משתמשת:ריבי דנקונה/מזון בריא
מהו מזון בריא?[עריכת קוד מקור | עריכה]
מזון בריא הוא מזון טבעי, טרי, מקומי. מזון שאינו מעובד, אין בו חומרים לא טבעיים . הקפדה על אכילת מזון שכזה, עשויה למנוע מחלות ומיחושים. המטבח הוא אחת המעבדות החשובות לבריאות, וכמו שאמר הרמב"ם, היו מזונותיך תרופותיך....
הכוונה במזון שאינו מעובד היא שהמזון מגיע לאוכל עד כמה שאפשר בצורתו הטבעית, לא כמוצר תעשייתי שעבר תהליכים שונים וקבל תוספות. כך למשל אורז - עדיף אורז מלא שלא לוטש, קפה "בוץ" ולא נס קפה, ירקות טריים ולא מקופסא.
קיימים ספרי בישול והדרכה רבים המדגישים את השימוש הנכון בחומרי הגלם הטבעיים, היינו ללא טיגון, ושימוש מופחת במלח וסוכר. הספרים הישנים והטובים הם ספריה של צילה לוטווק, "תפריטי מזון טבעי", ו "1000 מתכונים טבעיים" , בהם ניתנים הסברים הכתובים בשפה ברורה על מרכיבי המזון השונים והשפעתם על גוף האדם.
השונה בספרים אלו מרוב ספרי ההדרכה לבישול והכנת מזון שבמוקד העניין כאן הם הערכים התזונתיים, בשילובים המומלצים, בכמויות הדרושות של חלבונים, שומן וכדומה לגוף . זאת גישה שונה מהגישה המקובלת העוסקת במספר הקלוריות שבמרכיבי המזון. הגישה של "מזון טבעי" שמה בצד את הדאגה השכיחה והעכשווית למשקל, למראה החיצוני, ומעבירה את הדגש למהות, לבריאות, למה שנכון לגוף.
היפה בשיטה, ברעיון, שאם ממשים אותו כהלכתו, התוצאה הנלווית לתחושה הטובה בגוף, היא משקל מתאים. כלומר, דאגה ושמירה על הבריאות תוביל בהכרח גם לשמירה על הגזרה. משקל טוב מגיע מעצמו, כרווח משני. הרווח העיקרי הוא טיפוח הבריאות והחוסן.
בספר רשומים מתכונים עשירים במינראליים וויטמינים. מודגש שאין תחליף למזון טרי, מגוון. לכן חשוב לנצל את פירות וירקות העונה ולא לקנות מוצרים משומרים או קפואים שמאבדים חלק מערכם התזונתי. ארצנו משופעת בפירות וירקות טובים וטריים, לאורך כל השנה. ירקות, פירות, דגנים וקטניות הם הבסיס הנכון לארוחה.
נושא אחר הוא שיטת הפרדת הפחמימות מהחלבון, צורת אכילה שנראית לא טבעית - לחם בלי גבינה ? עוף בלי ת"א? אבל בפועל, מניסיון אישי, ההפרדה מקלה בצורה מאד משמעותית על מערכת העיכול. השיטה מתאימה במיוחד לאלה הסובלים מעודף גזים. הרב גוניות הקוטבית בתפריט היא הסיבה העיקרית להתהוות גזים. הקיבה מגיבה לסוגי מזון שונים הן בקצב שהיא מפרידה מיצי עיכול והן בהרכבם של מיצי עיכול. כמות מיצי העיכול שונה במקרה של אכילת בשר, לחם וחלב. החומציות של מיצי העיכול המופרשים הייתה הגבוהה ביותר במקרה של אכילת בשר, והנמוכה ביותר במקרה של אכילת לחם. כך כתב בייקוב, ממשיך דרכו של איוואן פבלוב[1].
