין של היישוב. חלק מהם עסקו ברכישת נשק עבור ההגנה ובהברחתו. היו אף כמה מאנשי האצ"ל והלח"י אשר ניסו לנצל את שירותם בחיל הספר לביצוע משימות עבור ארגוניהם. עם שחרורם השתלבו רבים מיוצאי חיל הספר בכוחות ההגנה ומאוחר יותר בתפקידים שונים בצה"ל. ניתן היה לראותם משרתים בחיל החימוש, בחיל הקשר, במודיעין, בחיל האוויר ובמשטרה.