משה עמיר

מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית
משה עמיר
לידה 14 בפברואר 1932
פטירה 7 באוקטובר 2002 (בגיל 70)
מקום קבורה בית העלמין ירקון עריכת הנתון בוויקינתונים
מדינה ישראל עריכת הנתון בוויקינתונים
השתייכות צבא הגנה לישראל
תקופת הפעילות 19511983 (כ־32 שנים)
דרגה אלוף-משנה  אלוף-משנה
תפקידים בשירות
פעולות ומבצעים
מלחמת סיני  מלחמת סיני
מלחמת ששת הימים  מלחמת ששת הימים
מלחמת ההתשה  מלחמת ההתשה
מלחמת יום הכיפורים  מלחמת יום הכיפורים
מלחמת לבנון הראשונה  מלחמת לבנון הראשונה
תפקידים אזרחיים
מנכ"ל צוות ארגון גמלאי צה"ל
הנצחה
אודיטוריום המפקדים באתר יד לשריון בלטרון
לעריכה בוויקינתונים שמשמש מקור לחלק מהמידע בתבנית

משה עמיר (14 בפברואר 1932 - 7 באוקטובר 2002)[1] היה קצין בדרגת אלוף-משנה בצה"ל. מייסד והמנכ"ל הראשון של ארגון "צוות" - ארגון גמלאי צה"ל.

ביוגרפיה[עריכת קוד מקור | עריכה]

עמיר נולד להורים יוצאי תימן, גדל והתחנך בשכונת כרם התימנים בדרום תל אביב.

שירות צבאי[עריכת קוד מקור | עריכה]

בשנת 1951 התגייס לצה"ל ובחר במסלול קצונה. מילא תפקידי מטה וכוח אדם ביחידות שדה. בין השאר שימש קצין השלישות החטיבתי בחטיבת הצנחנים, בחטיבת הראל, בחטיבה 14 במלחמת ששת הימים, בחטיבה 7, וקצין כוח אדם בגייסות השריון. באפריל 1970 מונה לקצין השלישות של אוגדת הכוחות המשוריינים בסיני, בתקופת מלחמת ההתשה. ביוני 1976 מונה לקצין השלישות הפיקודי של פיקוד הצפון תחת פיקודו של רפאל איתן, ובהמשך שימש מפקד בה"ד 11 ורמ"ח בקרה וארגון באגף כוח אדם במטכ"ל (אכ"א).

קריירה אזרחית[עריכת קוד מקור | עריכה]

לאחר פרישתו מהשירות, שימש שליח מיוחד של מדינת ישראל לנושא החזרת ישראלים מארצות הברית וקנדה. עם שובו ארצה הקים את רשות התעסוקה של "צוות" - ארגון גמלאי צה"ל. באוקטובר 1994 התמנה למנכ"ל הראשון של "צוות"[2]. היה חבר הנהלה בעמותת "יד לשריון" ושימש יו"ר של אחת מוועדותיה. טיפל בנושאים של משפחות שכולות בעמותה וסייע רבות באיתור השמות של חללי השריון במהלך הקמת כותל השמות באתר יד לשריון בלטרון.

הנצחה[עריכת קוד מקור | עריכה]

באתר ההנצחה של חיל השריון בלטרון ישנו קיר הנצחה המתעד את קורות חייו של משה עמיר.

קיר הנצחה לטרון - משה עמיר

לקריאה נוספת[עריכת קוד מקור | עריכה]

הערות שוליים[עריכת קוד מקור | עריכה]

  1. ^ אתר "Billiongraves"
  2. ^ רותי קדוש, לא הכנתי שיעורים, המפקד!, באתר מעריב, ‏02.07.2003