משתמשת:Zipig/טיוטה

מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית
דף זה אינו ערך אנציקלופדי
דף זה הוא טיוטה של Zipig.
דף זה אינו ערך אנציקלופדי
דף זה הוא טיוטה של Zipig.

אשפוז בית (נקרא גם אשפוז ביתי) הוא טיפול תומך המתקיים בבית המטופל תחת מעקב רפואי, בשונה מטיפול הניתן בבתי חולים,במרפאות ובבתי אבות[1].

אשפוז בית מהווה חלופה לאשפוז בבית החולים ומאפשר להעניק טיפול רפואי לכל אדם בכל מקום. הוא כולל גם שירותים אחדים: אשפוז בית פנימי, אשפוז בית פסיכיאטרי, טיפול ביתי, מערך שיקום און-ליין, שיקום לב מהבית ותוכניות נוספות ייעודיות (טיפול בהשמנת ילדים, מרפאת סוכרת וירטואלית)

אשפוז עד הבית[עריכת קוד מקור | עריכה]

למטופלים רבים אשפוז בית נוח יותר מאשפוז בבית חולים והוא בעל סיכויים גבוהים לשיפור במצב הרפואי, הפיזי, הנפשי והחברתי, כיוון שהוא מתקיים בסביבה ביתית מוכרת, המפחיתה את הסיכון להידבקות בזיהומים בבתי חולים. בהיבט הכלכלי, יש יתרון לאשפוז ביתי, שעלותו נמוכה בהשוואה לאשפוז מוסדי, והוא פתרון טוב לנוכח המחסור במיטות במוסדות הרפואיים[2]

בעשורים האחרונים גדל המעבר לאשפוזי בית בכל העולם, על רקע הזדקנות האוכלוסייה והתחלואה, העלייה בתחלואה כרונית והעומס הגובר על מוסדות רפואיים באשפוז חולים קשים ומורכבים. נוסף לכך הרצון לחסוך בהוצאה הלאומית והציבורית על שירותי בריאות.

גם בישראל פותחו שירותי אשפוז בית וקודמו בעיקר בעקבות התפרצות נגיף הקורונה ועל רקע הסטת משאבי בתי החולים לטיפול בחולים קשים. מטופלים רבים חוששים להגיע למסגרות אשפוז ולהידבק בנגיף, ולכן מעדיפים אשפוז ביתי.

בארץ שירותי אשפוז הבית ניתנים ישירות באמצעות צוותים ייעודיים בקופות החולים וכן על ידי חברות פרטיות הפועלות בהסכמים עם קופות החולים. משנת 2019 מקדם משרד הבריאות אשפוזי בית באמצעות מבחני תמיכה, המאפשרים חלוקת תקציבים לקופות חולים. במסגרת אשפוז בית יש אחריות רפואית לצוותים המטפלים ובעיקר לרופאים האחראים ולמטפלים, שהם קרובי משפחה או אנשי צוותים סיעודיים שביכולתם ללוות את החולים בבית, להשגיח ולטפל כל שעות היממה[3].

למי מתאים אשפוז בית?[עריכת קוד מקור | עריכה]

  • למטופלים בוגרים מעל גיל 18 (במשרד הבריאות נבחנת האפשרות להרחיב את מערך אשפוזי הבית גם לילדים).
  • למאושפזים שמצבם מוגדר "יציב" מבחינה נשימתית ומבחינת לחץ הדם, כאשר מתאפשר להם שחרור מהצורך בניטור פיזיולוגי רצוף ולפי הערכה רפואית אינם בסיכון גבוה להידרדרות במצבם לכדי סכנת חיים והם בתקופת שיקום.
  • לשיקום אורתופדי – החלפת מפרקים, שברים וקטיעות
  • לשיקום נוירולוגי – אירועים מוחיים[4]

איך פועל אשפוז בית?[עריכת קוד מקור | עריכה]

אשפוזי בית ניתנים בישראל באמצעות קופות החולים ישירות על ידי מחלקה ייעודית הפועלת במחוזות מסוימים של הקופה או באמצעות חברות החתומות עם הקופות על הסכמים למתן השירות. אנשי מקצוע המספקים טיפול רפואי בבית כוללים רופאים, אחיות מוסמכות, אחיות מעשיות ואחיות מורשות. מרפאים בעיסוק, קלינאי תקשורת ועובדים סוציאליים. שירותי שיקום עשויים להינתן על ידי פיזיותרפיסטים ודיאטנים.

בשלב הראשון ייעשה ביקור הערכה – על-ידי רופא מומחה כדי להתאים לחולה תוכנית טיפול אישית המותאמת לצרכיו הרפואיים (הערכה תפקודית, הערכת כאב, מצב נפשי, התאמת תרופות וכו').

