משתמשת:Esh77/רעיא מהימנא

מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית

רעיא מהימנא הינו חיבור המהווה חטיבה בספר הזוהר.

משמעות השם[עריכת קוד מקור | עריכה]

תוכן ומבנה[עריכת קוד מקור | עריכה]

מבנה[עריכת קוד מקור | עריכה]

תוכן[עריכת קוד מקור | עריכה]

חלקים גדולים של החיבור רעיא מהימנא עוסקים בדרשנות קבלית על מצוות התורה. החיבור מציע מישמוע למצוות על דרך הסימבוליקה הקבלית התיאוסופית. בתוך כך שזורים בחיבור רעיונות נוספים. החיבור רעיא מהימנא מופיע בדפוסים כמקטעים המשובצים במקומות שונים בספר הזוהר. מקטעי הרעיא מהימנא מופיעים לאורך ספר הזוהר שלא לפי סדרם המקורי אלא לפי שיקולי עריכה שהנחו את המדפיסים. בכתבי-יד מצוי החיבור רעיא מהימנא בצורתו השלמה והמסודרת.

סגנון[עריכת קוד מקור | עריכה]

סגנון כתיבה[עריכת קוד מקור | עריכה]

סגנון עריכה[עריכת קוד מקור | עריכה]

כותבי החיבור[עריכת קוד מקור | עריכה]

על-פי המסורת נכתב חיבור זה על-ידי רב' שמעון בר יוחאי. עם זאת, במחקר מייחסים את החיבור למקובל אנונימי אשר חי ופעל בשלהי המאה השלוש-עשרה ובראשית המאה הארבע-עשרה בקסטיליה שבספרד. לחיבור רעיא מהימנא זיקות מובהקות לחיבור תיקוני הזוהר, והדעה הרווחת במחקר הינה כי אותו המקובל חיבר את שני החיבורים. במחקר אף מקובל להתייחס אל שני החיבורים הללו כאל השכבה המאוחרת של ספר הזוהר[1].

תארוך החיבור[עריכת קוד מקור | עריכה]

כאמור, המחקר תיארך את זמן התחברות השכבה המאוחרת של ספר הזוהר, עליה נמנה החיבור רעיא מהימנא, לשלהי המאה השלוש-עשרה ו/או ראשית המאה הארבע-עשרה. תיארוך מדוייק יותר של זמן התחברותו של החיבור רעיא מהימנא הציעה חוקרת הקבלה ד"ר רונית מרוז המתארכת את זמן כתיבתו של חיבור זה לתקופה שבין השנים 1312/3 לבין השנים 1324/5.[2]

חשיבות והשפעה על החסידות[עריכת קוד מקור | עריכה]

אזכורים בתרבות[עריכת קוד מקור | עריכה]

ראו גם[עריכת קוד מקור | עריכה]

לקריאה נוספת[עריכת קוד מקור | עריכה]

קישורים חיצוניים[עריכת קוד מקור | עריכה]

הערות שוליים[עריכת קוד מקור | עריכה]

  1. ^ זלגחכדלכילגח
  2. ^ רונית מרוז, ר' יוסף אנג'לט וכתביו ה'זוהריים', חידושי זוהר (תעודה, כא – כב), תל אביב תשס"ז