מרב שין בן-אלון

מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית
מרב שין בן-אלון
לידה 31 באוקטובר 1965 (בת 58)
ישראל
לאום ישראלית
תחום יצירה רישום, ציור, מיצב וכתיבה
www.meravshinn.com

מרב שין בן-אלון (נולדה ב-31 באוקטובר ב-1965) היא אמנית רב תחומית העוסקת ברישום, ציור, מיצב וכתיבה. עבודותיה מתאפיינות בגישה רדוקטיבית השואפת לבטא תוכן רגשי במינימום אמצעים ועוסקות בתכנים של מגדר וטראומה תוך ביקורת על נרטיבים חברתיים מושתקים.

ב־2020 יצא לאור ספרה 'חמש רגליים'. נובלה גרפית, ספר אמנית, ספר מתח ועבודת אמנות בפורמט של ספר. הסיפור המרכזי של הנובלה עוסק בתהליך חשיפתו של סוד משפחתי. דרך ייצוגי השפות והזמנים השונים, נגלה הפער בין הנראה לנאמר, בין הנתפש לבלתי נתפש, בין האמת לשקר עד לקריסה בתפישת המציאות. שהם סמיט, עורכת הספר נתנה לסוגה החדשה הזו שם: "נובלה פוליגרפית".

ביוגרפיה[עריכת קוד מקור | עריכה]

מרב שין בן-אלון נולדה וגדלה בתל אביב שם היא חיה ועובדת כיום. אמנית רב תחומית אשר עוסקת בציור, רישום, כתיבה ומיצב. בוגרת בהצטיינות של המחלקה לאמנות ב"בצלאל" (1990), לימודי אמנות ב"ניו יורק סטודיו סקול" (1991) ותואר שני בהצטיינות בתוכנית הבינתחומית בפקולטה לאמנויות באוניברסיטת תל אביב (2013). שין בן-אלון הציגה בתערוכות קבוצתיות במקומות הבאים:

  • ב Xpon-art, המבורג (2019)
  • ב Lewisham ArtHouse, לונדון (2018)
  • ב NordArt, גרמניה (2016)
  • בMark Rothko Art Cenyre, לטביה (2015)
  • במוזיאון תל אביב לאמנות (2015)
  • במוזיאון חיפה לאמנות (2013)
  • במוזיאון פתח תקווה (2011)
  • במוזיאון ישראל (2006)
  • במשכן לאמנות בעין חרוד (2003)
  • במוזיאון וואטרי בטוקיו, יפן (2000)
  • בגלריה זניט בקופנהגן (1996)

הציגה תערוכות יחיד נבחרות במקומות הבאים:

  • בגלריית הקיבוץ בתל אביב (2015)
  • בגלריה בתיאטרון תמונע (2005)
  • גלריה נחשון (2003)
  • בגלריה בורוכוב בתל אביב (1996)

פרסים והוקרה[עריכת קוד מקור | עריכה]

  • זכתה בשני פרסי הצטיינות במהלך לימודי התואר הראשון (1988, 1990)
  • זכתה במלגת קרן תרבות אמריקה ישראל (1989)
  • תמיכה בהוצאת קטלוג אמנות, קרן יהושע רבינוביץ' לאמנויות, תל אביב (2003)
  • זכתה פעמיים בפרס 'עידוד היצירה' של משרד המדע התרבות והספורט (2005, 2014)
  • השתתפה בתוכניות שהות אמן ב'מרכז מארק רותקו' בדאוגפילס לטביה ובתוכנית שהות אמן ב'אמנות אדריכלות ערד' (2015)
  • מענק תמיכה בהקמת תערוכה, בסיוע המחלקה לאמנויות, אגף התרבות, עיריית ת"א-יפו וקרן יהושע רבינוביץ' לאמנויות תל אביב (2014, 2018)
  • הזמנה לשהות אמן ותערוכה, גלריה K70, לובק גרמניה (2018)
  • מענק תמיכה מ'מפעל הפיס' לנובלה הגרפית 'חמש רגליים' (2018)
  • מענק תמיכה מ'הקרן ליוצרים עצמאיים' מיסודו של משרד התרבות והספורט לנובלה הגרפית 'חמש רגליים' (2019)

השכלה[עריכת קוד מקור | עריכה]

סיימה בהצטיינות של המחלקה לאמנות ב"בצלאל" (1990),

למדה אמנות ב"ניו יורק סטודיו סקול" בניו-יורק (1991)

סיימה תואר שני בהצטיינות בתוכנית הבינתחומית בפקולטה לאמנויות באוניברסיטת תל אביב (2013).

פעילותה האמנותית[עריכת קוד מקור | עריכה]

ציור 1990-2000

מתום לימודיה במחלקה לאמנות בבצלאל ב-1990 ובמהלך 10 השנים שלאחר מכן התמקדה יצירתה בציור[1]. בשנים אלו עבדה בעיקר בשמן על בד בפורמטים שונים כשנושאי העבודה עוסקים בזהות, נשיות ואובדן. הדימויים בתקופה זו עוסקים בגוף תוך התייחסות למקטעים ממנו. דימויים בולטים הם השד או הטבור העוסקים בחוויית מות האם ובצלקת של הפרידה ממנה. דימויים ריאליסטיים אלו מתאפיינים בצבעוניות מונוכרומטית של אפורים בלבד. לקראת סוף שנות התשעים מופיעים דימויים של עור ובהם צלקות, חתכים ופצעים והצבעוניות הופכת ליותר ריאליסטית.

