משה קנטור

מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית
משה קנטור
Вячеслав Моше Кантор
לידה 8 בספטמבר 1953 (בן 70)
מוסקבה, ברה"מ עריכת הנתון בוויקינתונים
מדינה ברית המועצות, הממלכה המאוחדת, רוסיה, ישראל עריכת הנתון בוויקינתונים
השכלה המכון לתעופה במוסקבה עריכת הנתון בוויקינתונים
פרסים והוקרה
  • קצין מסדר הכתר הבלגי (2020)
  • עיטור הידידות (רוסיה)
  • מסדר הנסיך יארוסלאב הנבון, דרגה 5
  • קצין בלגיון הכבוד
  • אביר בלגיון הכבוד
  • מסדר הכתר
  • העיטור הלאומי להצטיינות של רומניה
  • מסדר לאופולד
  • אביר הצלב הגדול של מסדר ההצטיינות של הרפובליקה האיטלקית
  • עיטור הכבוד של הפדרציה הרוסית
  • דוקטור לשם כבוד מאוניברסיטת תל אביב
  • אות ההצטיינות של הרפובליקה האוסטרית עריכת הנתון בוויקינתונים
www.moshekantor.com
לעריכה בוויקינתונים שמשמש מקור לחלק מהמידע בתבנית
קנטור (שני מימין בשורה הקדמית) יחד עם המנהיגים שהגיעו לפורום השואה העולמי החמישי ביד ושם, 2020

ויאצ'סלב משה קנטוררוסית: Вячеслав Моше Кантор; ‏נולד ב-8 בספטמבר 1953) הוא תעשיין, מדען, נדבן ומנהיג יהודי רוסי, המכהן כנשיא הקונגרס היהודי האירופי וכנשיא קרן פורום השואה העולמי. קנטור עומד בראש תאגיד הדשנים "אקרון", הנסחר בבורסות בלונדון וברוסיה. על פי פורבס, נכון ל-2021 הונו מוערך ב-6.1 מיליארד דולר.[1]

קורות חיים[עריכת קוד מקור | עריכה]

קנטור נולד ב-8 בספטמבר 1953. הוא בוגר המכון לאווירונאוטיקה במוסקבה, בעל תואר דוקטור במערכות בקרה אוטומטיות לכלי טיס ובעל תואר דוקטור לשם כבוד מאוניברסיטת תל אביב.

קנטור ידוע בעולם במלחמתו העיקשת באנטישמיות ובגזענות. הוא משמש נשיא המועצה האירופאית לסובלנות ופיוס (ECTR)(אנ'), ארגון המורכב מראשי מדינות אירופה, זוכי פרס נובל לשלום ואישים בעלי הישגים בתחום. המועצה מהווה פורום חשיבה בנושאי מדיניות זכויות האדם באירופה, מלחמה באנטישמיות ושנאת זרים ובקידום סובלנות.

בשנת 2005, ייסד קנטור את קרן פורום השואה העולמי, והוא מכהן כנשיאה. פורום השואה העולמי עוסק בשימור זיכרון השואה ולקחיה ומאבק באנטישמיות הגואה. בינואר 2020 הביא קנטור לישראל את אירועי פורום השואה העולמי החמישי, לציון 75 שנים לשחרור מחנה ההשמדה אושוויץ ועל רקע התגברות האנטישמיות בעולם. באירוע, שערוצי תקשורת מובילים בעולם תיארו כ"האירוע הדיפלומטי הגדול ביותר בהיסטוריה של מדינת ישראל", השתתפו 48 מנהיגים מרחבי העולם.

בשנים 20052009 היה נשיא הקונגרס היהודי-רוסי. משנת 2007 מכהן קנטור כנשיא הקונגרס היהודי האירופי, ארגון המייצג 42 קהילות יהודיות באירופה.

בשנת 2007 ייסד, את הפורום הבינלאומי למניעת אסון גרעיני(אנ') בלוקסמבורג והוא משמש כנשיאו. 

בשנת 2010 הקים קנטור את "מרכז קנטור ליהדות אירופה בימינו" ואת "מאגר המידע על שם משה קנטור לחקר האנטישמיות והגזענות בימינו" באוניברסיטת תל אביב. בכל שנה, בערב יום השואה, מפרסם המרכז דו"ח על מצב האנטישמיות בעולם.

קנטור מכהן גם כנשיא הMuseum of Avant-Garde Mastery(אנ') שיוסד במוסקבה ב-2001 ביוזמתו. במוזיאון זה נמצא האוסף הגדול ביותר של אמנות אוונגרד רוסית של המאה ה-20.

קנטור מכהן כנגיד מועצת יד ושם[2]. קנטור עומד בראש תאגיד הדשנים "אקרון", הנסחר בבורסות בלונדון וברוסיה. בשל כך הוכנס לרשימת הסנקציות של בריטניה שהוטלו נגד אוליגרכים רוסים בעקבות הפלישה הרוסית לאוקראינה.[3]

חיים אישיים[עריכת קוד מקור | עריכה]

משה קנטור נשוי לאנה קנטור ולהם 4 בנים ובת.

פרסים[עריכת קוד מקור | עריכה]

על פעילותו נגד גזענות ואנטישמיות וקידום סובלנות ופיוס, קיבל קנטור במהלך השנים את הפרסים והעיטורים הממלכתיים הבאים:

בנוסף קיבל תואר דוקטור לשם כבוד מאוניברסיטת תל אביב בשנת 2004.

בשנת 2016 נבחר לרשימת "50 היהודים המשפיעים בעולם" של הג'רוזלם פוסט, בפעם ה-6 ברציפות.

קישורים חיצוניים[עריכת קוד מקור | עריכה]

ויקישיתוף מדיה וקבצים בנושא משה קנטור בוויקישיתוף

הערות שוליים[עריכת קוד מקור | עריכה]

  1. ^ Viatcheslav Kantor, Forbes (באנגלית)
  2. ^ חברי מועצת יד ושם
  3. ^ עופר אדרת, בריטניה הטילה סנקציות על האוליגרך משה קנטור: "נרעיב את מכונת המלחמה", באתר הארץ, ‏6.4.22