מרי קלי
 | |
| לידה |
1941 (בת 83 בערך) פורט דודג', איווה, ארצות הברית  |
|---|---|
| מקום לימודים | בית הספר לאמנות סנט מרטין |
| תקופת הפעילות |
1975–1999 (כ־24 שנים)  |
| תחום יצירה | מיצב |
| זרם באמנות | אמנות מושגית |
| פרסים והוקרה |
Anonymous Was A Woman Award (2012) מלגת גוגנהיים |
|
marykellyartist | |
  | |
מרי קלי (באנגלית: Mary Kelly; נולדה ב-1941) היא אמנית קונספטואלית, פמיניסטית, סופרת ומרצה אמריקאית. תרמה לשיח הפמיניסטי בכתביה ובעבודות המיצב שלה, בהן היא עוסקת בנושאים כגון אימהות, הגוף הנשי וזהות נשית.
ביוגרפיה[עריכת קוד מקור | עריכה]
קלי נולדה בשנת 1941 בעיר פורט דודג', איווה. גילתה עניין באמנות מגיל צעיר[1].
בשנת 1959 עברה למינסוטה ולמדה בקולג' סנט תרזה, מוסד אקדמי קתולי להכשרת מורות, שם התמחתה באמנות חזותית ומוזיקה. במוסד זה השלימה את התואר הראשון בשנת 1963, והמשיכה לתואר שני באמנות בפירנצה, שם התמחתה בתולדות האמנות. לאחר סיום לימודיה עברה לביירות, לבנון, שם לימדה אמנות במהלך שנות ה-60, תקופה שנודעה כ"תור הזהב" של התרבות והאמנות בעיר[1].
בשנת 1968 עברה לאירופה כדי לקחת חלק במחאות הסטודנטים שהתחוללו באותה עת. באותה שנה עברה להתגורר בלונדון כדי ללמוד לימודים מתקדמים בבית הספר לאמנות סנט מרטין[2]. במהלך לימודיה בלונדון החלה להתעניין בתחום האמנות הקונספטואלית. לאורך שנות השבעים הייתה פעילה בתנועה הפמיניסטית, וכן חברה בתנועת קולקטיב הסרטים של רחוב ברוויק (The Berwick Street Film Collective), קבוצה שיצרה סרטים תיעודיים. יחד עם תנועה זו יצרה את הסרט התיעודי "מנקות הלילה" (Night cleaners), סרט תיעודי שתיאר את המאבק להתאגדות של נשים שעבדו בניקיון משרדים, ואת מחאתן על תנאי העסקתן[3].
קלי היא מרצה בבית הספר לאמנות ועיצוב באוניברסיטת דרום קליפורניה[4].
בשנת 1997 ייסדה את הסטודיו הרב תחומי במחלקה לאמנות של אוניברסיטת קליפורניה בלוס אנג'לס, מיזם שמטרתו לתמוך בסטודנטים וחוקרים שפועלם נוגע למגוון דיסציפלינות אקדמיות או פלטפורמות מדיה שונות[5].
יצירתה[עריכת קוד מקור | עריכה]
רבות מיצירותיה של קלי הן עבודות מיצב. קלי מתייחסת ביצירותיה לנושאים פוליטיים, חברתיים והיסטוריים וכן לסוגיות במגדר, זהות וזיכרון קולקטיבי[6]. כמו כן, היא מתמקדת ביצירות בשפה ובאופן שבו היא מגשרת בין החברה לבין נפש האדם[7].
ביצירתה, קלי נמנעת מייצוגים ויזואליים של גוף האישה. הדבר מבדיל אותה מהמגמה המרכזית באמנות הפמיניסטית של שנות השבעים, שהתמקדה במידה רבה בייצוגי גוף נשיים ובהנכחת הגוף באמנות. הבדל נוסף בין יצירתה למגמות המרכזיות באמנות אותן שנים היא העיסוק באימהות. נושא האימהות הודר במידה רבה מהאמנות הפמיניסטית בשנות השבעים והיוצרות מיעטו לעסוק בו, ולעומתן קלי בחרה לשים נושא זה במרכז כמהלך של מחאה[8].
