משה דוד ואלי

מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית
המצבה על קברו של רבי משה דוד וואלי

רבי משה דוד ואלי (~169717 בדצמבר 1776, ז' בטבת ה'תקל"ז) היה פרשן מקרא, רופא, מלומד, ומקובל יהודי מאיטליה. תלמיד חבר של הרמח"ל, ולפי החוקר יוסף אלמנצי, היה הרמ"ד ואלי רבו של הרמח"ל בקבלה בתחילת לימודו.

ביוגרפיה[עריכת קוד מקור | עריכה]

נולד לרבי שמואל. למד אצל רבני פדובה יחד עם הרמח"ל, ושניהם הוסמכו לרבנות בערב חג הסוכות ה'תפ"ו. כאשר הקים הרמח"ל את חבורתו בשנת ה'תפ"ז, היה הרמ"ד ואלי מראשי החבורה, ולמנהיג החבורה בהמשך. הרב ואלי היה איש אשכולות, בעל ידיעות נרחבות במקרא, פילוסופיה, רפואה ועוד. למד רפואה באוניברסיטת פדובה. בגיל 25 כתב פולמוס באיטלקית על הנצרות בשם "I Sette Giorni della Verit", כמו כן חיבר עשרות חיבורים על כל התנ"ך המתפרשים על כ-15,000 עמודים, שחלקם מצויים בכתבי יד.

בחיבוריו הוא אסוציאטיבי ומזכיר כמה פעמים דברים ששמע מהרמח"ל. כמו כן ניכרת בחיבורו השפעה של קבלת רבי אברהם אבולעפיה.

לשיטתו, החכמות של הימים הקדמונים רובן אמת לעומת החכמות החדשות בתקופתו שרובן שקר. לפיכך, קיבל את תיאורית ארבע הליחות ואת שיטת הרפואה של גלינוס, היפוקרטוס ואבן סינא ש'מועילה בעצם ומזיקה במקרה לעומת רפואת הכימיקה שמזיקה, מועילה לפעמים ולא בעצם'.

אם תאמר, שהחכמה צריכה להשתוות אל מקבליה, והרפואה הקדמונית הייתה טובה אל הקדמונים, אך אל החדשים צריכה רפואה חדשה שתשתוה למזגם ולתכונתם. דע שזהו דרך עקשות, כי האמת לא ישתנה לעולם בכל הדורות, ולכן אין להחליף את הרפואות בשום פנים ממה שלימדונו קדמונינו. אלא שיפול איזה שינוי בכמות הרפואה בלבד ולא באיכות שלה, וזהו לפי שנתחלש טבעם ומזגם של בני אדם, ואינם יכולים לסבול את הריבוי של ימים ראשונים.

ספר הליקוטים א'

הרב משה דוד וואלי נפטר בז' בטבת תקל"ז ונטמן בבית הקברות ברחוב ויה דומניקו קמפניולה 24, בפאדובה. על מצבתו כתוב: ”פ"נ מעלת החכם הרופא המקובל האלקי כמהה"ר משה דוד ואלי זצ"ל נלב"ע יום ג' ז' לחדש טבת שנת תקל"ז”.

חיים אישיים[עריכת קוד מקור | עריכה]

לפי המובא בכתביו נולד לו בן מאשתו וקרא את שמו שמואל חיים על שם אביו.

חיבוריו[עריכת קוד מקור | עריכה]

קישורים חיצוניים[עריכת קוד מקור | עריכה]

הערות שוליים[עריכת קוד מקור | עריכה]

ערך זה הוא קצרמר בנושא אישים. אתם מוזמנים לתרום לוויקיפדיה ולהרחיב אותו.