משה אריה ראטה

מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית
הרב משה אריה ראטה
אין תמונה חופשית
אין תמונה חופשית
לידה 1845
ה'תר"ה
פטירה 13 בנובמבר 1906 (בגיל 61 בערך)
כ"ה בחשוון ה'תרס"ז
מקום פעילות רבן של פרשוב ופאפא, ממלכת הונגריה
צאצאים חתנו הרב שמואל סג"ל אוסטרליץ, רבה של מישקולץ
לעריכה בוויקינתונים שמשמש מקור לחלק מהמידע בתבנית

הרב משה אריה ראטה (תר"ה, 1845 – כ"ה בחשוון ה'תרס"ז, 13 בנובמבר 1906) רבה של אֶפֶּרִיֶס (היא פרשוב, כיום בסלובקיה) ושל העיר פאפא שבהונגריה. מהבודדים שברבני הונגריה שתמך בציונות.

ביוגרפיה[עריכת קוד מקור | עריכה]

הרב ראטה שימש כרבה של אפריס (פרשוב),[דרושה הבהרה] ובשנת התרנ"ג, 1893, התמנה לרבה של העיר פאפא והקים בה ישיבה.

עמדותיו[עריכת קוד מקור | עריכה]

היה תומך נלהב של התנועה הציונית והמזרחי, ומבין הרבנים הבודדים שתמכו בהן בפומבי בממלכת הונגריה טרום מלחמת העולם הראשונה. בשנת 1904 (תרס"ד) פרסם חוברת בגרמנית בשבח התנועה הציונית, וכן פרסם מאמרי תמיכה בציונות בכתב העת תל תלפיות, והתכתב על כך עם הרבנים המעטים תומכי הציונות בהונגריה - הרב שלמה זלמן ברודי והרב דוד צבי קצבורג. בעקבות תמיכתו בציונות סבל מרדיפות של הרבנים המתנגדים אליה ותלמידיהם הקנאים, ויש אומרים שהדבר הוביל למחלת הלב שבגינה נפטר בכ"ד מרחשוון תרס"ו, 22 בנובמבר 1905.[1]

במכתב ששלח לרב קצבורג, הוא כותב שנודע לו שהרב שלום קוטנא, רבה של אייזנשטאדש, "ערך מכתבים לנגדי לכמה רבנים במדינתינו, אבל כאשר שמעתי עד עתה - לא הטו אזנם לדבריו". ועוד כתב שם: "והנה הרבנים, אף אלו אשר בקרבם יסכימו עמנו, מכל מקום לא מלאו לבם לגלות דעתם בפומבי, כי כל אחד יפחד ויירא שייפול צל על הארטאדאקסיא (אורתודוקסיה) שלו".[2]

ספרו[עריכת קוד מקור | עריכה]

כתב ספר בגרמנית בשם "היהדות מנקודת מבטה של היהדות החרדית". הספר תורגם לעברית על ידי חיה בתיה מרקוביץ.

משפחתו[עריכת קוד מקור | עריכה]

חתנו היה הרב שמואל סג"ל אוסטרליץ, אב בית הדין של קהילת מישקלץ.

הערות שוליים[עריכת קוד מקור | עריכה]

  1. ^ נפתלי בן מנחם, "מספרות ישראל באונגאריה", עמ' 71.
  2. ^ מספרות ישראל באונגאריה, עמ' 72-73.