משתמש:אורן שץ/ארגז חול
אביאל שץ (15 בדצמבר 1944) הוא מראשוני ענף המחשוב בישראל.
נעוריו ותחילת דרכו[עריכת קוד מקור | עריכה]
שץ נולד בתל-אביב לגרשון שץ, מראשוני תנועת בית"ר, ולסוניה שץ. הדירה בה גדל ברחוב שלמה המלך בתל-אביב שימשה כמפקדה הארצית של ארגון לוחמי חירות ישראל (לח"י), ומשם ניהל נתן ילין-מור, מפקד הלח"י, את פעילות הארגון. ילין-מור כתב על כך: "ביתו היה למחתרת, בית-חולים, בית החלמה, משרד, מקלט ומפלט. לא רק את חייו הפקיר אלא גם ביתו עמד בסכנה מתמדת". בין לוחמי הלח"י שמצאו מסתור בביתו של שץ ניתן למנות את יצחק שמיר שהסתתר כשהוא מחופש ליהודי חרדי ואת יהושע זטלר שהסתתר בבית זה במשך חודש וחצי לאחר רצח המתווך השוודי פולקה ברנדוט.
שץ למד בבית הספר התיכון עירוני א', שהיה באותה עת אחד מבתי הספר הנחשבים בתל-אביב. הוא למד בכיתה י"ב 1, הכיתה הריאלית של השכבה, שרבים מבוגריה הפכו ברבות הימים לבכירים במשק הישראלי, בינהם אפרים סנה, עמוס שוקן, גד פרופר, מיקי אלבין, רפי מהודר ועוד[1].
שירות צבאי[עריכת קוד מקור | עריכה]
בשנת 1962 התגייס שץ לצה"ל, ובשנת 1963 השתתף בקורס התוכניתנים הראשון שנערך על ידי מרכז מחשבים ורישום ממוכן (ממר"מ) של צה"ל. הוא יצא לקורס קצינים, ולאחר שחזר שימש כאחד הקצינים הראשונים ביחידה. במהלך שירותו נסע לארצות הברית על מנת לקלוט את מחשב "פילקו 212", שהיה המחשב השני אותו רכש צה"ל לאחר רכישת מחשב "פילקו 211" שנרכש עוד קודם לכן.
שץ הופקד על אפיון ובניית מערכת המחשוב של חוליית עיבוד נתונים אפסנאים (יענ"א), שבמהלך מלחמת ששת הימים ניהלה בצורה ממוחשבת את המלאי של מערך הלוגיסטיקה של צה"ל. בכך הפכה מלחמת ששת הימים למלחמה הראשונה בעולם בה נוהל הפן הלוגיסטי באמצעות מחשב.
בשנת 1968 סיים שץ לימודי כלכלה במסגרת האוניברסיטה העברית בירושלים כאשר הוא עדיין בשירות קבע. שץ השתחרר משירותו הצבאי בדרגת רב-סרן.
שירות ציבורי[עריכת קוד מקור | עריכה]
בשנת 1969 התמנה שץ לסמנכ"ל המרכז למיכון משרדי (מל"מ), שהוקם במסגרת משרד האוצר. המרכז, שבהמשך הפך לחברה הממשלתית מלם מערכות, סיפק שירותים במתכונת של לשכת שירות למשרדי הממשלה השונים, ובמחשוב תהליכים כגון ניהול תשלומי השכר לעובדי המדינה, מרשם האוכלוסין ועוד. שץ כיהן בתפקיד זה עד שנת 1976.
בשנת 1974 הוענק לו תואר שני במנהל עסקים במסגרת המחזור הראשון של בית הספר למנהל עסקים באוניברסיטת תל אביב.
פעילות עסקית[עריכת קוד מקור | עריכה]
בשנת 1970 מונה שץ לראש החוג למחשבים של המכללה האקדמית הדסה ירושלים, וכיהן בתפקיד זה עד שנת 1993.
בשנת 1975 הקים שץ את חברת אינטרקון מערכות, שפיתחה את אחד ממעבדי התמלילים הראשונים בעולם על גבי מחשבי MPT 100 של דאטה ג'נרל. בין החברות שעשו שימוש במעבד התמלילים היו עיתון הג'רוזלם פוסט והעיתון אל-פג'ר. בסוף שנות ה-90 פיתחה חברת אינטרקון מערכת לכיווץ וניתוח של מסדי נתונים גדולים מאד (Big Data), והתמחתה בניהול מסדי נתונים גדולים עבור חברות תרופות גדולות ורשתות בתי מרקחת בארצות הברית. החברה שינתה בהמשך את שמה לעדן בייס, וגייסה כסף מקרן "הזנק" ומחברת ההשקעות JVP[2].
במסגרת הבחירות שנערכו בשנת 1977 הועסק שץ כיועץ למיכון של מפלגת העבודה הישראלית. במסגרת מערכת בחירות זו הוא ביצע פרויקט ראשון מסוגו של מחשוב פנקס הבוחרים, ומשלוח תעמולת בחירות אל הבוחרים בצורה ישירה.
פרויקט ימית.
בית חרושת למחברים.
חבר הנאמנים במסלול האקדמי במכללה למנהל.
הערות שוליים[עריכת קוד מקור | עריכה]
- ^ ענת משה, 48 שנים אחרי: תלמידי כיתה י"ב 1 בעירוני א' שוב יחד, באתר nrg, 24 בנובמבר 2010
- ^ הדס מנור, Government seed fund to invest NIS 14m in 3 start-ups, באתר גלובס, 1 בינואר 2006