כללים בסיסים בהכנת אוכל ובאכילה[עריכת קוד מקור | עריכה]
כלל חשוב בבישול - להפסיק לטגן[1] השומן חשוב לגופנו, אך יש להוסיפו טרי וללא חימום יתר. למשל בהכנת מרק, את השמן ניתן להוסיף לאחר סיום הבישול, לאחר הורדת הסיר מהאש. אין לטגן את הירקות בתחילת הבישול. תחליף מוצע לטיגון הוא "טיגון במים" - היינו חימום המחבת, הנחת האוכל, ובהתאם לצורך הוספת מעט מים (בכפית או בכף), או אפיה בתנור חם.
להימנע ממזונות מנוגדים בארוחה אחת (הפרדת חלבון מרוכז מפחמימה מרוכזת).
להימנע בסיום ארוחה ממנות אחרונות מתוקות. לנהוג לפי אמרת רמב"ם "החכם אינו אוכל אלא תבשיל אחד או שנים, אוכל ממנו כדי חייו ודיו".
איך לאכול? החשוב הוא הקצב! לאכול באיטיות, לא למהר, ללעוס היטב, לשבת בנחת ולא לחטוף...
דגנים מיוחדים[עריכת קוד מקור | עריכה]
בספרה של יוטקה הרשטיין[2] יש המלצה לאכול בכל יום דגן אחד, אבל בכל יום דגן שונה משאר הימים. בספר יש הסבר איזה דגן מומלץ לאכול באיזה יום. שבעת הדגנים הם חיטה, אורז, דוחן, תירס, שיפון, שיבולת שועל ושעורה. ימי ראשון - ההמלצה לאכול אחד ממוצרי חיטה (קמח חיטה, בורגול, קוסקוס, פסטות) ההסבר: יום ראשון הוא באנגלית יום השמש SUN. החיטה היא דגן הזקוק להרבה שמש כדי להבשיל. יום שני הוא יום האורז, יום שלישי נחשב ליומו של המאדים - מרס, אל המלחמה. ביום זה מומלץ לאכול מוצרי שעורה תרבותית כגריסים או גריסי פנינה. דגן עשיר במינרלים כזרחן, אבץ, ברזל ומגנזיום וכן בוויטמינים מקבוצת B. אכילת מוצרי שעורה מחזקת במצבי חולשה.
יום רביעי הוא יום הדוחן. יום רביעי נחשב ליום של כוכב החמה מרקורי. הדוחן גדל היטב באזורים צחיחים. הוא אינו מכיל גלוטן ועשיר במינרלים וויטמינים. דגן שהיה בעבר אחד מהמזונות הבסיסיים של האדם בחלקים גדולים של העולם. כיום הוא בשימוש בעיקר באסיה ואפריקה . ובשאר המקומות נחשב, שלא בצדק כ"מזון ציפורים" בלבד. הדוחן מכיל שפע של מינראליים וויטמין B, מכיל ברזל פי 9 מהאורז. אפשר לבשל אותו, לאפות אתו פשטידות או קציצות, בתוספת ירקות.
מתכון שעבד בהצלחה, מעיין לאזניה טבעונית - להשרות את הדוחן בלילה או לכמה שעות, לסנן. בתבנית פיירקס להניח ירקות פרוסים - בצל, גזר, קישואים וכו, להוסיף את הדוחן, לכסות בירקות נוספים - תפוחי אדמה, סלק חתוכים. לשפוך רוטב מרסק עגבניות ותבלינים, לאפות בתנור כמו עוגה.
ביום חמישי, יום הקשור לכוכב יופיטר, הממונה על הצדק והחוק ההמלצה היא לאכול גרגרי שיפון. גרגרי שיפון ניתן למצוא בחנויות טבע מיוחדות. יש להרתיח ולהשרות אותם לילה במים ולמחרת לבשל. יום שישי - יום הקוואקר ושבת יום התירס.
