מרדכי יהודה ליב זק"ש
 | |
| הרב מרדכי יהודה ליב זק"ש | |
| לידה |
3 במרץ 1906 ו' באדר ה'תרס"ו ירושלים, האימפריה העות'מאנית  |
|---|---|
| פטירה |
2 במרץ 1963 (בגיל 56) ו' באדר ה'תשכ"ג ירושלים |
| מדינה | ישראל |
| מקום מגורים | ירושלים |
| תקופת הפעילות |
? – 2 במרץ 1963 |
| השתייכות | ציונות דתית |
| רבותיו | הרב קוק, הרב איסר זלמן מלצר, הרב יעקב משה חרל"פ, הרב אברהם אהרן בורשטין |
| צאצאים | הרב ניסן מאיר זק"ש |
  | |
הרב מרדכי יהודה ליב זק"ש (לעיתים: זקס; ו' באדר ה'תרס"ו, 3 במרץ 1906 – ו' באדר ה'תשכ"ג, 2 במרץ 1963) היה רב ישראלי, רבן של שכונות קריית משה[1] וזיכרון משה בירושלים, מראשי ישיבת בית זבול, מהדיר ועורך תורני. בתפקידו האחרון שימש כראש מכון התלמוד הישראלי השלם.
ביוגרפיה[עריכת קוד מקור | עריכה]
הרב מרדכי יהודה ליב זק"ש[2] נולד בירושלים לרב שניאור זלמן זאב, תלמיד חכם ומקובל (נפטר בז' בניסן ה'תשט"ו), ולמאשה (נפטרה בי"ג אלול ה'תשל"ה). למד בישיבת עץ חיים. עם פרוץ מלחמת העולם הראשונה נאלץ לעזוב את ירושלים[דרושה הבהרה], ולמד בבתי הספר נצח ישראל בפתח תקווה ותחכמוני בתל אביב. לאחר מכן למד בישיבת מרכז הרב, היה מראשוני תלמידי הרב קוק[3] וממקורביו.[4] בגיל 26 נסמך לרבנות בידי רבותיו הראי"ה קוק, הרב איסר זלמן מלצר והרב יעקב משה חרל"פ. כן למד אצל הרב אברהם אהרן בורשטין ("הגאון מטבריג").
בשנת ה'תרצ"ט (1939) מונה לשמש כרבו של בית הכנסת "שירת ישראל".[5] בשנות החמישים החל לעמוד בראש ישיבת בית זבול בשכונת שערי חסד, בנשיאות חותנו הרב חרל"פ, ולצד גיסיו הרב יוסף דוד חרל"פ והרב אברהם שדמי.[6] בקיץ תשי"ג (1953), לאחר כעשרה חודשים בארצות הברית,[7] הוכתר כרבה של שכונת זיכרון משה במקומו של הרב מאיר סטולביץ.[8][9] הוא שימש בתפקיד זה עד פטירתו. היה בעל השקפה ציונית-דתית. במשך שנים העביר שיעור קבוע במשנה תורה לרמב"ם בהיכל שלמה לשופטי בתי המשפט בישראל.[10]
במקביל לעבודתו הרבנית, החל משנת ה'תרצ"ב, היה מראשוני העורכים התורניים של מכון הארי פישל. עם יציאת ראש המכון הרב פרופ' שאול ליברמן בשנת ה'תש"ב לארצות הברית, מונה הרב זק"ש לעמוד בראש המכון. בהמשך היה מעורכי מוסד הרב קוק, והוציא לאור שישה מכרכי רמב"ם לעם.[11] כן היה מהעורכים הראשיים במכון התלמוד הישראלי השלם,[12] מיסודו של הרב מאיר בר-אילן, ובשנותיו האחרונות אף עמד בראשו. עבודתו הגדולה במסגרת זו הייתה עריכת כרכי שינויי הנוסחאות של התלמוד הבבלי (דקדוקי סופרים השלם) על מסכתות ברכות ושבת. שימש תקופה כחבר מערכת האנציקלופדיה התלמודית. פרסם ממאמריו מפעם לפעם בכתב העת סיני.
הרב מרדכי יהודה ליב זק"ש נפטר בירושלים בערב שבת פרשת תרומה, ו' באדר ה'תשכ"ג (2 במרץ 1963), ביום הולדתו ה-57, לאחר מחלה קצרה. בהלווייתו הספידוהו הרב אריה לוין, שר הדתות הרב ד"ר זרח ורהפטיג, גיסו הרב שמואל ברוך ורנר ועוד. נטמן בקרבת בני משפחתו בבית העלמין סנהדריה.[13] לאחר פטירתו הוקם "יד מרדכי", מכון הוצאה לאור תורני על שמו.
