משרד החוץ (האימפריה הרוסית)
 | |
 | |
| מידע כללי | |
|---|---|
| מדינה |
האימפריה הרוסית  |
| סוכנות אם |
הסנאט הרוסי |
| תאריך הקמה |
8 בספטמבר 1802 |
| תאריך פירוק |
2 במרץ 1917 |
  | |
משרד החוץ של האימפריה הרוסית הוא המוסד הממלכתי המרכזי באימפריה הרוסית, שהיה קיים בין 1802 ל-2 במרץ (15) 1917 והיה אחראי על היחסים עם מדינות זרות.
היסטוריה[עריכת קוד מקור | עריכה]
המשרד הוקם בצו אלכסנדר הראשון ב-8 בספטמבר 1802 (מניפסט "אודות הקמת משרדים (מיניסטריונים)"). עם הקמת משרד החוץ, הלשכה לענייני חוץ של האימפריה הרוסית (שהוקמה על ידי פיוטר הגדול ב-1715 והמשיכה להתקיים עד 10 באפריל 1832) הוכפפה לשר החוץ.
בצו מיום 10 באפריל 1832 "אודות הקמת משרד החוץ" בוטלה הלשכה לענייני חוץ והפכה לחלק מהמשרד. על פי הצו, משרד החוץ כלל את המועצה, מחלקת לאסיה, המחלקה ליחסי חוץ, המחלקה ליחסי פנים והמחלקה לענייני כלכלה וחשבונאות, וכן 3 ארכיונים מרכזיים - 2 בפטרבורג ו-1 במוסקבה.
בשנת 1858 הועבר התחום הטקסי מתחום שיפוטו של משרד החוץ והועבר למשרד משק הבית הקיסרי. ב-22 במאי 1868 אורגנה עבודת המשרד שהחל לספק יחסים פוליטיים עם ממשלות זרות, חסות בארצות זרות על סחר רוסי ואינטרסים רוסיים בכלל, עתירה להגנה משפטית על נתיני רוסיה בענייניהם מחוץ למדינה, סיוע במענה לדרישות החוק של זרים בענייניהם ברוסיה.
לאחר מהפכת אוקטובר 1917, הוקם הקומיסריון העממי לענייני חוץ של רוסיה הסובייטית על בסיס משרד החוץ הקיסרי.
שרים[עריכת קוד מקור | עריכה]
- הרוזן אלכסנדר וורונטסוב (8 בספטמבר 1802 - 16 בינואר 1804)
- הנסיך אדם צ'רטוריסקי (16 בינואר 1804 - 17 ביוני 1806)
- הברון אנדריי בודברג (17 ביוני 1806 - 30 באוגוסט 1807)
- ניקולאי רומיאנצב (1807 - 1 באוגוסט 1814)
- איווטן וידמייר (מנהל הלשכה לענייני חוץ; 1814-1816)
- יואניס קפודיסטריאס (9 באוגוסט 1816 - מאי 1822)
- הרוזן קרל נסלרודה (מושל הלשכה לענייני חוץ ושר מאז 1816; השר 1828 - 15 באפריל 1856 )
- הנסיך אלכסנדר גורצ'קוב (15 באפריל 1856 - 28 במרץ 1882)
- ניקולאי גירס (28 במרץ 1882 - 14 בינואר 1895)
- הנסיך אלכסיי לובנוב-רוסטובסקי (26 בפברואר 1895 - 18 באוגוסט 1896)
- ניקולאי שישקין (מנהל; 19 באוגוסט 1896 - 1 בינואר 1897)
- הרוזן מיכאיל מורביוב (1 בינואר 1897 - 8 ביוני 1900)
- הרוזן ולדימיר למסדורף (9 ביוני 1900 - 28 באפריל 1906)
- אלכסנדר איזבולסקי (28 באפריל 1906 - 14 בספטמבר 1910)
- סרגיי סזונוב (14 בספטמבר 1910 - 7 ביולי 1916)
- בוריס שטורמר (7 ביולי 1916 - 10 בנובמבר 1916)
- ניקולאי פוקרובסקי (30 בנובמבר 1916 - 15 במרץ 1917)
- אנטולי נרטוב (מנהל; מרץ 1917)
- פאבל מיליוקוב (מרץ-מאי 1917)
- מיכאיל טרשצ'נקו (5 במאי 1917 - 25 באוקטובר 1917).
לקריאה נוספת[עריכת קוד מקור | עריכה]
- Высшие и центральные государственные учреждения России. 1801—1917. — СПб.: Наука, 1998, Т. 4. — С. 9—34.
- Государственность России. — М., 2001, кн. 3. — С. 81—86.
- Чернов О. А. Дипломатическая деятельность и исторические взгляды Н. В. Чарыкова. Монография. — Самара, 2010. — [[:ru:Special:BookSources/9785842807666|ISBN 978-5-8428-0766-6]].
