משק האוצר
משק האוצר הייתה חווה בין כפר סבא הערבית וקלקיליה שנוהלה בשנים 1931–1942 על ידי חברת האוצר. כיום אתר מורשת בשביל הראשונים של כפר סבא.
היסטוריה[עריכת קוד מקור | עריכה]
אדמות המקום, בשטח של כ-116-130 דונם, נרשמו במרשם המקרקעין של טולכרם ב-10 בנובמבר 1926, על שמם של חוסיין וקמיל שאנטי, בניו של ראשיד א-שאנטי, שנפטר בפברואר 1925. חוסיין וקמיל לקחו מספר הלוואות וכנגדם משכנו את השטח, שכלל אז פרדס ומספר מבנים. משההלוואות לא הוחזרו, הועמד השטח למכירה. באוגוסט 1930 רכש יהושע חנקין את מחצית השטח, ובמאי 1931 את המחצית השנייה[1]. בשנת 1931 הוקם על האדמות משק חקלאי שנוהל בידי חברת "האוצר הארץ-ישראלי-עברי לחקלאות בע"מ", ונקרא "משק האוצר". במשק הוקם מבנה אחד למגורי הפועלים ומבנה שני למגורי מנהל המשק. במקום נחפרו שתי בארות, ניטע פרדס, הוקם בית אריזה, גודלו ירקות ונוהל לול[2].
בימי המרד הערבי הגדול[עריכת קוד מקור | עריכה]
בתחילת המרד הערבי הגדול, בשנת 1936, עבדו במקום כ-20 פועלים ושהו בו שלושה גפירים ושני שוטרים[3]. המשק, שניצב בודד בין יישובים ערביים, הותקף מספר פעמים ביריות[4] וקשר הטלפון עם כפר סבא חובל[5].
ב-21 באוגוסט 1936 הותקף אוטובוס של פועלי המשק בשעה שהוביל פועלים מהמשק לכפר סבא. מנהל החווה, מאיר בלקינד, נהרג במקום וארבעה פועלים נוספים נפצעו. משמר גפירים שהגיע מהמשק לסייע למותקפים הותקף, והגפיר ברוך גורביץ נהרג. בהמשך מתו שניים מהפצועים[6][7]. במרץ 1937 נורה ונפצע קשה שוטר בשכר ששמר במשק[8]. בשנת 1938 הותקף המשק, נעשה ניסיון לפוצץ את בית האריזה, אולם התוקפים הונסו ביריות על ידי מגיני המשק[9].
התדיינות משפטית[עריכת קוד מקור | עריכה]
המשק התקיים בצל טענות של ערבים מקלקיליה שהרכישה לא הייתה חוקית, מכיוון שהמכירה נעשתה בלא ידיעתם של שאר שמונת יורשיו של ראשיד א-שאנטי[10]. חנקין טען שהרישום בטאבו נובע מהסדר בין חוסיין וקמיל לשאר היורשים. פקיד הרישום קיבל את עמדתו של חנקין ב-30 באפריל 1938 ודחה את הערעור של אנשי קלקיליה. בית המשפט לקרקעות הפך את ההחלטה וקיבל את הערעור של אנשי קלקיליה. בפסק הדין נקבע שעוד טרם השלמת הרכישה, היה חנקין מודע לטענות של שאר היורשים ועל כן עליו מוטלת האחריות להוכיח שחוסיין וקמיל הם הבעלים החוקיים. בית המשפט לערעורים של המנדט הבריטי, בהרכב של הארי הרברט טראסטד, רנדולף קופלנד ופרנסיס כיאט, אשרר את ההחלטה של בית המשפט לקרקעות בנובמבר 1938 והחזיר את הדיון לפקיד הקרקעות להכריע האם חנקין יכול להוכיח שהרישום בטאבו היה תקין[1][11]. לאחר שהוכחה כזאת לא נמצאה, פסק בית המשפט לערעורים ביולי 1943 שהמכירה בטלה[12][13].