קטניות[עריכת קוד מקור | עריכה]
למה חשוב לאכול קטניות? לבד מהעובדה שהן עשירות בחלבון, ומשמשות כתחליף למוצרים מן החי עבור הצמחונים, הן גם מכילות חומרים הנקראים סאפוננים , הם אלה שיוצרים את הקצף במים כשאנו מבשלים אותם. הסאפוננים מתפקדים בסוף כמו סבון שמנקה את הגוף משיירי מזון לא נחוצים.
שבע הקטניות שאנו משתמשים הן : שעועית לסוגיה, עדשים לסוגיהן, פולי חומוס, פולי סויה, אפונה, תורמוס ופול (למי שלא אלרגי אליו) חשוב לשלבן בארוחות. את הקטניות הקשות - כל סוגי השעועית, חומוס וסויה יש להשרות במים ללילה. רצוי להשרות גם את שאר הקטניות כדי לקל את המיצוי הערך התזונתי המלא שלהם. בהנבטה הזרעים "מתעוררים" לחיים ומי שאוכל אותם ניזון מכוחות החיים המשוחררים.[2]
כמה קטניות לאכול? רצוי לשלב קטניות בכל ארוחה, אבל לאכול מהן מעט - 1-2 כף בארוחה. למה? בגלל שהן מכילות הסאפונינים, שהן כאמור כמו סבון לגוף, רצוי להשתמש בכמות מדודה, שאם לא כן, ישטפו מהגוף גם חומרים טובים. כמו בדגנים, גם בקטניות מומלץ בכל ארוחה לאכול רק סוג אחד של קטנייה, ובכל יום לאכול קטנייה שונה מהיום הקודם.
אגוזי אדמה המוכרים בשמם "בוטנים" הם גם ממשפחת הקטניות אך התרמילים שלהם נכנסים לאדמה ושם מבשילים. אנחנו אוכלים את הזרעים שמכילים הרבה שומן, חלבון וכן ויטמין B בכמות מרובה, מהזרעים מפיקים גם שמן מאכל ולתעשיות ממתקים וסבונים. מפאת ערכן הקלורי הגבוה, והיותם קשים לעיכול מומלץ לאכלם עם סלט ירקות או פירות.[1]
מתכונים מתוקים[עריכת קוד מקור | עריכה]
דוגמא למזון טבעי וטעים היא גלידה תוצרת בית, ללא תוספת צבעי מאכל ועודפי סוכר או סאכארין. גלידה טבעית מכינים על בסיס מיץ ענבים, שמנת מתוקה/יוגורט או טחינת שומשום גולמית מדוללת במים ולהוסיף פירות ואגוזים ולהקפיא. רעיונות אחרים - להקפיא פרוסות בננה, חתיכות תאנים, ענבים. רעיון נוסף - פריסת פרוסות מלון ואבטיח, ביניהן להניח עלה נענע, לעטוף בנייר פרגמנט ולהקפיא.
רעיון לממתק אחר - סופגניות מבטטות מאודות, בתוספת שומשום, תמרים מעוכים, קינמון, עטופים בפתיתי קוקוס. ובכלל, צילה לטווק יוצאת נגד אופנת המנות האחרונות.
משקאות בריאים[עריכת קוד מקור | עריכה]
משקאות בריאים, חמים או קרים יהיו מבוססים על אותם עקרונות - עשויים מחומרים טבעיים, מקומיים ולא מעובדים.
חליטות מצמחי העונה שניתן לגדל בעציצים או למצוא בגינה קרובה - נענע, , מרווה, מעט רוזמרין רפואין (לשמירה על הזיכרון), לואיזה לימונית, עשב לימון, בחורף מומלץ להוסיף סרפד שמעורר יצירת דם ומנקה את הדם, אמצעי טוב לזירוז הפרשות מים מהגוף. תוספת של פרוסת לימון על קליפתו, פיסות זנגביל (ג'ינגר) שגם נחשב ליעיל לטיפול בשיעול ובליחה [3], בחורף מומלץ להוסיף קליפת קינמון לחימום הגוף.