המסמך לאחר לידה[עריכת קוד מקור | עריכה]
היצירה "המסמך לאחר לידה" (The Post Partum Document) היא מיצב שאותו יצרה קלי בין השנים 1974–1979. במיצב זה עוסקת קלי ביחסי אימהות וילדים, דרך תיאור מפורט של שנות חייו הראשונות של בנה, החל מהולדתו ועד גיל חמש. היצירה מורכבת ממספר חלקים ומשלבת אלמנטים חזותיים רבים הכוללים קטעי יומן אישיים, מסמכים, הקלטות, ציורים ושרבוטים של בנה ואף חיתולים של התינוק.
מרכיב מרכזי ביצירה הוא תיאור החוויות האישיות של האם במהלך תהליך האימהות. קלי דנה ביצירה בהבדלים ובחוסר ההתאמה שבין החוויה האישית של האם והרגשות שלה, לבין הציפיות של החברה הפטריארכלית מתפקוד האישה כאם[8].
האם ביצירה לא מוצגת באופן חזותי והייצוג שלה הוא מילולי ותאורטי בלבד. בחירה זו של קלי נועדה לבטל את היותה של האישה אובייקט הנתון למרותו של המבט הגברי. הצגה זו מהווה סירוב להפוך את הגוף הנשי לספקטקל וכך נוצרת סמליות חדשה שבה הנשיות היא ביטוי של שפה[9]. ביצירה זו שואפת קלי להפוך את הנושאים המודחקים חברתית שאינם מצויים בשיח ליצירת אמנות שמתבססת על עקרונות מן הפסיכואנליזה והתיאוריה הפמיניסטית[10].
זמן ביניים[עריכת קוד מקור | עריכה]
היצירה "זמן ביניים" (Interim) היא עבודת מיצב במספר חלקים שבה עוסקת קלי בנושאים המעסיקים נשים, ובתחומים כגון רפואה, מדיה, היסטוריה ואופנה, כאשר הנושאים מוצגים מנקודת מבטן של הנשים[11]. ביצירה מתייחסת קלי לתקופת שינוי בחייה של האישה, ובפרט המעבר לזקנה. ההשראה ליצירה הייתה עשרות שיחות שניהלה קלי עם נשים הנושאים כגון כוח, שליטה והגוף הנשי[12].
בחלקו הראשון של המיצב, "קורפוס", קלי מתייחסת לתיאוריות של הפסיכיאטר ז'אן-מרטן שארקו ולמחקריו אודות היסטריה נשית. היא מתמקדת בשינוי בין גישתו של שארקו ששמה דגש על דימוי חזותי, צילום, לבין תלמידו של שארקו, זיגמונד פרויד, שהעביר את הדגש לשיחה וטיפול באמצעות שפה[13].
