משתמש:אדם ס./טיוטה

מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית
ערך מחפש מקורות
רובו של ערך זה אינו כולל מקורות או הערות שוליים, וככל הנראה, הקיימים אינם מספקים.
אנא עזרו לשפר את אמינות הערך באמצעות הבאת מקורות לדברים ושילובם בגוף הערך בצורת קישורים חיצוניים והערות שוליים.
אם אתם סבורים כי ניתן להסיר את התבנית, ניתן לציין זאת בדף השיחה.
ערך מחפש מקורות
רובו של ערך זה אינו כולל מקורות או הערות שוליים, וככל הנראה, הקיימים אינם מספקים.
אנא עזרו לשפר את אמינות הערך באמצעות הבאת מקורות לדברים ושילובם בגוף הערך בצורת קישורים חיצוניים והערות שוליים.
אם אתם סבורים כי ניתן להסיר את התבנית, ניתן לציין זאת בדף השיחה.

נטל המס בישראל מורכב ממסים אחדים, ובראשם מס הכנסה ומס ערך מוסף, שגובהם משתנה בין בתי אב בעלי ההכנסה גבוהה לבין בתי אב בעלי הכנסה נמוכה, ובין קבוצות בחברה הישראלית.

היסטוריה[עריכת קוד מקור | עריכה]

בשנים הראשונות להקמתה של המדינה ועד למלחמת ששת הימים נטל המס בישראל היה נמוך (פחות מ-25%) ואיפשר את הצמיחה המהירה של המשק. זאת לנוכח מדיניות רווחה דלת התקציב שהונהגה, תשלומי העברה קטנים וסלקטיביים והוצאות ביטחון מצומצמות של בין 5% ל-6% בשנה בלבד. תקופה זו ובעיקר לאחר 1954 התאפיינה בצמיחה כלכלית מואצת ונמשכת (מהמהירות בעולם) של עד 10% בשנה. לאחר מלחמת ששת הימים עלה מאוד נטל המס כתוצאה מעליה חדה בהוצאות הביטחון והשקעה ממשלתית בתשתית והגיע בתוך שנים אחדות לכ-40%. לאחר מלחמת יום הכיפורים עלה עוד יותר נטל המס כתוצאה מעליה נוספת בהוצאות הביטחון והגיע ללמעלה מ-45%. עליה זו בוצעה בין היתר על ידי הנהגת מס ערך מוסף בשנת 1976 בשיעור של 8% שהלך ועלה בהדרגה. רמת נטל גבוהה כזו פוגעת ביכולתו של המשק לצמוח (ולתופעות שליליות נוספות) ונעשו מאמצים להפחתתו בסוף שנות השמונים ירד נטל המס אל מתחת ל-40%. מאז ועד היום נעשים מאמצים להפחית את נטל המס אולם לנוכח צורכי הביטחון והצרכים האחרים הייחודיים למדינת ישראל הפחתה זו מוגבלת ונעשית בקצב איטי.

בציר ה-x מוצג השכר ברוטו בשקלים, ובציר ה-y מוצג שיעור הניכויים משכר זה. באדום - מס הכנסה, בירוק - דמי ביטוח לאומי ודמי ביטוח בריאות, בכחול - סכומם של הגרפים האדום והירוק.

על אף הפחתות המיסים בעשור הראשון של המאה ה-21 (הפחתת מס חברות, מס הכנסה, מע"מ, ביטול מס בולים ועוד) בשנת 2008 עלה נטל המס בישראל לרמה הגבוהה היותר מזה 9 שנים (כ-38%) וזאת לנוכח הצמיחה הכלכלית שהביאה בעקיפין להעמקת הגביה.