משפחתו[עריכת קוד מקור | עריכה]
הרב זק"ש נישא בשלהי שנת ה'תרפ"ב לחיה בריינא, בתו של הרב יעקב משה חרל"פ.[14] היא נפטרה בשנת החמישים לחייה, בי"ט באלול ה'תשי"ט (1959).[15] בני הזוג התגוררו בשכונת מחנה יהודה בירושלים.[16] בין ילדיהם:
- הרב ניסן מאיר - רבן של שכונות שערי חסד ורחביה.
- הרב זבולון - מראשי ישיבת בית זבול, שימש כרב ברוממה וההדיר את ספרי אביו וסבו הרב חרל"פ. נפטר בכ"א טבת ה'תשס"ו.
- שרה מרים - נישאה לרב סיני אדלר. נפטרה י"ד בתמוז ה'תשמ"א.
- הרב יהושע - נשיא ישיבת תפארת מרדכי בבני ברק[17].
- טויבא רחל - נישאה לרב חיים פרדס, שימש כאב בית דין בתל אביב וערך סדרה של כתבי המהר"ל מפראג.
ספרים שערך או חיבר[עריכת קוד מקור | עריכה]
- שיטה על מועד קטן - לתלמיד רבינו יחיאל מפריש (את הכרך השני ערך לצד הרב אליהו יצחק פריסמן), מכון הארי פישל תרצ"ז.
- פירוש מסכת משקין לאחד הראשונים - מוסד הרב קוק תרצ"ט.
- פסקי רבנו אליהו לסדר זרעים (אליהו מנחם מלונדריש) - מוסד הרב קוק תש"א.
- דקדוקי סופרים לתלמוד הירושלמי - על מסכת ברכות, מכון הארי פישל תש"ג.
- זכר למצות הקהל - דפוס הפועל המזרחי תש"ה[18].
- לקראת שבת – "ההכנה לקראת בואה של שבת המלכה וקבלת פניה ברחוב ובבית היהודי", ירושלים תש"ט[19].
- זמנים – "חדושים ובאורים וגלויי מקורות למנהגי הזמנים והלכותיהם", מוסד הרב קוק תשי"א[20].
- הדביר – קובץ תורני לזכר הרב יצחק אביגדור אורנשטיין (בעריכתו, לצד דב נתן ברינקר), ירושלים תשי"א[21].
- פירוש שישה סדרי משנה שפירש רבינו נתן אב הישיבה – (תרגום מערבית: הרב יוסף קאפח), ירושלים תשט"ו.
- פירושי רבנו אליהו מלונדריש ופסקיו – מוסד הרב קוק תשט"ז (תולדות המחבר מאת בצלאל רות).
- רמב"ם לעם – ביאור על משנה תורה לרמב"ם, ספרי זמנים כרך 1 (תשי"ז), נשים (תשי"ח) זרעים (מעשר – שמיטה ויובל, תשכ"ב), עבודה (בית הבחירה – תמידין ומוספין, תשכ"ג), קורבנות (תש"ך), קנין (תשי"ט), עם פירוש מחברים אחדים בעריכתו.
- ספר המצוות לרמב"ם – (תרגום מערבית: הרב יוסף קאפח), מוסד הרב קוק תשי"ח ותשכ"ו.
- חידושי הרמב"ם לתלמוד – על תריסר מסכתות, מכון התלמוד הישראלי השלם תשכ"ג[22].
- קונטרס מנהגי ארץ ישראל – מתקופת השופטים עד האחרונים, ירושלים תשכ"ח.
- מילי דמרדכי – כרך א – חידושים תורניים מתורתו, אגרות, מאמרים, דרשות ועוד (ירושלים תשנ"ד). כרך ב – חידושים על ספר משנה תורה לרמב"ם וספר המצוות לרמב"ם (ירושלים תש"ס) בעריכת נכדו הרב יעקב משה חרל"פ ובהוצאת "בית זבול".
ממאמריו[עריכת קוד מקור | עריכה]
- בשדה הספר: יהודה וישראל, הצופה, 21 בנובמבר 1947.
- חג השבועות ומנהגיו, הצופה, 19 במאי 1961.
- מאי חנוכה?, הצופה, 1 בדצמבר 1961.
דברים משמו על יום העמאות הובאו בחוברת - מי חכם וישמור אלה - שיחות מאמרים ומכתבים ליום העצמאות ממרן רבי יעקב משה חרל"פ ובני ביתו; בהוצאת מכון 'איי הי"ם', ירושלים ה'תשפ"ב - מהדורה שנייה.
לקריאה נוספת[עריכת קוד מקור | עריכה]
- הרב כתריאל פישל טכורש, 'איש האשכולות: ציון לזכרו של הגאון האמיתי ר' מרדכי ליב זק"ש ז"ל', בתוך: אור המזרח [יג א-ב], ניו יורק סיון תשכ"ג, עמ' 31–33.
- יצחק גולדשלג, 'הרב ר' מרדכי יהודה לייב זק"ש', בתוך: שנה בשנה, תשכ"ד, עמ' 512–515.
- הרב משה צבי נריה, ליקוטי הראי"ה ב, כפר הרואה תשנ"א, עמ' 218–231 (כולל את נוסח הסמיכה המלא של הראי"ה קוק, משנת ה'תרצ"ד).