תערוכות[עריכת קוד מקור | עריכה]
תערוכות היחיד של קלי כוללות[14]:
- המוזיאון לאמנות מודרנית, אוקספורד, 1977
- המכון לאמנות עכשווית, לונדון, 1976
- סטודיו ריברסייד, לונדון, 1986
- גלריית אמנות ונקובר, 1990
- המוזיאון החדש לאמנות עכשווית, ניו יורק, 1990
- המוזיאון לאמנות של הלסינקי, 1994
- מוזיאון האמנות של מאלמה, 1996
- המוזיאון לאמנות של סנטה מוניקה, 2001
- המרכז לאמנות עכשווית, טירת אויזדוף, ורשה, 2008
- המוזיאון לאמנות מודרנית, סטוקהולם, 2010
- גלריה וויטוורת' לאמנות, מנצ'סטר, 2011
- גלריית פוטמאסטרס, ניו יורק, 2012
- גלריית הולדסוורת', לונדון, 2014
- גלריית וילמטר, לוס אנג'לס, 2016
- גלריה מיטשל-אינס ונאש, ניו יורק, 2017
- מוזיאון וות'רספון לאמנות, גרינסבורו, 2019
בין התערוכות הקבוצתיות שבהן השתתפה קלי נכללות[14]:
- גלריית הייוורד, מרכז סאות'בנק, לונדון, 1978
- הביאנלה של סידני, 1982
- "העין הביקורתית", מרכז ייל לאמנות בריטית, 1984
- המכון לאמנות עכשווית בבוסטון, 1986
- הביאנלה של שנת 1991, מוזיאון ויטני לאמנות אמריקאית, ניו יורק, 1991
- "קונספטואליזם גלובלי", מרכז ווקר לאמנות במיניאפוליס ומוזיאון קווינס לאמנות, 1999
- "המזכרת", אקדמיית צרפת ברומא, 1999
- "המאה האמריקאית 1950-2000", מוזיאון וויטני לאמנות אמריקאית, 1999
- "גוף/פעולה", מוזיאון טייט מודרן, לונדון, 2000
- "מובן מאליו", מוזיאון טייט בריטניה, לונדון, 2002
- הביאנלה במוזיאון ויטני לאמנות אמריקאית, ניו יורק, 2004
- "אמנות עכשווית זאגרב", 2005
- "אמנות והמהפכה הפמיניסטית", המוזיאון לאמנות עכשווית, לוס אנג'לס, 2007
- הביאנלה של קליפורניה, 2008
- הביאנלה של סידני, 2008
- "פאנורמה: לוס אנג'לס", ארקו מדריד, 2010
- "אימפולס הרסני", מוזיאון נירנברג לאמנות, 2011
- המכון לאמנות עכשווית בבוסטון, 2013
- "האם הגדולה", פלאצו ריאלה, מילאן,2015
- "הקול שנותר", גלריית הולדסוורת', לונדון, 2015
- "בלתי מוגבל", ארט בזל, 2016
- "נשים ועבודה", טייט מודרן, לונדון, 2016
- "אמנות קונספטואלית בבריטניה 1964-1979", מוזיאון טייט בריטניה, 2016
- "מלחמות המפרץ "1991-2011, המוזיאון לאמנות מודרנית, ניו יורק, 2019.
פרסים[עריכת קוד מקור | עריכה]
בשנת 2015 הוענקה לקלי מלגת גוגנהיים[15].
כמו כן, זכתה לפרסים מטעם אוניברסיטת וולברהמפטון, אוניברסיטת לונד בשוודיה והאוניברסיטה לאמנות של הלסינקי, פינלנד[2].
הערות שוליים[עריכת קוד מקור | עריכה]
- ^ 1 2 Biography of Mary Kelly, The Art Story
- ^ 1 2 Biography, האתר הרשמי של מרי קלי
- ^ Nightcleaners, LUX
- ^ Mary Kelly, Judge Widney Professor of Art, University of Southern California
- ^ Interdisciplinary Studio, UCLA Department of Art
- ^ Mary Kelly: Selected Works, Weatherspoon Art Museum, 2019
- ^ Mary Kelly, Pippy Houldsworth Gallery
- ^ 1 2 כתב העת מגדר, גיליון 2, סקירת ספרה של טל דקל, (מ)מוגדרות
- ^ Michael Newman, Jon Bird, Chapter 6, Cleaning Up in the 1970s: The Work of Judy Chicago, Mary Kelly and Mierle Laderman Ukles,, Rewriting Conceptual Art, Reaktion Books, 1999
- ^ Justyna Wierzchowska, Narrating Motherhood as Experience and Institution: Experimental Life-Writing in Mary Kelly’s Post-Partum Document, Studia Anglica Posnaniensia, 2015
- ^ Mary Kelly: Interim, New Museum Archive
- ^ Invisible Bodies: Mary Kelly's Interim, New Formations, 1987
- ^ הסבר האמנית מרי קלי על התערוכה "Interim" מתוך Los Angeles Contemporary Exhibitions, 1984
- ^ 1 2 CV - Selected Exhibitions, האתר הרשמי של מרי קלי
- ^ Mary Kelly, Guggenheim Memorial Foundation, 2015