מרים שנייד
 | |
| לידה |
1 בינואר 1924 להוסק, בלארוס |
|---|---|
| פטירה |
20 בספטמבר 2012 (בגיל 88) טורונטו, קנדה |
| מדינה |
ישראל  |
| בן זוג |
|
  | |
מרים שנייד (1 בינואר 1924, להוסק, פלך מינסק בלארוס – 20 בספטמבר 2012, טורונטו, קנדה) הייתה סופרת ומשוררת ישראלית–קנדית, ופעילה למען זכויות נשים וילדים ולמען השלום. פרסמה חמישה ספרי שירה ושני רומנים.
ביוגרפיה[עריכת קוד מקור | עריכה]
מרים גולדשמידט (לימים שנייד) נולדה ב־1924 בבלארוס. בגיל שנתיים (1926) עלתה לארץ ישראל עם משפחתה והתיישבה בחברון. במאורעות תרפ"ט נרצח אביה והיא (בת 5) ואמה נפצעו קשה מאד. למרות המאורעות הללו עסקה רבות בשנות חייה בפעילות למען שלום בישראל ומחוצה לה. למרים היה אח בשם יהודה גולדשמידט.
למדה בתיכון לנערות דתיות בירושלים, הוראה בסמינר המזרחי, וכן תואר ראשון באוניברסיטה העברית בירושלים.
ב-1945 נישאה לבעלה, נפתלי (אוטו) שנייד, שהיה מבוגר ממנה ב-24 שנים. השניים התגוררו בחיפה.
ב-1953 החלה לקחת חלק פעיל באירועים למען זכויות נשים וילדים וכן למען השלום.[1] באותה שנה השתתפה כנציגת חוג הנשים למען השלום בחיפה, במסגרת המשלחת לועידת קופנהגן. הוועדה עסקה כאמור במאבקים לזכויות ולשלום לעיל.[2][3] כמו כן נשלחה לוועידה העולמית למען אימהות בפריז, 1955.[4]
בסוף שנות ה-50 עסקה במתן הרצאות על אמנות ואמנים[5][6] ונהגה לפרסם משיריה בעיתונים ובכתבי עת ספרותיים שונים (ראו "מאזנים"[7]).
ב-1956 פורסם כי בנה, יעקב שנייד, הוציא לאור ספר זכרונות מטיול שערכה המשפחה ליוון.[8]
ב-1957 זכתה בפרס אקו"ם על שיריה, ובאותה שנה תורגמו שיריה לשפה הוויטנאמית והופיעו בעיתונות שם.[9] ב-1957 פרסמה גם קריאה בעיתון בארץ – שיש להקדיש חג מיוחד לעיר ירושלים, ובכך הקדימה את זמנה.[10]
ב-1960 פרש בעלה מתפקידו כמרצה בטכניון והמשפחה עברה לגור בארצות הברית. בתקופה זו הירבה בעלה להציג מציוריו ופסליו בתערוכות יחיד באירופה, בארצות הברית ובקנדה. ב-1964 עברו להתגורר בטורונטו, קנדה, שם עסקה שנייד בהוראת עברית בבתי ספר יהודיים.
בפסטיבל הזמר והפזמון לשנת 1964 הופיעה מקהלת רינת עם השיר של מרים שנייד - "שעה ברוכה".
ב-1973 סיימה תואר שני בישיבה יוניברסיטי, ניו יורק. עבודת המחקר שלה ראתה אור תחת הכותרת: "בין הנהייה 'אל פרורי השמש' ו'החפצים הקטנים' - מוטיבים משירתה של רנה לי" בהנחיית פרופ' חיים ליף.
חיים אישיים[עריכת קוד מקור | עריכה]
שנייד נישאה שלוש פעמים: ב־1945 ל נפתלי (אוטו) שנייד, אמן ופרופסור לאמנות יהודית, מרצה בטכניון עד מותו ב-1974.
ב-1976 נישאה בשנית לרב ד"ר אריה אופזיהר לו הייתה נשואה עד לפטירתו ב-1997.