בעשור השני של המאה ה-21 נבלמה המגמה של הפחתות מיסים. בעקבות המחאה החברתית הוקמה ועדת טרכטנברג, שלפי המלצותיה הועלה מס הכנסה לבעלי הכנסות גבוהות, הועלה מס החברות והועלתה הפרשת המעביד לדמי ביטוח לאומי. להקלת נטל המס על הורים לפעוטות ניתנו שתי נקודות זיכוי לאבות לילדים עד גיל 3 שנים. העלאת מיסים נוספת, ובכלל זה העלאת מע"מ ושחיקת מדרגות מס הכנסה, באה לכסות על גירעון תקציבי שנוצר בשנת 2012.

בהשוואה לעולם[עריכת קוד מקור | עריכה]

בהשוואה בינלאומית נטל המס המדווח כאחוז מהתוצר בישראל עמד על 30% בשנת 2021, והוא נמוך ב-1.2% תוצר מהממוצע של מדינות ה-OECD. עם זאת, הבדלים מוסדים ודמוגרפיים אינם נלקחים בחשבון בהשוואה בינלאומית, והתמונה משתנה באופן משמעותי כאשר מתייחסים להבדלים אלה.

הבדל מוסדי משמעותי הוא שונות בין מערכות הפנסיה במדינות. בחלק ניכר מהמדינות המפותחות קיימות פנסיות ממלכתיות, שעוברות במלואן או ברובן דרך מנגנוני הממשלה ומחושבות כחלק מהוצאות הממשלה. לעומת זאת, בישראל חלק משמעותי מהפנסיה אינו עובר דרך מנגנוני הממשלה. כל שכיר או עצמאי בישראל מחויב על פי חוק להפריש שיעור קבוע מהכנסתו לתוכניות מסוג קרן צוברת, המנוהלות על ידי קרנות פנסיה פרטיות. לפיכך, ההפרשות לפנסיה תעסוקתית צוברת, וההוצאות עליה אינן נכללות בנטל המס. כך, התערבות הממשלה במשק באמצעות רגולציה, כתחליף לגביית מסים וחלוקתם על ידי הממשלה, יוצרת עיוות במדידת נטל המס בישראל לעומת מדינות ה-OECD. אילו ההפרשות לפנסיה היו חלק מנטל המס המדווח, כנהוג ברוב המדינות המתקדמות, נטל המס בישראל היה צפוי לגדול ב–2.8% תוצר.

הבדל מוסדי נוסף הוא היקף המסים הישירים המוטלים על קצבאות. רוב מדינות OECD נוקטות במדיניות של מיסוי תשלומי קצבאות. משמעות הדבר היא שחלק גדול מתשלומי הקצבאות חוזרים לקופת המדינה. כך, גדלים הוצאות הממשלה ונטל המס באופן מלאכותי ברבות מדינות המפותחות, ובפרט האירופיות. בישראל קיים פטור ממס הכנסה על רוב תשלומי הקצבאות, ובדרך כלל הם חייבים בדמי ביטוח בריאות מינימליים. לכן, המיסוי של תשלומי העברה בישראל נמוך באופן משמעותי בהשוואה בינלאומית — פחות מ–0.1% תוצר, לעומת ממוצע OECD של 1.15% תוצר.

יתר על כן, בישראל יש נטל ביטחוני, המוטל באופן ישיר על התושבים, ואינו נספר כחלק מנטל המס המדווח. נטל הביטחון הגבוה ביותר שאינו נספר הוא שירות צבאי חובה. חוק גיוס חובה מאפשר למערכת הביטחון לשלם משכורות נמוכות למשרתי החובה. עלות אלטרנטיבית זו דומה למס גולגולת המוטל עליהם. אילו שילמה מערכת הביטחון שכר למשרתי החובה, הוצאות הממשלה המדווחות היו צפויות לגדול באופן משמעותי.

הוצאה אחרת היא עלות של חדר ממ"ד. כל דירה חדשה שנבנית בישראל עם יותר משני חדרים מחויבת בתוספת ממ"ד. כך, החוק בישראל מייקר את מחירי הדירות. כמו כן, עלות שירותי האבטחה הייחודיים בישראל אינה נספרת, שכן עלות זו ממומנת באמצעות מחירים גבוהים יותר לצרכנים. עלויות אלה מסתכמות בכ–2% תוצר.

