משתמש:אומנויותהבמה123/יוקר המחיה בישראל

ערך זה עוסק בכלכלת ישראל. אם התכוונתם למושג בכלכלה, ראו יוקר המחיה.

החיים בישראל יקרים יותר מאשר במדינות מערביות אחרות^[1]. הדבר בא לידי ביטוי הן במחירים גבוהים של מוצרים ושרותים שונים והן ביחס גבוה בין גובה המס בישראל לבין התמורה לציבור בצורה של שירותים ציבוריים.

החל משנת 2011, בעקבות גלי המחאה החברתית, עלתה בקרב הציבור בישראל המודעות לבעיית יוקר המחיה. מודעות גוברת זו באה לידי ביטוי בהפגנות, בפעילות ברשתות חברתיות וכן בעיסוק נרחב של התקשורת בנושא זה. בבחירות לכנסת העשרים יוקר המחיה מהווה נושא חשוב במצען של רוב המפלגות.

סיבות כלליות[עריכת קוד מקור | עריכה]

סיבות לגובהה של עלות המחיה :

קבוצות אינטרס. חוקים רבים בישראל, כמו גם בדמוקרטיות אחרות, נועדו להיטיב עם קבוצה מסוימת באוכלוסיה, גם במחיר של פגיעה בתחרות.

תקציב הבטחון. עקב מצבה המיוחד של ישראל, תקציב הבטחון בה מהווה חלק גבוה מתוך התקציב השנתי.

ריכוזיות ו/או חוסר תחרות. מבנה המשק הוא ריכוזי. מספר קטן של חברות גדולות שולטות בשווקים שונים ולכן התחרותיות נמוכה. יש חסמים רגולטוריים ליבוא ולכן לא מתפתחת תחרות.

שירות ציבורי לא יעיל.

השקעות ממשלתיות מוטות מגזרים פוליטיים.

דיור[עריכת קוד מקור | עריכה]

סיבות לעלות גבוהה בתחום הדיור הן:

דירות למגורים נסחרות בשוק חופשי ומשוכלל ולכן מחירי הדירות נקבעים אך ורק לפי חוקי היצע וביקוש. במרכז הארץ הביקוש גבוה במיוחד, וההיצע קשיח, ולכן מחירי הדירות עולים בהתמדה.
דירות למגורים מהוות מעין "מקלט מס" מכיוון שהמיסוי על הכנסות מהן, הן במישור הפירותי (מס על הכנסה מדמי שכירות) והן במישור ההוני (מס שבח על עליית ערך), נמוך משמעותית מהשקעות אחרות. מסיבה זו אנשים שהפרוטה מצויה בכיסם ומחפשים אפיק השקעה סולידי, קונים דירות למטרת השקעה.

מזון[עריכת קוד מקור | עריכה]

ירקות ופירות בישראל זולים בהשוואה למדינות מערביות אחרות^[2]. שאר מוצרי המזון יקרים יותר, וקיימות גם דוגמאות לפערים של עד 100%.

תחבורה[עריכת קוד מקור | עריכה]

דוגמא טובה לקבוצת אינטרס היא איגוד נהגי המוניות, שדואג לפרנסתם של נהגי המוניות, בדרך של שדלנות בכנסת ובממשלה, גם במחיר של פגיעה בתחרות. ברשימת ההישגים האיגוד מתפאר בפני חבריו כי "החל מ 1.1.08 עצרנו את חלוקת המספרים"^[3], כלומר האיגוד הצליח למנוע כניסה של מוניות חדשות לשוק.