מרגיט גאשפאר
 | |
| לידה |
1 באוגוסט 1905 בודפשט, האימפריה האוסטרו-הונגרית  |
|---|---|
| פטירה |
29 באוגוסט 1994 (בגיל 89) בודפשט, הונגריה |
| מדינה |
הונגריה, איטליה |
| מקום קבורה |
בית הקברות פרקשרטי בבודפשט |
| שם עט |
Gáspár Miklós |
| בן או בת זוג |
|
| פרסים והוקרה |
פרס קושוט (1951) |
  | |
מרגיט גאשפאר (שמה הספרותי בין השנים 1924–1945 היה מיקלוש גאשפאר, גיטה גאשפאר וגיטה בוני גאשפאר,[1] בהונגרית: Gáspár Margit; בודפשט, 1 באוגוסט 1905 - בודפשט, 29 באוגוסט 1994) מנהלת במה, מנהלת תיאטרון הונגרייה-יהודייה, עיתונאית, סופרת, מחזאית ומתרגמת זוכת פרס קושוט.
ביוגרפיה[עריכת קוד מקור | עריכה]
מרגיט גאשפאר נולדה במשפחה יהודית כבתם של ארתור גאשפאר ואמה מרקוס. בגיל שלוש עשרה הופיע סיפור פרי עטה ב"עיתון המעניין" ומאוחר יותר כבר עבדה כעיתונאית ב"עיתון של פשט" (Pesti Hírlap). בעלה הראשון היה הרוזן האיטלקי מריו בוני, איתו התחתנה ב־11 בספטמבר 1926 בבודפשט,[2] אך החזיקה לידו גם מאהב בדמותו של העתידן האיטלקי פיליפו תומאזו מארינטי. בגללו הצטרפה לארגון הפשיסטי של הזרים שחיו באיטליה. כשהבינה שכאישה לא תוכל לבטא עצמה כראוי כתביה פורסמו בשם מיקלוש גאשפאר עד 1945. לאחר מלחמת העולם השנייה הצטרפה למפלגה הקומוניסטית בהונגריה ומונתה למנהלת לשכת העיתונות של השר לענייני רכש זולטאן ואש (ויינברגר). משנת 1946 מונתה למנהלת האמנותית של "התיאטרון העירוני" (Városi Színház) בשנים 1947–1948 הייתה המנהלת האמנותית של התיאטרון ההונגרי ומשנת 1949 עד 1957 קיבלה על עצמה את ניהול תיאטרון האופרטה של בודפשט.
שמה נקשר לחידוש התוכני-הדרמטורגי של אמנות האופרטה ההונגרית. בשנים 1948–1954 עמדה גם בראש החוג לאופרטה של האוניברסיטה לאמנויות התיאטרון והקולנוע בהונגריה. בנוסף להעלאת נושאים חברתיים במחזותיה, תפס חלק חשוב גם הפן הבידורי. במחזה שלה "המלט טועה" העלתה את בעיית פולחן האישיות. בנוסף לדרמות שלה, כתבה גם משחקי טלוויזיה ומשחקי קול לרדיו. תרגומיה המשמעותיים הם של היוצרים ויליאם סומרסט מוהם ולואיג'י פיראנדלו.
בעלה השני היה הדרמטורג לאסלו שיץ'.
