מרסל לאבה

מרסל לאבה
Marcel Labbé

לידה	4 בדצמבר 1870 לה האבר, צרפת
פטירה	30 במאי 1939 (בגיל 68) פריז, צרפת
מקום לימודים	lycée Georges-Clemenceau École de médecine de Nantes הפקולטה לרפואה של פריז
מוסדות	הפקולטה לרפואה של פריז Hôpital Cochin hôpital de la Pitié Laennec Hospital building complex
פרסים והוקרה	קצין בלגיון הכבוד
צאצאים	Jean Labbé

מרסל ארנסט לאבה (בצרפתית:Marcel Ernest Labbé;‏ 4 בדצמבר 1870 – 29 במאי 1939 ) היה רופא פנימי צרפתי, יליד ברטאן, שהתמחה בעיקר בסוכרת ובמחלות מטבוליות אחרות, בהמטולוגיה, עבד בעיקר בבתי החולים לה פיטייה וקושן בפריז, וכיהן בפרופסור לקליניקה רפואית באוניברסיטת פריז. ב-1922 תיאר יחד עם ז'ול טינל וארנסט דומר את הגידול פאוכרומוציטומה.

ביוגרפיה

ילדות וצעירות

מרסל לאבה נולד ב-1870 בעיר לה האבר שבנורמנדיה בצרפת. אביו היה החל מ-1871 מורה תיכון בעיר נאנט שבברטניה. לאבה למד בעצמו מאוחר יותר בתיכון ובבית הספר לרפואה של אוניברסיטת נאנט וראה בנאנט את מולדתו.

הקריירה המקצועית והאקדמית

לאבה השתלם בבתי החולים של נאנט ועבד לאבה כמדריך לאנטומיה בבית הספר לרפואה בנאנט. בהמשך ב-1897 הצטיין בהתמחות בבתי החולים של פריז. היה למדריך לסמיולוגיה (תורת האבחון הרפואי) בבית החולים לאנק בקליניקה של הפרופסור לנדוזי. ב-1898 סיים בהצטיינות את התואר דוקטור לרפואה עם עבודה על בלוטות הלימפה בזיהומים החריפים מאוחר יותר התמנה לפרופסור בפקולטה לרפואה ובקולז' הרופאים ועבד בבית החולים לה פיטייה ואחר כך בית החולים קושן, שניהם בפריז.

מוריו הראשונים בפריז היו דבאב ולנדוזי. מחקריו הראשונים עסקו בזיהומי הסטפילוקוק, הכימיה של מיץ הקיבה, זיהום השושנה של הילוד, מערכת הלימפה, הדם, הבלוטות האנדוקריניות ושנים רבות בהמשך הקדיש לחקר הסכרת, המחלות המטבוליות והתזונה לרבות השמנת היתר והתת-משקל. לאבה הקים בבית החולים לה פיטייה מרכז לסכרת ובמסגרתו ארגן ביקורי בית של תזונאיות בבתי המטופלים העניים לצורך המאבק בסכרת. לאבה נמנה עם מקדמי הטיפול על ידי דיאטה בסוכרת והתזונה הרציונלית. יחד עם אחיו אנרי השתתף המחקר של לנדוזי על תזונת הפועלים והפקידים. בימי מלחמת העולם הראשונה ארגן את החיסון נגד טיפוס הבטן (חוק לאבה משנת 1914) ועבד כרופא ראשי בבית החולים למחלות זיהומיות בטיו בהרי הווז'.

חייו הפרטיים

מרסל לאבה היה נשוי והיו לו ילדים. אחיו, אנרי-אמיל לאבה (21 באוגוסט 1874 - 1942) היה כימאי ואחר כך ביוכימאי ומומחה ברפואת מעבדה, כיהן גם הוא כפרופסור בפקולטה לרפואה בפריז. מרסל ואנרי שיתפו ביניהם פעולה במחקרים רבים. בזמנו הפנוי היה לאבה, בין היתר, צייר חובב. בנוסף עמד בראש איגוד הברטונים של פריז.

פרסים ואותות הוקרה

• 1926 חבר באקדמיה לרפואה של צרפת - במחלקה לפתולוגיה רפואית

תגליות

מחלות ותסמונות הנושאות את שמו

כיום השמות האלה אינם בשימוש.

• תסמונת לאבה - התסמונת הפארא-בזדובי - תסמונת עצבית אוטונומית ומטבולית המופיע ב"שלב הנוירוהורמוני" ההתחלתי של ההירפתירואידיזם, מתאפיין בתסמינים של היפרסימפתוטוניה, הפרעות וזומוטוריות ונפשיות.
• התסמונת הנוירוצירולקטורית לאבה - סוג של הפרעת חרדה

ספרים

בשותפות:

• 1904 - Traité d'hématologie (ספר מקיף להמטולוגיה) יחד עם פרנאן בזנסון
• Glandes endocrines. Maladies de la nutrition

(בלוטות אנדוקריניות. מחלות התזונה) (בעריכתו ושל א. סזארי, יחד עם א. עזרד ואחרים)

• 1927 - Métabolisme de l'eau : œdèmes -- diurèse -- les thérapeutiques hydriques

(המטבוליזם של המים:בצקות - הטלת השתן - טיפולים במים) (יחד עם P.L.Violle)

• 1928 - Acidose et alcalose : physiologie - pathologie - thérapeutique

( עם Floride Nepveux) - (חמצת ובססת:פיזולוגיה - פתולוגיה טיפול)

קישורים חיצוניים

מדיה וקבצים בנושא מרסל לאבה בוויקישיתוף

הערות שוליים

ערך זה הוא יתום, כלומר אין ערכים בוויקיפדיה שמקשרים אליו. אתם מוזמנים לתרום לוויקיפדיה ולקשר אליו מכמה מהערכים שמכילים את המונח "מרסל לאבה".