מרי אלן וילסון
 | |
| לידה |
מרץ 1864 הל'ס קיטצ'ן, ארצות הברית  |
|---|---|
| פטירה |
30 באוקטובר 1956 (בגיל 92) |
  | |
מרי אלן וילסון (באנגלית: Mary Ellen Wilson; מרץ 1864 – 30 באוקטובר 1956), הידועה גם בשם מרי אלן מקורמק, הייתה אמריקאית אשר מקרה ההתעללות שעברה כילדה הוביל לייסודה של העמותה למניעת אכזריות כלפי ילדים בניו יורק, ותרם להתפתחות התנועה לזכויות הילד בארצות הברית.[1] בגיל שמונה עברה מרי אלן התעללות קשה בידי הוריה האומנים, פרנסיס ומרי קונולי.[2] המקרה שלה היה האירוע הראשון שנרשם בארצות הברית כמקרה התעללות בילדים.[3]
ילדות מוקדמת[עריכת קוד מקור | עריכה]
מרי אלן נולדה במרץ 1864 לפרנסיס ותומאס וילסון, בשכונת העוני "הלז קיצ'ן" בניו יורק.[1] לאחר פטירתו של תומאס, נאלצה פרנסיס לצאת מביתה כדי להתפרנס, ולכן, היא הפקידה את בתה הפעוטה בידי שכנה בשם מרי סקור, כדי שתטפל בה—מנהג נפוץ בזמנו. כאשר מצבה הכלכלי של פרנסיס וילסון החמיר, היא החלה להחמיץ ביקורים אצל בתה, וחדלה לשלם לסקור עבור הטיפול במרי אלן. סקור, בתורה, הפקידה את הילדה בת השנתיים בידי מחלקת הצדקות הציבוריות של העיר ניו יורק.[2]
המחלקה העבירה את מרי אלן לטיפולם של תומאס ומרי מקורמק. הם עשו זאת ללא המסמכים המשפטיים הנדרשים, וללא רישום נאות בספריהם. על פי עדותה של מרי קונולי במשפט שנערך מאוחר יותר, טען תומאס, שהוא אביה הביולוגי של מרי אלן, אך הזוג לא דיווח על הקשרים הקיימים בינם לבין הילדה. מחלקת הסעד העבירה את מרי אלן לידיו של מקורמק על פי חוזה התקשרות משעבד לתקופה מוגדרת. הזוג מקורמק נדרשו לדווח למחלקה על מצבה של הילדה מדי שנה, אך על פי העדות בבית המשפט, דיווח כזה התרחש רק פעם או פעמיים במשך השנים שמרי אלן הייתה תחת השגחתם.[4]
חקירת התעללות[עריכת קוד מקור | עריכה]
זמן קצר לאחר שהועברה מרי אלן לטיפולם של הזוג מקורמק, נפטר תומאס מקורמק, ומרי נישאה לפרנסיס קונולי. המשפחה התגוררה בדירתו של פרנסיס ברחוב 41 מערב במנהטן. השכנים של המשפחה בכתובת זו היו עדים לראשונה ליחס המתעלל של ההורים האומנים למרי אלן. מרי קונולי הטילה עליה עבודות קשות, הכתה אותה לעיתים תכופות, גרמה לה במזיד כוויות בתנור וחתכים מסכין, ואף נהגה לנעול אותה בארון.[5]
כאשר העתיקה המשפחה את ביתה לכתובת חדשה, ביקשה אחת השכנות המודאגות מרחוב 41 מאטה אנג'ל וילר, מיסיונרית מתודיסטית ואקטיביסטית שהייתה פעילה בשכונה, לבדוק את שלום הילדה. באמתלה שהיא מעוניינת שמרי קונולי תעזור לטפל בשכנה נכה, הצליחה וילר להיכנס לדירה ולראות מה מצבה של מרי אלן. וילר הבחינה אצל מרי אלן בסימנים המעידים על התעללות פיזית חמורה: חבורות, תת-תזונה, והזנחה — הילדה נראתה כבת חמש בלבד, על אף שלמעשה הייתה בת תשע. יש לשער שהיה זה עקב העובדה שהייתה כלואה מזה שנים בבית, ללא כל אפשרות לצאת ולראות אור יום. וילר החלה לבדוק אופציות משפטיות לטיפול במקרה במטרה להגן על הילדה.[6] כאשר פניותיה לרשויות המקומיות העלו חרס, ביקשה וילר את עזרתו המשפטית של פעיל למען זכויות בעלי חיים, מייסד החברה האמריקאית למניעת אכזריות כלפי בעלי חיים, הנרי ברג (Henry Bergh). בסיוע עדויות מהשכנים של הזוג קונולי, הצליחו וילר וברג להוציא את מרי אלן מביתה, ולהביא את מרי קונולי למשפט.[2]
המשפט של מרי קונולי[עריכת קוד מקור | עריכה]
בשנת 1874 הגיש עורך הדין של העמותה למען החיות את התיק של מרי אלן לבית המשפט המחוזי של ניו יורק. מרי אלן הייתה בת עשר בעת המשפט.[7]
ההתעללויות המכוונות וההזנחות שסבלה מרי אלן מידי הוריה האומנים, על פי רישום בית המשפט, כללו:
- הכאות קשות ותכופות
- מחסור במזון
- שינה על הרצפה
- אי אספקה של ביגוד חם בחורף
- נעילה בחדר חשוך לתקופות ארוכות
- כליאה בבית, למעט יציאה מדי פעם בלילות לחצר הבניין
מרי אלן עצמה העידה בבית המשפט בעניין ההתעללות ואמרה, בין היתר:[2]
אמי ואבי שניהם מתים. אני לא יודעת בת כמה אני. אין לי זכרונות מהתקופה שבה לא חייתי עם הזוג קונולי. אמא הייתה נוהגת להרביץ ולהצליף לי כמעט כל יום. היא הייתה מצליפה בי בשוט עור. השוט היה משאיר עלי סימנים כחולים ושחורים. עכשיו יש לי חבורות כאלה על הראש שלי, שאמא עשתה לי, וגם חתך בצד השמאלי של המצח שלי, שם חתכה אותי עם מספריים. לא זכור לי שאי פעם קיבלתי נשיקה—אמא מעולם לא נשקה אותי. היא אף פעם לא החזיקה אותי בחיקה או ליטפה אותי. לא העזתי לדבר עם אף אחד, כי אם הייתי מדברת הייתי חוטפת הצלפות. אני לא יודעת על מה הוצלפתי—אמא לא הייתה אומרת לי כלום כשהייתה מצליפה בי. אני לא רוצה לחזור לחיות עם אמא, כי היא מכה אותי כל כך. לא זכור לי שאי פעם יצאתי לרחוב.