המשק נסגר והועבר לאחריותו של עבדול רחמן סבא, ראש עיריית קלקיליה. ערעור של חנקין על ביטול העסקה שהוגש למועצה המלכותית התקבל ביולי 1947[14][15], אולם המשק לא יושב מחדש. בתחילת מאי 1948, פוצצו ערבים מבנים במשק[16]. מספר ימים לאחר מכן, בעת כיבוש כפר סבא הערבית, נעשה ניסיון לכבוש את משק האוצר, אולם ללא הצלחה. המשק הועבר לידי ישראל במאי 1949 במסגרת הסכם הפרדת הכוחות עם ממלכת ירדן[17]. עלו דרישות להקים במקום יישוב[18], אך אלו לא התממשו. בשנת 1950 סופח שטח המשק לתחום השיפוט של מועצת כפר סבא[19]. בשנת 1954 עמדו שרידי המקום במקום שוממים[20]. ב-2020 עבר המתחם שימור וחובר לשביל הראשונים של כפר סבא והפך ל"תחנה" בשביל[21].
קישורים חיצוניים[עריכת קוד מקור | עריכה]
- מאיר בלקינד– נפגע מכדור בליבו ונהרג, 1 במרץ 2014, סיפורי ארץ-ישראל - מצבות מדברות 1950 – 1850
- חוות חנקין, דבר, 24 באוגוסט 1961
- עירית עמית, האוצרות של יהושע חנקין, ארץ של ימים רחוקים, אריאל, 2000
הערות שוליים[עריכת קוד מקור | עריכה]
- ^ 1 2 Yehoshua hankin v. Zaki Rashid, פלסטיין פוסט, 2 בדצמבר 1938; המשך
- ^ השתוללות הכנופיות בשרון, דבר, 8 באוגוסט 1938
- ^ תקפו את משק האוצר, דבר, 4 בספטמבר 1936
- ^ יריות, דבר, 25 ביוני 1936
- ^ שוב ושוב רמת הכובש, דבר, 31 ביולי 1936
- ^ מאיר בלקינד, ברוך גורויץ, ראובן שטראוס ושושנה לזינסקי, דבר, 23 באוגוסט 1936
- ^ שושנה לאזינסקי, בת 17, דבר, 23 באוגוסט 1936
- ^ יריה מן המארב ליד משק האוצר, דבר, 22 במרץ 1937
- ^ בהגנה על משק האוצר, דבר, 2 באוגוסט 1938
- ^ ש. עין גיל, גורל משק עברי בקלקיליה, דבר, 9 ביוני 1949
- ^ Yehoshua hankin v. Zaki Rashid, PCLA 15/38, פלסטיין פוסט, 20 בינואר 1939; המשך
- ^ Nablus land case appeal dismissed, פלסטיין פוסט, 19 ביולי 1943
- ^ ירושלים - נתחדש המשפט בין יהושע חנקין ומשפחת שאנטי, המשקיף, 18 ביולי 1943
- ^ Hankin v. Zaki Rashid esh Shanti, The Law Reports of Palestine, Volume 14, pages 365-374
- ^ Kalkilieh land appeal granted by council, פלסטיין פוסט, 4 ביולי 1947
- ^ ערבים חובלים במשק "האוצר" שליד כפר סבא, הצופה, 9 במאי 1948
- ^ צבא ישראל נכנס לשטחים במשולש, דבר, 8 במאי 1949
- ^ יוקם ישוב חדש ב"האוצר", דבר, 28 בנובמבר 1949
- ^ גדל שטחה של כפר סבא, דבר, 19 בספטמבר 1950
- ^ משק האוצר, דבר, 18 בנובמבר 1954
- ^ אריה אברמזון, ב"משק האוצר" כבר ביקרתם? תחנה חדשה נחנכה בשביל הראשונים הכפר סבאי, באתר SchokenGroup, 4 בundefined 2020