משתמש:אוהב מולדת/ציות בבנקאות

ציות בבנקאות הוא שמו של אגף חדש בבנקאות אשר החל לפעול בשנת 2002. בראשו עומד "קצין ציות ראשי" (Chief Compliance Officer) אשר אחראי ליישום החוקים הבאים:

חוק לאיסור הלבנת הון התש"ס - 2000
חוק איסור מימון טרור התשס"ה - 2005

בנוסף לכך האגף עוסק באכיפת ההוראות הקשורות ביחס הבנק עם לקוחותיו: לפי חוקי המדינה ולפי הוראות הפיקוח על הבנקים בבנק ישראל. האגף לומד את כל ההוראות החלות על הבנק, הסיכונים לחריגות מההוראות אלו ובונה תהליכי בקרה להימנעותם. בעקבות ההערכות ליישום החוק בוצעו פעולות הדרכה לעובדים במטרה להטמיע את הוראות אלו ביחסי בנק - לקוח. הבנקים מקדישים לנושא הציות חשיבות גבוהה.

לפי ההוראות אין לתפקידו קשר עם המבקר הפנימי של הבנק. הדיווח של קצין ציות ראשי הוא להנהלת הבנק ולדירקטוריון.

הלבנת הון[עריכת קוד מקור | עריכה]

החשיבות שיש לתת לאכיפה מלאה של הלבנת הון בישראל התבררה כאשר הוברר כי מדינת ישראל עדיין נכללת ברשימה שחורה של The Financial Action Task Force (FATF) המדינות מלבינות הון, על המשמעות החמורה שיש לכך מבחינה כלכלית. ציפי ליבני, אז יושבת ראשו הועדה לטיול בנושא בכנסת אמרה, כי יש חשיבות רבה , מבחינה בין לאומית וכלכלית, לפעול על מנת שישראל תצא מרשימה שחורה זו. יחד עם זאת, מטרתו של חוק זה וחשיבותו היא לקיום חברה תקינה במדינת ישראל. אם מדינה הופכת למקום נוח לפשע המאורגן, ולמקום מקלט להלבנת הון, ממילא היא הופכת גם למקום מושבו של הפשע המאורגן הכולל סחר בסמים קשים, חסות לעיסקי זנות, ועל עבירות שקבענו במפורש כעבירות שאופייניות לפשע המאורגן הבין לאומי ‏‏^[1] הגדרה זו עלולה הייתה לפגוע במעמד מדינת ישראל ומערכת הבנקאות שלה בשווקי הכספים ובשווקי ההון הבינלאומיים.

על מנת לאכוף אותה נקבע כי עבירה על החוק להלבנת הון היא עבירה פלילית, אשר העונש עליה הוא קנס כספי ‏‏^[2] ומאסר עד 10 שנים.

לפי החוק נקבע כי הבנקים נדרשים לקבל ממבצעי פעולות בבנק פרטים מלאים - כפי שהוגדרו בתחיקה. בין השאר ממי שמבקש לפתוח חשבון או לשנות בעלות על חשבון ואפילו אם הפעולות אינן נרשמות בחשבון כלשהוא כגון הפקדות מזומנים לזכות הזולת. הלקוחות התבקשו להצהיר בבואן לפתוח חשבון אם הוא נפתח עבורם או עבור אדם אחר וזאת במטרה לוודא מי הנהנה האמיתי בחשבון. אם החשבון הוא של תאגיד חובה למסור את שמות בעלי השליטה בו.לשם כך הם חייבים לקבל "הצהרה בדבר נהנה" מכל בעלי החשבון, יחידים ותאגידים.

הבנקים התבקשו להעביר ל"הרשות לאיסור הלבנת הון ומימון טרור" במשרד המשפטים דיווים משני סוגים:

על כל הפקדה, משיכה, החלפה או המרה של שטרות ומעות בש"ח או מטבע חוץ בסכום שווי ערך מעל 50,000 ש"ח. וכן על העברה לחו"ל או מחו"ל של סכומים מעל למיליון ש"ח ‏‏^[3]
כל פעולה של לקוח הנראות לבנק כבלתי רגילה לאור המידע שיש ברשותו על הפעילות הבנקאית שהלקוח מנהל.

החוק גם קבע כי הבנק לא יודיע ללקוח כאשר הוא יידווח על פעולות בלתי רגילות של הלקוח.

