משפחת בירדוגו

משפחת בירדוגו ידועה במרוקו ובייחוד במקנס, כשושלת של רבנים ודיינים פוסקי הלכה, החל מהמאה ה-17.

היסטוריה[עריכת קוד מקור | עריכה]

ככל הנראה, מקור השם בירדוגו הוא בפורטוגזית Bara dogua ומשמעותו הוא "שרביט הזהב" (כשמו של הספר של רבי רפאל בירדוגו)^[1].

לפי מסורת משפחת בירדוגו, משפחה זו מיוחסת עד לרבי בוסתנאי גאון שהיה מזרע דוד המלך. עדות זו העיד השד"ר מטבריה רבי משה פארדו אשר ראה מגילת עור קלף מעובד ישן, והיא מגילת יוחסין למשפחת בירדוגו^[2].

לאחר גירוש ספרד, הגיעו ראשי המשפחה למרוקו. מקום מושבם הראשון של המשפחה היה בעיר פאס, בירת מרוקו באותם ימים. אולם לאחר שנוצרו מחלוקות במנהגים ההלכתיים בין התושבים הקדומים ובין המגורשים הספרדים, משפחת בירדוגו נדדה לעיר מקנאס שהיא מרוחקת מפאס כשישים קילומטר.

שושלת משפחת בירדוגו[עריכת קוד מקור | עריכה]

רבי משה בירדוגו (הקדמון)
בנו, רבי יצחק בירדוגו. בנו היה רבי אברהם בירדוגו, ונכדו רבי משה בירדוגו, מכונה המשבי"ר (נפטר בשנת ה'תצ"א, 1730). רוב תלמידי החכמים של העיר בדור שאחריו למדו בבית מדרש שהקים במקנס.
בנו, רבי יוסף בירדוגו
בנו, רבי יהודה בירדוגו, מחבר ספר מים עמוקים (נפטר ה'תק"ג 1743). בניו, רבי שלמה ורבי יהושפט.
אחיו, רבי מרדכי בירדוגו, מכונה המרבי"ץ (נפטר ה'תקכ"ב, 1762). חתנו היה רבי דוד בן חסין.
בנו, רבי יקותיאל בירדוגו (נפטר ה'תקס"ב, 1802). היו לו ששה בנים, המפורסמים שבהם היו רבי יעקב בירדוגו המכונה אבי"ע (אב'יר יע'קב), ורבי פתחיה מרדכי בירדוגו.
אחיו, רבי רפאל בירדוגו, מכונה "המלאך רפאל" (נפטר ה'תקפ"ב, 1822).
בנו, רבי מימון בירדוגו, מכונה "המבי"ן" (נפטר ה'תקפ"ז, 1827).

צאצאים נוספים[עריכת קוד מקור | עריכה]

רבי יוסף בירדוגו (מקנס) (נפטר ה'תרי"ד, 1853), נין של רבי יהודה בירדוגו^[3].
רבי יוסף בירדוגו (רבאט) (נפטר ה'תר"נ, 1890).
אחיינו, רבי דוד צבאח (נפטר ה'תשט"ז, 1956).
רבי חיים יקותיאל בירדוגו (נפטר ה'ת"ש, 1940), בן נין של רבי יקותיאל בירדוגו^[4].
רבי יהושע בירדוגו (נפטר התשי"ג, 1953), נין של רבי רפאל בירדוגו^[5].

שני האחרונים כיהנו כרבנים הראשיים למרוקו.

רבי שלום משאש (נפטר ה'תשס"ג, 2003)^[6].
הדסה, אשתו של רבי שלום לופס^[7].

לקריאה נוספת[עריכת קוד מקור | עריכה]

מבוא למהדורה חדשה של הספר מקוה המים - מאת רבי יהודה בירדוגו.
משה עמאר, תולדות מרן המשבי"ר זצוקללה"ה ותקופתו, מבוא לספר ראש משביר על התורה, הוצאת דובב שפתי ישנים.
רבי יוסף בן נאים, ספר מלכי רבנן דף צד, ירושלים תרצ"ד.
רבי יעקב חי בירדוגו, כתונת יוסף - שלשלת היוחסין של משפחת בירדוגו, חלק ב, קזבלנקה תרצ"ה.
משה דוד גאון, יהודי המזרח בארץ ישראל עמוד 148 ואילך, ירושלים תרצ"ח.

קישורים חיצוניים[עריכת קוד מקור | עריכה]

רשימת צאצאים של בני משפחת ברדוגו באתר תולדות ושורשים
אילן יוחסין א למשפחת בירדוגו
אילן יוחסין ב למשפחת בירדוגו

הערות שוליים[עריכת קוד מקור | עריכה]

^ הקדמה לספר מקוה המים, מהדורה חדשה, ירושלים תשנ"ו
^ ספר 'שופריה דיעקב' בסוף חלק אבן העזר. ראו גם בהקדמת רבי אברהם גבאי לספר "קדושת שבת"
^ ענף (הייחוס) של רבי יוסף בירדוגו (מקנס): יוסף בן יהודה (נפטר תקצ"ג) בן שלמה (נפטר תק"ע) בן רבי יהודה בירדוגו (ה"מים עמוקים").
^ ענף (הייחוס) של רבי חיים יקותיאל בירדוגו: יקותיאל חיים בן אלישע (השני) בן אלישע (הראשון) בן יוסף בן רבי יקותיאל בירדוגו.
^ ענף (הייחוס) של רבי יהושע בירדוגו: יהושע בן יעקב (נפטר תר"נ) בן מרדכי בן רבי רפאל בירדוגו (המלאך רפאל).
^ ענף (הייחוס) של רבי שלום משאש: שלום בן מימון בן ג'מילה בת יעקב (נפטר תר"נ) בן מרדכי בן רבי רפאל בירדוגו (המלאך רפאל).
^ ענף (הייחוס) של הדסה: הדסה בת מרדכי בן יהודה בן דניאל בן שלמה בן יהודה בן שלמה בן רבי יהודה בירדוגו (ה"מים עמוקים").

[1] הקדמה לספר מקוה המים, מהדורה חדשה, ירושלים תשנ"ו

[2] ספר 'שופריה דיעקב' בסוף חלק אבן העזר. ראו גם בהקדמת רבי אברהם גבאי לספר "קדושת שבת"

[3] ענף (הייחוס) של רבי יוסף בירדוגו (מקנס): יוסף בן יהודה (נפטר תקצ"ג) בן שלמה (נפטר תק"ע) בן רבי יהודה בירדוגו (ה"מים עמוקים").

[4] ענף (הייחוס) של רבי חיים יקותיאל בירדוגו: יקותיאל חיים בן אלישע (השני) בן אלישע (הראשון) בן יוסף בן רבי יקותיאל בירדוגו.

[5] ענף (הייחוס) של רבי יהושע בירדוגו: יהושע בן יעקב (נפטר תר"נ) בן מרדכי בן רבי רפאל בירדוגו (המלאך רפאל).

[6] ענף (הייחוס) של רבי שלום משאש: שלום בן מימון בן ג'מילה בת יעקב (נפטר תר"נ) בן מרדכי בן רבי רפאל בירדוגו (המלאך רפאל).

[7] ענף (הייחוס) של הדסה: הדסה בת מרדכי בן יהודה בן דניאל בן שלמה בן יהודה בן שלמה בן רבי יהודה בירדוגו (ה"מים עמוקים").

[1]

[2]

[3]

[4]

[5]

[6]

[7]