מרי קונולי נידונה לשנה בכלא. באותה שנה הוקמה האגודה למניעת התאכזרות לילדים בניו יורק, ארגון שהיה הראשון מסוגו.
המשך חייה ומותה[עריכת קוד מקור | עריכה]
בעקבות הרשעתה של מרי קונולי, הועברה מרי אלן תחילה למוסד לעבריינים צעירים של העירייה, עד שאטה וילר וקרובי משפחתה זכו במשמורת על הילדה, והיא עברה לחיות עם אמה של וילר. מכיוון שבמשך שנים לא הלכה יותר מכמה צעדים רצופים, ולא עלתה או ירדה במדרגות, היה מצבה הגופני כה ירוד, עד שהייתה זקוקה לסיוע בהליכה, ונאלצה ללמוד להתנייד מחדש.
ב-1888, בגיל 24, נישאה מרי אלן ללואיס שאט. נולדו להם שתי בנות; לבת הבכורה קראה מרי אלן אטה, על שם אטה וילר, ולשנייה קראה פלורנס. לשאט היו שלושה ילדים מנישואים קודמים, והזוג גם אימץ ילדה יתומה. מרי אלן נפטרה ב-1956, בגיל 92.[1]
לקריאה נוספת[עריכת קוד מקור | עריכה]
- Out of the Darkness: The Story of Mary Ellen Wilson, 1999, Dolphin Moon Publishing Authors: Eric A. Shelman & Stephen Lazoritz, M.D.[1]
- Case #1: The Mary Ellen Wilson Files, 2012, Dolphin Moon Publishing, Authors: Eric A. Shelman & Stephen Lazoritz, M.D.[2] (This book previously released as "The Mary Ellen Wilson Child Abuse Case and the Beginning of Children's Rights in America.)
קישורים חיצוניים[עריכת קוד מקור | עריכה]
- Mary Ellen Wilson, The American Humane Association
- Waifs and Strays, The New York Times, April 11, 1874
- Mary Ellen Wilson; Further Testimony As To The Child's Ill Treatment By Her Guardians, The New York Times, April 12, 1874
- Mary Ellen Wilson; Further Testimony In The Case—Two Indictments Found Against Mrs. Connolly By The Grand Jury, The New York Times, April 14, 1874
- Our City Charities Versus The Case Of Mary Ellen, The New York Times, April 16, 1874
- Prevention Of Cruelty To Children, The New York Times, April 17, 1874
- Mary Ellen Wilson; Mrs. Connolly, the Guardian, Found Guilty, And Sentenced To One Year's Imprisonment At Hard Labor, The New York Times, April 28, 1874
- "Print, Kindle and Audiobook links for Out of the Darkness: The Story of Mary Ellen Wilson."
הערות שוליים[עריכת קוד מקור | עריכה]
- ^ 1 2 3 Case Shined First Light on Abuse of Children, Howard Markel, The New York Times, December 14, 2009.
- ^ 1 2 3 4 "How One Girl's Plight Started the Child-Protection Movement". American Humane Association.
- ^ Regoli, Hewitt, DeLisi, Robert M., John D., Matt (2014). Delinquency in Society (9th ed.). Burlington, MA: Jones & Bartlett Learning. pp. 7–8. ISBN 978-1-4496-4549-6.
{{cite book}}: תחזוקה - ציטוט: multiple names: authors list (link) - ^ "The mission of humanity. Continuation of the proceedings instituted by Mr. Bergh on behalf of the child, Mary Ellen Wilson" (PDF). New York Times. 11 באפריל 1874.
{{cite news}}: (עזרה) - ^ "Mary Ellen Wilson: drawing attention to child abuse in the 19th Century".
- ^ Out of the Darkness: The Story of Mary Ellen Wilson, Eric A. Shelman & Stephen Lazoritz, M.D., 1999, Dolphin Moon Publishing.
- ^ "Mr. Bergh Enlarging His Sphere". New York Times. 10 באפריל 1874.
It appears from proceedings had in Supreme Court, Chambers, yesterday, in the case of a child named Mary Ellen, that Mr. Bergh does not confine the humane impulses of his heart to smoothing the pathway of the brute creation toward the grave or elsewhere, but that he embraces within the sphere of his kindly efforts the human species also.
{{cite news}}: (עזרה)