משה ויינברג (מתאבק)

משה ויינברג

משה ויינברג עם רעייתו מימי ביום נישואיהם, אוקטובר 1971
לידה	19 בספטמבר 1939 חיפה, ישראל
נרצח	5 בספטמבר 1972 (בגיל 32) מינכן, גרמניה
מידע כללי
מדינה
ספורט
ענף ספורט	היאבקות
תת-ענף	היאבקות יוונית-רומית
מאזן מדליות היאבקות יוונית-רומית מתחרה עבור המכביה זהב השביעית 1965 משקל בינוני ארד השישית 1961 משקל בינוני

לוח לזכר הספורטאים שנרצחו ובהם משה ויינברג

משה (מוני) ויינברג (19 בספטמבר 1939 – 5 בספטמבר 1972) היה מתאבק ישראלי ומאמן נבחרת ההיאבקות של ישראל, היה חבר המשלחת הישראלית לאולימפיאדת מינכן (1972), ונרצח על ידי מחבלים ערביים בטבח מינכן.

ביוגרפיה

משה ויינברג, יליד חיפה, היה בן יחיד להוריו אליעזר והניה. בילדותו נפטר אביו, אמו היגרה לגרמניה והוא גדל אצל סבתו. השכן של בית סבתו, ארווין בקר (1908-2000), שהיה מתאבק לשעבר מגרמניה, הציג בפניו את ספורט ההיאבקות והפך להיות המאמן שלו. ויינברג החל את קריירת ההיאבקות המקצועית שלו באגודת הפועל חיפה. במשך שמונה שנים היה אלוף נוער ובוגרים בהיאבקות בסגנון חופשי ובסגנון יווני-רומי. הוא ייצג את ישראל בתחרויות בינלאומיות וזכה במדליית ארד במכביה השישית (1961) ובמדליית זהב במכביה השביעית (1965). לאחר שירותו בצה"ל למד במדרשה לחינוך גופני במכון וינגייט, ולאחר מכן הצטרף לסגל החינוכי והמינהלי של המכון. אימן את קבוצת ההיאבקות של הפועל תל אביב ואת הנבחרת הלאומית. בין חניכיו היו אליעזר חלפין ומרק סלבין, שנרצחו עמו במינכן.

נסיבות מותו

בסביבות 4.30 בבוקר 5 בספטמבר 1972, חוליית מחבלים פלסטינים מארגון ספטמבר השחור נכנסה לכפר האולימפי במינכן ופרצה לבניין בו שכנה המשלחת הישראלית. הישראלי הראשון בו נתקלו היה ויינברג, שגר בדירה מס' 1 יחד עם שישה מאמנים ושופטים ישראליים נוספים (ויינברג כנראה נמצא מחוץ לדירה כאשר המחבלים נכנסו לבניין). כשהבין שמדובר בפיגוע טרור, ניסה ויינברג להכות את המחבלים, ואחד מהם ירה בו ופצע אותו בלחיו. לאחר שהמחבלים השתלטו על יתר הדיירים בדירה 1, חוץ מאחד שהצליח לברוח (טוביה סוקולסקי), נלקח ויינברג הפצוע על ידי המחבלים כדי לעזור להם למצוא את שאר הספורטאים הישראלים. ויינברג שמר על ראש צלול למרות פציעתו, ודילג על דירה 2 הסמוכה, בה שכנו חמישה ספורטאים בענפי הסיוף, קליעה ואתלטיקה. בזכותו של ויינברג לא התגלו החמישה על ידי המחבלים והצליחו לצאת מהבניין ולהינצל. ויינברג הוביל את המחבלים לדירה 3, שבה שכנו המתאבקים ומרימי המשקולות. כנראה שהוא קיווה שלספורטאים החזקים יהיה סיכוי טוב יותר להילחם במחבלים. אבל ששת הספורטאים ששכנו בדירה 3 הופתעו בשנתם ונתפסו על ידי המחבלים. כאשר הם הובילו את הספורטאים מדירה 3 אל דירה 1, ויינברג שוב ניסה לתקוף את המחבלים, והצליח להכות עד עילפון אחד מהם. אחד המתאבקים, גד צברי, ניצל את המהומה ונמלט בריצה מהירה דרך חניון תת-קרקעי כאשר הוא מתחמק מיריות המחבלים. הם הרגו את ויינברג בצרור יריות, והשליכו מחוץ לבניין את גופתו העירומה והמגואלת בדם, למען יראו וייראו. ויינברג היה בכך לקורבן הראשון מתוך אחד-עשר של הטבח.

ויינברג נקבר בפתח תקווה. ספד לו חיים בר-לב:

משה ויינברג הגיע לשיאים שכל ספורטאי חולם עליהם. בלילה הנורא ההוא ניצב מוני וחסם בגופו את דרכם של המחבלים, ורק כדוריהם הכריעו אותו..."

— מתוך אתר "מכון וינגייט"

היה נשוי לדליה ויינברג אלופת ישראל בהתעמלות. לאחר גירושיהם הוא נישא למרים (מימי) שאף היא הייתה מתעמלת מצטיינת ונולד להם בן, שהיה בן ארבעה שבועות בעת האסון. בנו, גורי ויינברג, הוא שחקן ישראלי שגילם את דמות אביו בסרט מינכן בשנת 2005.

קישורים חיצוניים

מדיה וקבצים בנושא משה ויינברג בוויקישיתוף

• משה ויינברג, באתר olympedia.org
• דף לזכר משה ויינברג, ב"לעד" – אתר לזכר האזרחים חללי פעולות האיבה
• דף לזכרו, באתר הוועד האולימפי בישראל
• התנדב לרכז חינם חוג ההיאבקות במכון וינגייט, דבר, 6 בספטמבר 1972
• משה ויינברג, באתר "Find a Grave" (באנגלית)