תוכנית הטיפול תגדיר ביחד עם קופת החולים את המרכיבים הבאים:

  • היעדים לטיפול
  • אנשי המקצוע הרפואיים (קבועים וזמינים) שילוו את המטופל
  • תוכנית ביקורי הבית
  • מועדי ההסעת

ביקורי חירום נעשים לפי הצורך והזמינות הטלפונית של הצוות המטפל היא בכל שעה ובכל ימות השנה.

השגחה ביתית הכוללת מדידת לחץ דם, דופק, ומד סטורציה. בדיקות דם – לקיחת בדיקת דם על ידי צוות המטפל והעברת הבדיקה למעבדות הקופה, הסעה לבדיקות דימות בהתאם לתוכנית הטיפול[5].

מעקב הרופא האחראי והצוות המטפל – לפי נוהלי[6] משרד הבריאות, במהלך אשפוז הבית המטופלים נדרשים להיבדק על ידי רופא ואחות בבית מדי יום. הם מקבלים שירותים רפואיים מרחוק: מעקב רפואי, דגימות דם ושתן ואבחונים מרחוק בעזרת מכשור רפואי מתקדם. עליהם להתחבר מהבית בטלפון ואף בווידאו למספר הולך וגדל של מטפלים.

הערכה מחודשת – לאחר התייצבות המצב הרפואי תיעשה הערכה מחודשת בכדי להחליט על המשך הטיפול.

פיתוחים טכנולוגיים ניידים[עריכת קוד מקור | עריכה]

הפיתוחים הטכנולוגיים הניידים מאפשרים לבצע את אשפוז הבית באופן מדויק ולהתאים טיפול לחולה. מכשיר א.ק.ג נייד מאפשר לבצע בדיקה מיידית בבית החולה ולאבחן הפרעות קצב שונות, מכשיר האולטרסאנד הנייד מזהה הצטברות נוזלים בגוף. קופסת תרופות חכמה, מזכירה למטופל לקחת תרופות. קיימת גם אפליקציה המאפשרת מדידה ותיעוד מתמשך של המדדים החיוניים של המטופל (לחץ דם, חום גוף, משקל ועוד)[7]

אשפוז פנימית בבית[עריכת קוד מקור | עריכה]

מחלקת "אשפוז פנימית" מהווה תחליף מלא לאשפוז הניתן בבית החולים, בעיקר למטופלים עם דלקות וזיהומים שונים הדורשים עירויים ולחולים כרוניים. אשפוז פנימית כולל מחלות מורכבות ובעיות כרוניות, המצריכות טיפול תרופתי. שימוש באמצעים טכנולוגיים מתקדמים של רפואה מרחוק מאפשר יצירת בית חולים וירטואלי: ניטור החולים ותקשורת דרך וידאו ואפליקציה ייעודית. פעולות אלה מתבצעות על-ידי אחות קהילה מטעם קופת החולים שמגיעה לבית המטופלים על בסיס שוטף ללקיחת מדדים ובדיקות גופניות[8].

אשפוז בית שיקומי[עריכת קוד מקור | עריכה]

במסגרת אשפוז בית שיקומי מוענק שיקום אונליין (מקוון) לאנשים הסובלים מפגיעות מוטוריות, קוגניטיביות ושפתיות. הטיפול מסייע להם לרכוש מחדש מיומנויות שנפגעו ולחזור לתפקוד מרבי. פעולות אלה מוענקות על-ידי מטפלים מקצועיים באמצעות מחשב, תחת פיקוח, תוך הצבת יעדים, ניטור, קבלת משובים ומעקב קפדני. אשפוז בית שיקומי כולל אחת או יותר מהתוכניות הבאות: שיקום תנועה, שיקום שפה ודיבור, שיקום קוגניטיבי ושיקום נשימתי[9].

אשפוז בית פסיכיאטרי[עריכת קוד מקור | עריכה]

מטופלים לאחר אשפוז פסיכיאטרי, משתחררים לביתם עם ערכה דיגיטלית, המאפשרת תקשורת רציפה, יחד עם שעון חכם וקופסת תרופות דיגיטלית המאפשרת לנטר מדדים מרחוק ולבדוק את מידת ההיענות לטיפול התרופתי.

