משפחת אבו ח'דרה
מִשְׁפַּחַת אַבּוּ חַ'דְרַה (בערבית: أبو خضرة) הייתה משפחה ערבית מוסלמית אמידה מיפו, בעלת השפעה בזירה המקומית, ובבעלותה היו נכסים רבים ביפו ובעזה וסביבתה.
המשפחה היגרה בשנות החמישים של המאה ה-19 ממצרים לאזור יפו ועזה. אבי המשפחה, אסמאעיל אבו ח'דרה, נעשה מקורב לשלטון העות'מאני והתעשר. המשפחה החזיקה בכעשרים נכסים ובשטח קרקע חקלאית כולל של כ-12,000 דונם ביפו, בעזה ובירושלים.[1] על שם המשפחה נקראו שני רחובות ביפו, כשלמעשה אחד מהם היה לשכונה, שכונת אבו ח'דרה, בתחומי האזור שלימים הפך לפלורנטין. על אדמות פרדס שמכרה המשפחה לשלום וולובלסקי הוקמו בתי מלאכה. בית הקברות טאסו הוקם על חלקת אדמה שהייתה בבעלותה של המשפחה ונמכרה לווקף לאחר מותו של אב המשפחה. במלחמת העצמאות ברחו בני המשפחה מאזורי יפו ועזה, והבעלות על נכסיהם עברה לאפוטרופוס הממונה על נכסי נפקדים. שמות הרחובות על שם המשפחה שונו, האחד לרחוב הנגב[2] והשני לרחוב חלץ.
שניים מבני המשפחה נבחרו למועצת העיר יפו: האשם אבו ח'דרה נבחר בשנת 1927 וסיים את כהונתו בפקודת הנציב העליון לאחר שפשט את הרגל; ורבאח אבו ח'דרה, נבחר בשנת 1947.[3][4]
כנעאן אבו ח'דרה שימש עורכו הראשי של היומון א-שעב, שנקט עמדה המתנגדת לציונות ולשלטון הבריטי בארץ ישראל.
הערות שוליים[עריכת קוד מקור | עריכה]
- ^ VTLV - תל אביב הוירטואלית - בית הבאר של מש' אבו חדרא, באתר www.vtlv.co.il
- ^ תל-אביב, דבר, 20 בספטמבר 1943
- ^ שמואל גילר, "מערכות הבחירות העירוניות ביפו" בפרויקט בן-יהודה
- ^ בחירות משנה לעירית יפו, הארץ, 2 במרץ 1931