ב-1998 נישאה בשלישית למיקלוס אמהכט, חיה עימו עד יום מותה.[11]
היא נפטרה בביתה בקנדה ב ב-20 בספטמבר 2012[12][13]
לשנייד היו שני בנים, יעקב ואדם מבעלה הראשון וכן נכדים ונינים.
ספריה[עריכת קוד מקור | עריכה]
- רומן במכתבים (ירושלים: עמוד, תש"ט)
- הצעה להקמת ברית אמהות בינלאומית (חיפה, 1953)
- עד תם: שירים (תל אביב: מחברות לספרות, תשי"ט 1959)
- שירי סתיו (תל אביב: מחברות לספרות, תשכ"ח)
- שעת רצון (ירושלים: הוצאת ראובן מס, 1973)
- לילך / יחד עם נפתלי שנייד (תל אביב: טרקלין, 1976) <"חלק מן השירים שכתבנו אחד לשני במשך כל חיינו יחד">
- לליובה באהבה (תל אביב: טרקלין, תשל"ח) <שירים>
- ירח הדבש (תל אביב: טרקלין, תש"ם 1979) <שירים>
- מגילת אליפלא לש. שלום (תל אביב עקד, תשנ"ב 1991)
קישורים חיצוניים[עריכת קוד מקור | עריכה]
- מילים לשיר "מזמור" של מרים שנייד
- מילים לשיר "ערב יורד" של מרים שנייד
- "שעה ברוכה" מקהלת רינת מילים מרים שנייד אופזיהר, לחן רם דע-עוז, פסטיבל הזמר והפזמון 1964
הערות שוליים[עריכת קוד מקור | עריכה]
- ^ מפעולות תנועת השלום בחיפה - על המשמר | 20 ינואר 1953 | אוסף העיתונות | הספרייה הלאומית, באתר www.nli.org.il
- ^ משלחת נשי ישראל יצאה לועידה העולמית של הנשים | קול העם | 29 מאי 1953 | אוסף העיתונות | הספרייה הלאומית, באתר www.nli.org.il
- ^ אסיפת נשים בתל אביב עם שוב המשלחת מועידת קופנהאגן - בקול העם | עמוד 4 | 13 יולי 1953| אוסף העיתונות | הספרייה הלאומית, באתר www.nli.org.il
- ^ הועד הישראלי למען ועידה עולמית של אימהות - חיפה - קול העם, 21 יוני 1955, אוסף העיתונות,הספרייה הלאומית, באתר www.nli.org.il
- ^ בחיפה - פרסום על הרצאה של מרים שנייד על רמברנדט - למרחב | 22 אוקטובר 1958| אוסף העיתונות | הספרייה הלאומית, באתר www.nli.org.il
- ^ חיפה - פרסום של הרצאה של מרים שניד על איטליה - הצופה, 4 דצמבר 1959| אוסף העיתונות | הספרייה הלאומית, באתר www.nli.org.il
- ^ מאזנים - הופיעה חוברת ג' כרך ו' שבט תשי"ח, הבוקר, 28 פברואר 1958, אוסף העיתונות, הספרייה הלאומית, באתר www.nli.org.il
- ^ סופר ישראלי בן עשר | דבר | 3 אוקטובר 1956 | אוסף העיתונות | הספרייה הלאומית, באתר www.nli.org.il
- ^ שירה עברית בעתון וויטנאמי | על המשמר | 22 מאי 1959 | אוסף העיתונות | הספרייה הלאומית, באתר www.nli.org.il
- ^ נחדש את העלייה לרגל | דבר | 9 יולי 1957 | אוסף העיתונות | הספרייה הלאומית, באתר www.nli.org.il
- ^ Miriam Schneid Marriages and Divorces, web.archive.org, 2023-07-13
- ^ Miriam OFSEYER-EMHECHT Obituary (2012) - Toronto Star, Legacy.com
- ^ מרים שנייד-אופזייר, באתר library.osu.edu
| בקרת זהויות |
|
|---|