הרשות להלבת ההון ומימון הטרור מתיינת בדוו"ח הראשון שלה לשנים 2002 - 2005 כי "התחוללה בישראל מהפכה תרבותית בכל הנוגע להלבנת ההון" למאמץ חברו הבנקים מתוך ההכרה כי התופעה מהווה "סיכון הן למוסדות הפיננסיים והן למשק הישראלי בכללותו". התוצאה היייתה שישראל הוצאה מ"הרשימה השחורה" של ארגון FATF ‏‏^[4]

הגדרת "פעילות בלתי רגילה"[עריכת קוד מקור | עריכה]

החוק מחייב את הבנקים , כמו שאר המוסדות הפיננסים, לדווח על עסקות העלולות להיות קשורות לפעילות בלתי רגילה . לשם כך הובאו בחוק גם רשימת העברות לעניין איסור הלבנת הון :

סחר סמים
סחר בלתי חוקי בנשק
עבירות מרמה
עבירות זנות
עבירות הימורים
עבירות הקשורות להפרת זכויות יוצרים ועוד
עבירות על פקודת מס הכנסה אינן כלולות ברשימה. עם זאת, כלולות עבירות מס מסויימות על פי חוק מס ערך מוסף, התשל"ה - 1975, פקודת המכס, פקודת הייבוא והייצוא, התשל"ט - 1979

להמחשת הסוגיה מוצגים המקרים הבאים ‏‏^[5]:

משיכה של כספים ניירות ערך סמוך למועד הפקדתם, שלא במסגרת מהלך עסקים רגיל וללא סיבה נראית לעין.
שימוש תכוף בכספת על ידי מספר רב של אנשים ללא סיבה נראית לעין.
פעילות בחשבון הנראית כי היא נועדה לעקוף את חובת הדיווח לפי גודל פעולה, כמו סדרה של הפקדות או משיכות בסכומים נמוכים במקצת ממה שנקבע בחובת הדיווח.
לבנק נראה כי בעל החשבון מנהל את החשבון בעבור מישהו אחר, בלי שהצהיר על כך.
פעילות שהיקפה יוצא דופן או מהווה שינוי משמעותי ביתרות שבחשבון, ללא סיבות נראות לעין.

הלכה למעשה בבנק[עריכת קוד מקור | עריכה]

התחומים הבנקאיים הכלולים בתחום פעילותה של מערכת אכיפת הציות בבנקאות נקבעת לאור העובדה כי הטיפול בהם נעשה על ידי עובדים רבים של הבנק. בסניפים הגדולים של בנק לאומי לישראל מונו "נאמני ציות" אשר תפקידם לוודא את היישום הלכה למעשה. בבנק הפועלים הונגה שיטת בדיקת נאותות הלקוחות (Customer Due Diligence). בטרם פתיחת חשבון מתבצעת בדיקה מעמיקה של זהות הלקוח ומיופי כוחו ונרשמים פרטי זהותם של נהנים ובעלי השליטה בתאגיד אם ישנם.במהלך הקשר המתמשך עם הלקוח מתקייםמעקב ובקרה על מנת לוודא כי העסקאות המבוצעות בחשבון תואמות את המידע שיש לבנק על הלקוח, הן מבחינת פרופיל עסקיו והן מבחינת מקור הכסף. בדיקת נאותות הלקוחות מחייבת מענה לנושאים הבאים: סיבת פתיחת החשבון (זיקה לסניף, למדינה), פעילות הצפויה בחשבון (סוג ותכיפות). מקורות ההון בחשבון (תיאור הפעילות הכלכלית שממנה הופק ההון) והערכת עשרו של הלקוח. הבנק נמנע מפתיחת חשבון חדש, ופועל לסגירת חשבון קיים במקרים בהם לא נתקבלו הסברים המניחים.

צנעת הפרט[עריכת קוד מקור | עריכה]

בנק דיסקונט בתשובה לשאלה: "האם החוק עומד בסתירה לעקרון צנעת הפרט ושמירת הסודיות הבנקאית? גבש דעה בנושא

יתכן, כי כך הוא במידת מה. ואולם, כמו בחוקים אחרים, המחוקק נדרש לאזן בין ערכים שונים. כאן - בין צנעת הפרט וסודיות בנקאית מצד אחד, למאבק בהלבנת הון ופשיעה לסוגיה, מצד שני. המחוקק, שהיה מודע לניגוד אפשרי בין ערכים אלה, עשה מאמץ לאזן בינהם. כך נקבע כי המידע יועבר לרשות מוסמכת במשרד המשפטים, והיא מוסמכת להעביר את המידע רק לרשויות אכיפה מסויימות ואף זאת בהתאם להוראות החוק ובכפוף לתנאיו

— אתר בנק דיסקונט

הערות שוליים[עריכת קוד מקור | עריכה]

^ ‏מקור:ירון טיקוצקי, ו אלי דורון‏
^ ‏ בנק לאומי כתב בדווח לשנת 2007 כי בעקבות בקורת שערך בנק ישראל בנושא החליטה הועדה חהטחת ענצום כספי להטיל עליו "עיצום כספי" בסך 425,000 ש"ח. הועדה קבעה כי בבואה להטיל את העיצום היא התחשבה כי ההפרות הן ראשוניות "וכי הבנק שיתף פעולה בגילוי ההפרות ותוצאותיהן וכן נקט פעולות אפקטיביות לתיקון הליקויים ולמניעת הישנותן"‏
^ ‏יוצאות מהכלל הן עיסקות ייבוא או ייצוא המלוות בדוקומנטים‏
^ ‏מקור:דו"ח הרשות‏
^ ‏המקור:אתר בנק דיסקונט‏