משתמשת:Sigal Lea Raveh/בהו

מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית

בהו (או בוהו) היא אלת החושך הפיניקית הקדומה.

תיעוד לכך נמצא בכתבי פילון האלכסנדרוני.[דרוש מקור]

המילה בהו מופיעה בתנ"ך בספר בראשית, פרק א', פסוק ב' "וְהָאָרֶץ, הָיְתָה תֹהוּ וָבֹהוּ". "תהו" הינו שריד מילולי לאלה תיאמת אלת התהום המסופוטמית הקדומה, האם הגדולה שהולידה מרחמה את כל האלים. המופיעה באפוס אנומה אליש.

שתי האלות: תיאמת ובהו הן שריד לאמונה של אלוהות נשית קדומה. אלוהות שהיא המקור היוצר של החיים, הרחם הקדומה, המימית והאפלה שממנה עלו האלים והחיים.

המילה בהו מוזכרת גם בספר ירמיהו, פרק ד', פסוק כ"ג "רָאִיתִי, אֶת-הָאָרֶץ, וְהִנֵּה-תֹהוּ, וָבֹהוּ; וְאֶל-הַשָּׁמַיִם, וְאֵין אוֹרָם. רָאִיתִי, הֶהָרִים, וְהִנֵּה, רֹעֲשִׁים; וְכָל-הַגְּבָעוֹת, הִתְקַלְקָלוּ. רָאִיתִי, וְהִנֵּה אֵין הָאָדָם; וְכָל-עוֹף הַשָּׁמַיִם, נָדָדוּ. רָאִיתִי, וְהִנֵּה הַכַּרְמֶל הַמִּדְבָּר; וְכָל-עָרָיו, נִתְּצוּ מִפְּנֵי יְהוָה--מִפְּנֵי, חֲרוֹן אַפּוֹ. כִּי-כֹה אָמַר יְהוָה, שְׁמָמָה תִהְיֶה כָּל-הָאָרֶץ; וְכָלָה, לֹא אֶעֱשֶׂה"

על פי פסוק זה חז"ל פרשו "תהו ובהו" כ"שממה". אפשר לראות בכך תהליך היפוך שבו מקור החיים הראשוני הופך לשממה – העדר חיים.

ראו גם[עריכת קוד מקור | עריכה]

לקריאה נוספת[עריכת קוד מקור | עריכה]

  • תהו ובהו - אנציקלופדיה מקראית כרך ח עמ' 436–437
  • לקסיקון מקראי כרך ל-ת עמ' 884

05 2015 קטגוריה:אלים כנעניים