השירות כולל מעטפת טיפולית מלאה הניתנת מרחוק על-ידי צוות מומחים רב-תחומי. אשפוז בית פסיכיאטרי מאפשר שמירת הקשר עם הפסיכיאטר המטפל. כאשר יידרש מענה טיפולי כתוצאה מהתקף, ייקרא הרופא לתת את הטיפול המתאים וללוות את החולה עד שההתקף יחלוף. אשפוז בית הוא חלופה רק לחולים שאינם מסכנים את עצמם או את סביבתם[10]

אשפוז בית לחולי אי ספיקת לב[עריכת קוד מקור | עריכה]

המטרה העיקרית של הטיפולים היא למנוע החמרה באי־ ספיקת לב, להפחית את האשפוזים, למנוע תמותה מהמחלה ולשפר את איכות החיים תוך שמירה על איכות ונוחות חיים מרבית.

ניתן לטפל באי-ספיקת לב בהדרכה ביתית לשינוי אורח החיים, בשימוש מושכל של התרופות, תזונה בריאה המתאימה לחולי לב ופעילות גופנית קבועה במסגרת הביתית לשיקום הלב[11]

אשפוז הוספיס וטיפול פליאטיבי[עריכת קוד מקור | עריכה]

רפואת ההוספיס המודרנית כוללת טיפול מקל לאנשים שאין אפשרות לרפאם בבתי חולים או בבתי אבות. בהוספיס בית מאפשרים לאנשים שאובחנו במחלות חשוכות מרפא ומצויים בשלב הסופי של המחלה לסיים את חייהם בבית, בכבוד[12].

הטיפול הפליאטיבי מפחית אשפוזים מיותרים, משפר אבחונים בחולי סרטן המקבלים טיפולים ומעלה את שביעות רצונם של המטופלים. גישה זו מאפשרת לחולים ולבני משפחותיהם להיות שותפים מלאים בקבלת ההחלטות הטיפוליות הנוגעות להם, לקבל טיפול לפי העדפותיהם וערכיהם ובמקביל לנהל חיים עצמאיים ומכבדים[13].

אשפוז בית לילדים[עריכת קוד מקור | עריכה]

מחלקת אשפוז בית לילדים נועדה להעניק טיפול לילדים בבית, תחת השגחת ואחריות הרופאים והאחיות של בית החולים. הילדים מגיעים לחדר המיון ולאחר בדיקה, איבחון וטיפול הם נשלחים לאשפוז בבית מבלי לפגוע במעקב ובאיכות הטיפול הרפואי. האשפוז מתאפשר בשל הזמינות הטכנולוגית המתקדמת הפורצת את גבולות בתי החולים ובעזרת אמצעים וירטואליים[14].

ראו גם[עריכת קוד מקור | עריכה]

קישורים חיצוניים[עריכת קוד מקור | עריכה]

הערות שוליים[עריכת קוד מקור | עריכה]

  1. ^ "אשפוז בית - כל מה שצריך לדעת", באתר כמוני
  2. ^ אדריאן פילוט, ניתוח אשפוז ביתי , באתר כלכליסט, 12 באוגוסט 2021
  3. ^ חלוקת אחריות ניהולית ומקצועית לתחום אשפוזי הבית
  4. ^ מיכל הלפרין, ‏כשבית החולים מגיע עד אליכם: כל מה שצריך לדעת על אשפוז בית, באתר ‏מאקו‏, 3 בדצמבר 2020
  5. ^ חלוקת אחריות ניהולית ומקצועית לתחום אשפוזי הבית
  6. ^ נוסח לאישור משרד הבריאות
  7. ^ ליאור נוביק, ‏מעקב רפואי מהמיטה: הפיתוחים הטכנולוגיים שמאפשרים אשפוז מהבית, באתר מעריב אונליין, 10 בפברואר 2022
  8. ^ אשפוזי בית במתווה תחליף אשפוז במחלקות הפנימיות, באתר ההסתדרות הרפואית בישראל
  9. ^ הושק בית החולים הווירטואלי הראשון בישראל, באתר שיבא תל השומר04-07-2021
  10. ^ רונן דוד, פגועי נפש: טראומת האשפוז, באתר Zap group, ‏2 באוקטובר 2011
  11. ^ אי ספיקת לב – לחיות בלב שקט - שחל אי ספיקת לב תסמינים - מה זה אי ספיקת לב?, באתר שחל טלרפואה, ‏1 בינואר 2019
  12. ^ אתר למנויים בלבד איילת שני, ד”ר רוני צבר מנסה ללמד אותנו איך למות, באתר הארץ, 22 בפברואר 2013
  13. ^ מהו טיפול תומך?, באתר אגודת תמיכה - האגודה הישראלית למתן טיפול תומך, טיפול פליאטיבי, ‏1 במרץ 2019
  14. ^ הערך "הפעלת אשפוז בית בילדים - קווים מנחים", באתר ויקירפואה

קטגוריה:רפואה קטגוריה:בריאות הציבור קטגוריה:שיקום