קישורים חיצוניים[עריכת קוד מקור | עריכה]
- יצחק גולדשלג, הרב מ. י. ל. זק"ש - פלפלן וסדרן (חלק 1), הצופה, 11 בספטמבר 1959; הרב מ. י. ל. זק"ש - פלפלן וסדרן (חלק 2), הצופה, 11 בספטמבר 1959
- הרב יהודה לייב זק"ש ז"ל, מעריב, 4 במרץ 1963
- הרבנים שלמה יוסף זווין, יהושע הוטנר וסיני אדלר (חתנו), הרב ר' מרדכי לייב זק"ש ז"ל, הצופה, 4 באפריל 1963
- הרבנים כתריאל פישל טכורש וישראל בארי (גיסו), הרב ר' מרדכי יהודה ליב זק"ש זצ"ל: שנה לפטירתו, הצופה, 18 בפברואר 1964
- ערכו באתר האנצקלופדיה התלמודית.
מרדכי יהודה ליב בן שניאור זלמן זאב זק"ש (1906-1963), דף שער בספרייה הלאומית
הערות שוליים[עריכת קוד מקור | עריכה]
- ^ כפי שחותם בהקדמתו לספרו 'זמנים'. https://tablet.otzar.org/#/b/104619/p/1/t/1653944209214/fs/0/start/0/end/0/c
- ^ מתפרש: זרע קודש שנשרפו, על שני שני אחים ברוז'ינוי שבליטא, שנשרפו על קידוש השם כדי לְהָזֵם עלילת דם על שאר אחיהם לקהילה.
לפי דעות אחרות מתפרש כזרע קדושי שפיירא, על שם היותם צאצאי הרוגי שפייר במסעי הצלב - ^ הרב משה צבי נריה, מועדי הראי"ה, ירושלים תשע"ה, עמ' 192.
- ^ חיים ליפשיץ, שבחי הראי"ה, בית אל תש"ע, עמ' 197
- ^ בחוגי החברה, הארץ, 22 באוגוסט 1939
- ^ למען הקמת בנין "בית זבול", הצופה, 3 בינואר 1954
- ^ הרב מ. ל. זק"ש - רבה של "זכרון משה" ירושלים, הצופה, 12 במאי 1953
- ^ בית הכנסת הגדול אהלי יעקב זכרון משה, הצופה, 24 ביולי 1953
- ^ מרדכי יהודה ליב זק"ש, מכתבו לקרן השמיטה, שערים, 4 באוגוסט 1958
- ^ ד"ר משה א. יפה, שנה בשנה, היכל שלמה תשמ"ד, עמ' 428
- ^ על אודות עבודתו זו ראו: שמחה רז, "ספר העבודה" לרמב"ם, הַבֹּקֶר, 9 באוגוסט 1963
- ^ בהוצאת הש"ס הארצישראלי השלם, חרות, 16 בינואר 1949; אספת-אבל בהוצאת הש"ס הא"י השלם, חרות, 25 באפריל 1949
- ^ הפרדס לז [ז, לח], ניסן תשכ"ג, עמ' 36.
- ^ אגרות הראיה ה, מכון הרצי"ה תשע"ט, עמ' קכה.
- ^ לוויית הרבנית זק"ש ע"ה, הצופה, 8 בספטמבר 1958; הרב סיני אדלר, הרבנית רוחמה חיה בריינה ע"ה: שלושים לפטירתה, הצופה, 7 באוקטובר 1958
- ^ תיק מפקד התושבים בירושלים תש"ז, עמ' 58.
- ^ נשיא הישיבה: הגאון רבי יהושע זק"ש זצ"ל, באתר בחדרי חרדים, 28 בפברואר 2017
- ^ ראו גם: בבתי כנסיות אסיפות והרצאות, הצופה, 24 באוגוסט 1945
- ^ א. בן-יעקב, ספרית השבת, הד-המזרח, 7 באוקטובר 1949
- ^ צבי מאיר רבינוביץ, "זמנים" (חלק 1), הצופה, 23 במרץ 1951; "זמנים" (חלק 2), הצופה, 23 במרץ 1951
- ^ ג. קרסל, בקרית סופר וספר: "הדביר", דבר, 2 בדצמבר 1955
- ^ ראו: פרופ' ישראל מ' תא-שמע, 'פירוש הרמב"ם לתלמוד – חידה ודרך פתרונה', שנתון המשפט העברי י-טו (תשמ"ח-תשמ"ט), עמ' 299–305. על זיהויים אחדים יצאו עוררין. ראו לדוגמה: הרב פרופ' דוד הנשקה, 'לגילגוליה של שיטת הרמב"ם על שביעית בזמן הזה, אסופות ח, (עורך: מאיר בניהו), יד הרב נסים תשנ"ד, עמ' קע-קעא.
| בקרת זהויות |
|
|---|