משה מורו
 | |
| משה מורו | |
| לידה |
1888 מינסק, האימפריה הרוסית  |
|---|---|
| פטירה |
3 במאי 1957 (בגיל 69 בערך) ירושלים |
| תחום יצירה | ציור, פיסול |
| הושפע על ידי | בוריס שץ, זאב רבן |
  | |
משה מוּרוֹ (Murro; 1888, מינסק,[1] רוסיה הלבנה (האימפריה הרוסית) – 3 במאי 1957, ירושלים) היה צייר ופסל ישראלי, ממשיך דרכם של בוריס שץ וזאב רבן. הקים את בית המלאכה "הקמיע" בבצלאל בירושלים ועסק ביצירת קמיעות בשן ובאבן[2] ותבליטים.
פעילותו[עריכת קוד מקור | עריכה]
בינואר 1921 נבחר מורו להיות חבר ועד "אגודת בית הספר בצלאל",[3] שבו זכה שץ להיות נשיא של כבוד.
מורו ייסד קבוצה בבצלאל שיצרה תכשיטים וקמיעות למדליונים, וסיכות ומיניאטורות לטבעות. בעלי מוטיבים יהודיים, תוך העתקה של יצירות מאמנים שמרביתם יהודים.
מיצירותיו המפורסמות: לוחית נחושת שיצר עבור אליעזר בן-יהודה. בן יהודה העניק לו תמונה של הלוחית בחזרה בצירוף הקדשה: ”לזכרון להאמן משה מורו ברגשי יקר בעד פעל כפיו זה”.
יצירות נוספות הן; "סביבון מעוטר בדימוי יהודה השבויה ויהודה המשוחררת" (1929), התבליט "אליעזר ורבקה" 1929 המבוסס על רישום של זאב רבן ומתארת את הסיפור התנ"כי של אליעזר, עבדו של אברהם, שנשלח על ידו להביא כלה עבור בנו יצחק, ובמהלך אותה השליחות הוא פוגש את רבקה בסמוך לבאר.[4]
"בִּירוּשָׁלֵם" לוחית נחושת עם דמות של יהודי תימני על רקע העיר העתיקה של ירושלים, מחזיק ספר ביד אחת ומקל באחרת.
משה מורו נפטר ב-3 במאי 1957 ונקבר בהר המנוחות.[5]
גלריה[עריכת קוד מקור | עריכה]
הוראה[עריכת קוד מקור | עריכה]
קישורים חיצוניים[עריכת קוד מקור | עריכה]
- משה מורו, באתר מרכז המידע לאמנות ישראלית, מוזיאון ישראל
- משה מורו, באתר ארכיון בצלאל.
- תערוכת הזכרון של הפרופ' שץ, דואר היום, 28 במרץ 1933
- ירושלים יום יום, דואר היום, 10 בינואר 1926
- משה מורו "בצלאל", דואר היום, 11 בספטמבר 1921
הערות שוליים[עריכת קוד מקור | עריכה]
- ^ דרישת שלום, דבר, 10 בפברואר 1944
- ^ מתוך: מי ומי באמנות ישראל, ירושלים: אמנות ישראל – מרכז מידע ע"ש גבריאל שרובר – מוזיאון ישראל, תשנ"ו 1996.
- ^ ירושלים יום יום, דואר היום, 24 בינואר 1921.
- ^ מתוך: בצלאל, ירושלים: מבחר מאוסף אלן ב’ סליפקה במוזיאון ישראל / [האוצרת] - חיה בנז'מין (עריכה: תמי מיכאלי), ירושלים: מוזיאון ישראל, 2008.
- ^ משה מורו באתר GRAVEZ