פרסים והוקרה[עריכת קוד מקור | עריכה]
- מדליית הנצחה לשחרור; מדליית הכבוד של הרפובליקה העממית ההונגרית (1950)
- מסדר הכבוד של הרפובליקה העממית ההונגרית (1950)
- פרס קושוט (1951)
- מדליית העבודה דרג; כסף (1954)
- לביצועים מצטיינים - Für ausgezeichnete Leistungen 1957
- עיטור העבודה דרגת זהב של מסדר הבוד (1965, 1970)
- עבור הונגריה סוציאליסטית (1980)
- מסדר הדגל של הרפובליקה העממית ההונגרית (1985)
- פרס פרו אורבה בודפשט (1989)
יצירותיה[עריכת קוד מקור | עריכה]
- מסע לעבר השמש [בשם מיקלוש גאשפאר]; 1924
- גרגיי צ'יקי והצרפתים. G. Csiky auteur dramatique hongrois et ses modèles français; דברצן, 1928 (עבודות ספרות ובלשניות צרפתיות מסמינר צרפתי של אוניברסיטת דברצן)
- מהדורה יוצאת דופן (1933)
- לכל דבר יש מחיר (1936)
- קסם האש (1937)
- אשתו של קיסר. רוֹמָן [בשם מיקלוש גאשפאר מחזה (1946)
- האופרטה; נפסבה, 1949
- מלחמת שמיים (1960)
- המלט טועה; 1963
- ילד המוזות הלא מחונך. 1963
- אם תגלה, אכחיש! משחק סאטירי, 1967
- ניצוץ אלוהי. רוֹמָן; סיפורת, 1974
- בת הסנדקות של הארלקין. רוֹמָן; סיפורת, 1978
- הקיסר השחור. רומן פנטסטי (פנטסטי כמעט כמו המציאות) 1983
- ממלכה בלתי נראית. סיפור אהבה; סיפורת, 1985
- רב ראבי. דרמה בשני חלקים. נכתב על ידי מרגיט גאשפאר תוך שימוש בפרטי הרומן של מור יוקאי ובאוטוביוגרפיה של מתיאש ראבי; תיאטרון יוז'ף אטילה, 1988
- במה וגיליוטינה. רוֹמָן; 1989
תרגומיה הספרותיים (רשימה חלקית)[עריכת קוד מקור | עריכה]
- ש. לנגן: ספורט ואהבה (1928)
- סגררנץ: רופא הפלא של הריביירה (1928)
- מ. ברנד: ציד רדיפה (1929)
- מ. ברנד: מי יהיה השביעי? (1929)
- מ. ברנד: הבז האדום (1929)
- נ. סלבנסקי: פרח הלילה (1929)
- פ. בלאריו: אשת העננים (1930)
- ר. פורברס: עין בעין! (1930)
- ג'י מילאנזי: בת הפרעונים (1930)
- FR Nord: נפוחסה היפה בעולם (1930)
- א.ו. גנטילה: אהבה מתריסה (1931)
- הלר: ולהוביל אותנו לפיתוי! (1931)
- א.א מונטי: טריגו גיבור ההרפתקאות (1931)
- פ. סטנו: רוח הים (1931)
- א וראלדו: בעל הברית הבלתי נראה (1931)
- וו. דיאז: האהבה הטהורה ביותר (1932)
- פרקרולי: בנות אמריקאיות (1932)
- ר. ז'אן-פ. מריאל: הספינה הרדופה (1932)
- ר. מנדל: טייסי הכוכבים (1932)
- ג'יי מרטה: פרח שדות השלג (1932)
- פיטיגרילי: הבתולה בעלת 18 הקרט (1932)
- פ. סטנו: הקמע הקטלני (1932)
- א. ואראלדו: הנעליים האדומות (1932)
- ה. קורטס-מאהלר: אהבה ... שקר? (1933)
- אי דה מרטינו: אהבה מהירה (1933)
ועוד עשרות תרגומים נוספים.
לקריאה נוספת[עריכת קוד מקור | עריכה]
- מיהו מי בספרות ההונגרית? מאגרי ספרים מסת"ב 9638607106
- סופרים הונגרים בני זמננו
- אישטוואן רמניי דיינש: האם אנו מכירים אותם? הונגרים מפורסמים ממוצא יהודי (הוצאת Ex Libris, בודפשט, 2000) ISBN 963-85530-3-0
קישורים חיצוניים[עריכת קוד מקור | עריכה]
- מרגיט גאשפאר, באתר PORT.HU (בהונגרית)
הערות שוליים[עריכת קוד מקור | עריכה]
- ^ 1934 és 1939 között főleg Max Brand regények fordítójaként használta az A. F., A. N., A. S., A. V., B. F., B. G., B. M., Gy. L., K. E., L. M., M. A., M. B., M. L., S. M. valamint a V. A. szignót is. Kortárs magyar írók 1945-1997
- ^ A házasságkötés bejegyezve a Budapest I. ker. polgári házassági akv. 574/1926. folyószáma alatt.