משפחת בראדלו
בני הזוג סזפן וקלרה בראדלו , בניהם אנתוני, יוג'יניוס ותדאוס, ובתם פראנצ'יסק (בפולנית: Bradlo Szczepan, Klara, Antoni, Eugeniusz,Tedeus &Franciszka), הוכרו כחסידי אומות העולם, לאחר שהצילו יהודים בתקופת השואה.
פעילות בתקופת השואה להצלת יהודים[עריכת קוד מקור | עריכה]
סזפן בראדלו היה חוואי פולני עני, שהתגורר עם אשתו קלרה, שלושת בניהם - אנתוני, יוג'יניוס ותדאוס והבת פרנצ'סקה, בעיר טרנוב. בני המשפחה היו קתולים אדוקים ופעלו ממניעים דתיים הומניטריים.[1]משפחת בראדלו הצילה 13 יהודים, שהסתתרו אצלם במשך 26 חודשים ו-10 ימים, מדצמבר 1942 עד 17 בינואר 1945.
בדצמבר 1942 פנו אל בראדלו שני יהודים מסלוטוואה בשם אברהם איינזפרוך ובנימין דרזביץ' וביקשו שיסתיר אותם ואת בני משפחותיהם מפני הגירוש הצפוי לגטו טרנוב. המשפחה המורחבת כללה 13 יהודים, 6 בני משפחת בוכנר, 3 בני משפחת רייך, וכן את ישראל חמל, אברהם אינספרוצ',ואת בני הזוג בוכנה ובנימין דרסזוויקס. סזפן, בסיוע היהודים, חפרו בונקר מסתור מתחת לערימת שחת שם הסתתרו וישנו על מיטות קומתיים שבנו מקרשים. על מנת לספק למשפחת בראדלו ולמשפחות היהודים שהסתירו די מזון מבלי להיתפס, המשפחה נהגה לרכוש דגני חיטה וילדיהם סייעו בטחינתם לקמח.[1][2][3]
במשך כל התקופה דאגה משפחת בראדלו לכל מחסורם וצרכיהם של היהודים שהסתתרו בביתם, כולל כביסה ומזון מבושל. לעיתים בלילות הצליחו היהודים להשיג בעצמם קצת מזון נוסף, כשיצאו מהבונקר ויצרו קשר עם חקלאי מהסביבה. על פי עדותה של בת משפחת בראדלו, פראנצ'יסקה, התקשורת בין בני המשפחה לבונקר המחבוא הייתה באמצעות תעלה, שדרכה הועבר מזון לבונקר והוצאה פסולת. במהלך התקופה לקתה אם המשפחה קלרה בבעיות נפשיות כתוצאה מהלחץ, שנגרם עקב הסתרת היהודים ובסופו של דבר נפטרה. לאחר מותה הופקד הטיפול במשק הבית בידי הבת פראנצ'יסקה. כחצי שנה לפני שחרור האזור על ידי הצבא האדום, נאלצו בני משפחת בראדלו לארח בביתם גם ארבעה אנשים זרים שנעקרו מבתיהם. הדבר הגביר את הסיכון להלשנה אולם המשפחה לא נרתעה מלהמשיך ולעזור.[1][2]
לאחר המלחמה[עריכת קוד מקור | עריכה]
לאחר פרסום מעשה ההצלה של המשפחה ברבים, כנופיית לאומנים פולנים האשימה את המשפחה בבגידה. הם שדדו את המשפחה ודרשו כופר. רוב היהודים שניצלו בזכות המשפחה שמרו על קשר עם ילדיהם של סזפן וקלרה גם אחרי המלחמה.[1]
הכרה והנצחה[עריכת קוד מקור | עריכה]
כל בני משפחת בראדלו זכו לקבל את תואר חסידי אומות העולם ב־6 בפברואר 1986. שמותיהם נחקקו בקיר הזיכרון בגן חסידי אומות העולם ביד ושם בירושלים.[1]
הערות שוליים[עריכת קוד מקור | עריכה]
- ^ 1 2 3 4 5 תיק חסידי אומות עולם מס' 3351, ארכיון יד ושם.
- ^ 1 2 sprawiedliwi
- ^ אתר יד ושם, ערך משפחת בראדלו