משה הררי

מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית
הרב משה הררי
לידה 3 באוגוסט 1955 (בן 68)
ט"ו באב תשט"ו
חולון
מדינה ישראל עריכת הנתון בוויקינתונים
השכלה
מקום פעילות ירושלים
השתייכות ציונות דתית
תחומי עיסוק הלכה, מועדים,
חשמל בשבת
רבותיו הרב צבי יהודה הכהן קוק,
הרב אברהם שפירא,
הרב שאול ישראלי
והרב מרדכי אליהו
חיבוריו מקראי קודש,
קדושת השבת,
קדושת השביעית
mikraeikodesh.org.il
לעריכה בוויקינתונים שמשמש מקור לחלק מהמידע בתבנית

הרב משה הררי (נולד בט"ו באב תשט"ו, 3 באוגוסט 1955) הוא רב, אברך ותיק בישיבת מרכז הרב ומחבר סדרת הספרים מקראי קודש בהלכות חגי ישראל, קדושת השבת בהלכות חשמל בשבת, וקדושת השביעית בהלכות השמיטה.

ביוגרפיה[עריכת קוד מקור | עריכה]

נולד ליעקב ושרה הררי בחולון. סבו, הרב משה איררה, מחכמי סלוניקי, היה בסוף ימיו אב בית הדין הרבני בתל אביב-יפו[1]. למד בישיבה התיכונית נחלים, ולאחר שירות בנח"ל החל ללמוד בישיבת מרכז הרב, שבה הוא לומד עד היום כאברך, ועוסק בכתיבת ספרים, בעיקר בנושא חגי ישראל ומועדיו.

נשוי לעפרה (מבית אלבה) ולזוג 9 ילדים[2]. הרב זאב קרוב (נפטר בשנת התשע"ח) והרב עידוא אלבה הם גיסיו. בן דודו הוא תא"ל במיל' אמנון הררי.

"מקראי קודש"[עריכת קוד מקור | עריכה]

מקראי קודש היא סדרת ספרי הלכה בנושא חגי ישראל ומועדיו שחיבר הרב הררי ונפוצה בעשרות אלפי עותקים, בעיקר בציבור הדתי לאומי.

הסדרה מתאפיינת בפירוט רב של מקרים ובציטוט אלפי שאלות ששאל המחבר (בכתב ובעל פה) רבנים ששימש אותם בהוראה או היה איתם בקשר הלכתי קרוב, ביניהם: הרב שלום משאש, הרב שלמה זלמן אוירבך, הרב שלמה זלמן מן ההר, הרב שאול ישראלי, הרב אברהם אלקנה כהנא שפירא, הרב מרדכי אליהו, הרב יוסף שלום אלישיב, הרב עובדיה יוסף, הרב שלמה גורן, הרב שריה דבליצקי, הרב חיים קניבסקי, הרב אברהם יצחק אולמן, הרב אביגדר נבנצל, הרב דב ליאור, הרב יעקב אריאל ואחרים.

לאחר יישום תוכנית ההתנתקות הוסיף הרב הררי בספריו נספח הנושא את הכותרת "לא נשכח ולא נסלח", ובו מתאר הרב הררי את תחושותיו ביחס לפינוי התושבים. הנספח כולל את יומנו האישי בעת שהותו בחומש שבצפון השומרון, ערב הפינוי.

בראשית שנת ה'תשפ"ג, הועלתה אפליקציה חינמית הכוללת את סדרת הספרים לחנות האפליקציות של גוגל[3].

לקראת ראש השנה תשפ״ד עלה אתר אינטרנט שנועד להציג את כל ספרי הרב הררי.[4]

הרב משה הררי עם הרב שלמה פישר

נושאי הספרים[עריכת קוד מקור | עריכה]

הכרכים שראו אור[5]:

חוברות[עריכת קוד מקור | עריכה]

  • תקציר הלכות לקניית ארבעת המינים - ירושלים, ה'תשע"ח. 32 עמ'[7].
  • קיצור הלכות חנוכה - ירושלים, ה'תשע"ח. 32 עמ'[8].
  • הלכות ט"ו בשבט - הלכות ט"ו בשבט, יציאה מהארץ ועלייה אליה, מצוות התלויות בארץ, ברכות הנהנין והלכות תולעים, ירושלים, ה'תשע"ח, 48 עמ'.
  • תקציר הלכות ליל הסדר - ירושלים, ניסן ה'תשע"ח. 48 עמ'.
  • קיצור הלכות בין המצרים ותשעה באב - ירושלים, תמוז ה'תשע"ח. 64 עמ'.
  • קיצור הלכות ראש השנה יום הכיפורים וסוכה - ירושלים, אלול ה'תשע"ח, 128 עמ'.
  • קיצור הלכות פורים - ירושלים, שבט ה'תשע"ט, 49 עמ'.
  • קיצור הלכות יום טוב וספירת העומר, ירושלים, ניסן ה'תשע"ט, 73 עמ'.
  • קיצור הלכות חול המועד ונטילת ארבעת המינים, ירושלים, אלול ה'תשע"ט, 104 עמ'.
  • מהלכות חג השבועות, (כולל הלכות חג השבועות בבית המקדש והלכות בשר בחלב), ירושלים, אייר ה'תש"פ, 49 עמ'.

קישורים חיצוניים[עריכת קוד מקור | עריכה]

ויקישיתוף מדיה וקבצים בנושא משה הררי בוויקישיתוף

הערות שוליים[עריכת קוד מקור | עריכה]

  1. ^ הרב הררי הוציא את ספרו של סבו, כתבי מהר"ם איררה, בשנת ה'תשס"ח.
  2. ^ מתוך האתר צאצאי האחים לעווי
  3. ^ יהונתן גוטליב, סדרת "מקראי קודש" הגיעה לחנות האפליקציות
  4. ^ אתר ספר מקראי קודש
  5. ^ הספרים יוצאים לאור במהדורות רבות עם תיקונים ותוספות
  6. ^ קריית ספר - המלצותיו של הרב יואל קטן, באתר ערוץ 7
  7. ^ ביקורת על החוברת מאת הרב יואל קטן, בעיתון בשבע.
  8. ^ ביקורת על החוברת מאת הרב יואל קטן, בעיתון בשבע