מרדכי פרימן

מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית
מרדכי פרימן
תמונה זו מוצגת בוויקיפדיה בשימוש הוגן. נשמח להחליפה בתמונה חופשית.
תמונה זו מוצגת בוויקיפדיה בשימוש הוגן.
נשמח להחליפה בתמונה חופשית.
לידה 2 במאי 1932
ירושלים
פטירה 26 באפריל 2018 (בגיל 85)
ירושלים
מקום קבורה הר המנוחות עריכת הנתון בוויקינתונים
מדינה ישראלישראל ישראל
השכלה
עיסוק עיתונאי, מנחה טלוויזיה, קריין
מעסיק רשות השידור עריכת הנתון בוויקינתונים
צאצאים מאיר פרימן עריכת הנתון בוויקינתונים
פרסים והוקרה יקיר ירושלים (2008) עריכת הנתון בוויקינתונים
לעריכה בוויקינתונים שמשמש מקור לחלק מהמידע בתבנית

מרדכי פרימן (2 במאי 1932, כ"ו בניסן תרצ"ב - 26 באפריל 2018, י"א באייר ה'תשע"ח) היה מוותיקי הקריינים בקול ישראל, עורך ומגיש תוכניות רדיו וטלוויזיה.

ביוגרפיה[עריכת קוד מקור | עריכה]

מרדכי פרימן נולד בעיר העתיקה בירושלים בשם משה מרדכי פרידמן, לשמואל יצחק וחיה אסתר פרידמן.

פרימן היה צאצא של ר' משה יפה, שעלה לארץ ישראל בשנות ה-90 של המאה ה-18. יפה התיישב בחברון בהוראת האדמו"ר הזקן של חב"ד, רבי שניאור זלמן מלאדי, בעל התניא. היה שליח דרבנן של אותו אדמו"ר לחיפוש אחר עשרת השבטים במזרח הרחוק.

פרימן היה דור שביעי לילידי ארץ ישראל, ודור שלישי בירושלים.

בילדותו עברה משפחתו מהעיר העתיקה לשכונת בית ישראל שבירושלים.

פרימן למד בבית המדרש למורים "מזרחי" ולאחר מכן למד לימודי חינוך ותקשורת באוניברסיטה העברית בירושלים. החל משנות ה-50 היה קריין, מגיש ועורך של תוכניות רדיו רבות בקול ישראל, ועברת את שם משפחתו מפרידמן לפְּרימַן.

במסגרת תערוכת העשור שנערכה בבנייני האומה בירושלים כחלק מחגיגות העשור למדינת ישראל, בשנת 1958, הועבר אולפן רדיו שלם מאולפני קול ישראל ברחוב הלני המלכה בירושלים לבמה של האולם הקטן בבנייני האומה. מדי יום בשעה 11 היה האולם מתמלא בקהל מכל רחבי הארץ שבא לבקר בתערוכה. קבוצות מאורגנות של מבקרים שהגיעו באוטובוסים היו מכוונות את הגעתן לירושלים לשעת השידור של האולפן ורק לאחר צפייה והאזנה היו פותחות בביקור בתערוכה. על הבמה ערכו פרימן, יצחק שמעוני, חגי פינסקר וצעיר בשם שבח וייס חידונים בשידור חי בהשתתפות הקהל. במסגרת השידור הופיעו בין היתר הדודאים, להקת הנח"ל ואריק איינשטיין. שידורי האולפן זכו להאזנת שיא ברחבי המדינה. פרימן קנה את פרסומו מהופעתו בשידור זה והפך לאחד משדרני הרדיו הפופולריים באותה עת.

במרוצת השנים ערך פרימן והגיש תוכניות רבות בקול ישראל, והתרכז בתוכניות דת ומסורת. החל מאוקטובר 1963 הגיש בקול ישראל את חידון הידע "טובים השניים", שאותו ערך יחד עם דרורה בן אב"י[1].

כמו כן השתתף בטלוויזיה הלימודית. משנת 1982 עד שנת 2000 ניהל את המחלקה למורשת ישראל בטלוויזיה הישראלית. במסגרת זו הגיש בתחילת שנות ה-80 חידון טלוויזיוני בשם "מה הקשר", בו התמודדו מתחרים על זיהוי מושגים הקשורים במסורת ישראל. בחידון זה הופיעו בפינה קבועה טוביה צפיר ודובי גל שגילמו דמויות בשם "הנץ וגנץ". הופעתם של הבדרנים, והעובדה כי החידון שודר בערוץ הראשון ששידר אז ללא מתחרים, הקנתה לחידון, ולפרימן עצמו, פופולריות רבה.

עם פרישתו מרשות השידור החל בהוראת רדיו במכללת ליפשיץ לחינוך, שהיא הגלגול הנוכחי של בית המדרש למורים שבו למד בצעירותו, וניהל את אולפן הרדיו של המכללה המשדר במסגרת התוכניות החינוכיות של קול ישראל, וכן היה אחראי להפקת המגזינים אשר שודרו בטלוויזיה הקהילתית.

פרימן היה מוכר כקריין אשר הקריא בכל לילה את פסוקו של יום בערוץ הראשון. כמו כן, הנחה ערבי חזנות.

פרימן זכה בפרס יקיר ירושלים לשנת 2008, על האדרת התרבות והמורשת היהודית והעברתן לדורות הבאים בעבודתו במערכת החינוך, ברדיו ובטלוויזיה.

נפטר בגיל 86 בירושלים[2] ונטמן בחלקת יקירי ירושלים בהר המנוחות.

משפחתו[עריכת קוד מקור | עריכה]

לפרימן ולרעייתו רחל (לבית ולדמן) נולדו שתי בנות ובן. בנו, הרב מאיר פרימן, הוא אב בית דין בבית הדין הרבני בירושלים וראש "כולל עיון" בישיבת מרכז הרב.

נכדתו תמר קיי[3] היא קולנוענית ואחת מיוצרות הסדרה "מתיר עגונות". נכדו יונתן קיי שירת ככתב וכעורך חדשות בגלי צה"ל.

הערות שוליים[עריכת קוד מקור | עריכה]