נוסף על כך, בישראל יש סעיפי רגולציה שנועדו לתמוך בענפים שונים ואינם נספרים במדידה של הוצאות הממשלה. דוגמה לכך היא ההגנות הייחודיות שלהן זוכה ענף החקלאות, באמצעות תמיכה במחירי שוק על ידי הטלת מכסי מגן על יבוא במגוון רחב של מוצרי תוצרת חקלאית. זאת, מתוך מטרה להעלות את מחיר תוצרת המקומית. מנקודת מבטם של משקי הבית, הם משלמים את עלות התמיכה, אך לא באמצעות מסים שהממשלה גובה ומשתמשת לסבסוד חקלאים (כמו במדינות רבות), אלא באמצעות רכישת מוצרים חקלאיים במחירים גבוהים במיוחד.

הבדל משמעותי נוסף הוא הדמוגרפיה. הרכב האוכלוסייה במדינת ישראל שונה באופן ניכר מהרכבה ברוב המדינות המפותחות. נכון ל–2017, ישראל היא המדינה הצעירה ביותר בקרב מדינות המפותחות, ושיעור המבוגרים (גילי +65) שבה היה מהנמוכים ביותר. המחקר האמפירי מעיד כי שיעור המבוגרים צפוי להשפיע באופן ניכר על הוצאות הממשלה. הסיבה לכך היא שבמדינות עם שיעור גבוה של אוכלוסייה מבוגרת (בפרט מדינות אירופיות) הממשלה נאלצת להוציא סכומים גבוהים יותר על ביטחון סוציאלי ובריאות, וכתוצאה מכך ההוצאה הממשלתית הכוללת גדולה יותר מאשר במדינות כישראל. שיעור הילדים, לעומת זאת, אינו משפיע באופן ברור על הוצאות הממשלה ובכל מקרה ההשפעה הצפויה שלו חלשה יותר מהשפעת שיעור המבוגרים.

קיימות עוד דוגמאות רבות לצורה זו של תמיכה — כמו השימוש הרחב בהטבות מס (למשל, חוק עידוד השקעות הון) ורגולציה בענף המוניות, המטילה מחירים גבוהים יותר על הצרכנים.

המוטל בישראל לעומת המדינות המתועשות (שבהן נטל המס הממוצע לשנת 2007 הוא כ-32%) יש להביא בחשבון כי חלק מנטל המס המוטל בחו"ל משמש למימון מערכת הפנסיה שמעניקה המדינה לאזרחיה. מאחר שבישראל מערכת הפנסיה ממומנת באופן אישי אין רואים בה מס ולכן אינה נכללת כחלק מנטל המס. גובה התשלום הממוצע להקמת מערכת פנסיה ממלכתית הוא כ-5%. ולכן ניתן לאמר שלצורך השוואה בין ישראל לעולם יש לנכות 5% מנטל המס במדינות שבהן הונהגה פנסיה ממלכתית.

חלוקת הנטל[עריכת קוד מקור | עריכה]

50% מסך ההכנסות של מדינת ישראל הן ממס ישיר. לפי נתוני משרד האוצר לשנת 2009, שני העשירונים העליונים משלמים 81% מההכנסות ממס ישיר - הכולל מס הכנסה, דמי ביטוח לאומי ומס בריאות.

בשנת 2010 הוקמה בידי שר האוצר יובל שטייניץ ועדת ששינסקי, על מנת לבחון את נטל המס הראוי על הפקת נפט וגז טבעי בישראל. בהתאם להמלצותיה הועלה המיסוי על רווחי הפקת נפט וגז.

ראו גם[עריכת קוד מקור | עריכה]

לקריאה נוספת[עריכת קוד מקור | עריכה]

  • אלון אטקין, תשלומי מיסים בישראל לפי עשירונים 2001, תל אביב 2004

קישורים חיצוניים[עריכת קוד מקור | עריכה]