מדיה מעורבת 2000-2002

בשנת 2000, עשור לאחר סיום לימודיה בבצלאל הפסיקה שין בן-אלון לצייר. התחושה שהציור אינו מהווה עבורה כלי ביטוי מספק יצר צורך לחפש אחר אמצעי עבודה חדשים. שין בן-אלון התחילה לעבוד עם חולצות ישנות, מתחה אותן על מסגרות הציור מצידן הפנימי ולאחר מכן סרקה אותן לעבודות הדפס. סדרה זו נקראה 'תפרים'. בנוסף באותה תקופה החלה האמנית לכתוב. הכתיבה החלה להופיע על הקירות בסטודיו ובהמשך בחללי תצוגה שבהם יצרה מיצבים תלויי מקום.

מיצבים 2002-2012

החל משנת 2002 ובמשך עשור התמקדה יצירתה של שין בן-אלון במיצבים תלויי מקום. העבודות, שנוצרו לחללים שונים, עסקו בדיאלוג בין החלל, הטקסט והאריגה של מערכת הדימויים לכלל מהלך אחד שמטרתו להכתיב את הכוריאוגרפיה של הצופה בחלל.

מרבית המיצבים בתקופה הזו נקראו 'מיצבי-טקסט' וכללו טקסטים סיפוריים שנכתבו על ידי האמנית. מיצבים אלו נבנו בחלל ובהשראתו ועם תום התערוכה הוסרו או נמחקו. המיצבים הוצגו בתיאטרון תמונע, במשכן לאמנות בעין חרוד, בגלריה נחשון בקיבוץ נחשון, בגלריה באום אל פחם, בגלריה העירונית ברחובות, במרכז ההנצחה בטבעון ועוד.

באותה תקופה וכחלק בלתי נפרד מהתמקדותה בעבודות מיצב אצרה שין בן-אלון במשך שלוש שנים את הגלריה בתיאטרון תמונע; חלל תצוגה לא קונבנציולי שם יצרה את "פרויקט פסאז' " סדרת תערוכות שבה הוזמנו אמנים להתייחס לחלל הגלריה שאיננו קובייה לבנה אלא חלל מעבר.

רישום (2012-2015)

החל משנת 2012 התמקדה עבודתה ברישום על נייר תוך שימוש בטכניקות שונות כגון צבעי מים, טושים ועטים. חלק מרכזי בעבודה כלל עבודה בספרי סקיצות. פעולת הרישום היומיומית בספרים קשרה בין פרקטיקת הציור לזו של הכתיבה ויצרה יומן המבוסס על כלכלת דימויים דו-כיוונית שבה דימויים שצולמו או נלקחו ממקורות אינטרנטיים ונשמרו במצלמת האייפון, היוו בסיס לרישומים שהפכו תוך זמן קצר לפרויקט ברשתות החברתיות. בתערוכת היחיד 'חמישה קירות' (2015) שהוצגה בגלריית הקיבוץ הציגה מיצב רישומים שהיה מבוסס על דיאלוג בין דורי עם התערוכה 'חמישה צעירים' שהוצגה בגלריה בשנות השבעים ושוחזרה שם בשנות התשעים.

כתיבה

בשנים 2005–2012 פרסמה ברשת בלוג בשם פרוססיה, בלוג שעסק בתהליכי יצירה.

בשנים 2013–2012 כתבה מאמרים באנטייטלד[2] מגזין קבוצתי על עיצוב ואמנות, ובמעקבים[3] טור ראיונות בערב רב על הרשתות החברתיות כחללי תצוגה אלטרנטיביים.

בשנת 2015 פרסמה dBook ספר אמן בהוצאה עצמית ובמהדורה מוגבלת הכוללת 50 רישומים מתוך ספרי הסקיצות שלה שנעשו בשנים 2013–2014.

פרסים ומלגות[עריכת קוד מקור | עריכה]

  • 1988 - פרס הצטיינות בלימודים המחלקה לאמנות, בצלאל
  • 1989 - מלגת קרן שרת, קרן תרבות אמריקה - ישראל
  • 1990 - פרס ראשון לציור לבוגרים מצטיינים ע"ש מארי פישר, המחלקה לאמנות, בצלאל
  • 2003 - תמיכה בהוצאת קטלוג אמנות, קרן יהושע רבינוביץ' לאמנויות, תל אביב
  • 2005 - פרס עידוד היצירה מטעם משרד המדע התרבות והספורט
  • 2013 - סטודיו לאמן, סדנאות האמנים, תל אביב
  • 2014 - תמיכה בהקמת תערוכה, בסיוע המחלקה לאמנויות, אגף התרבות, עיריית ת"א-יפו וקרן יהושע רבינוביץ' לאמנויות תל אביב 
  • 2014 - פרס עידוד היצירה מטעם משרד התרבות והספורט לאמנות ועיצוב
  • 2015 - תוכנית שהות אמן, הסימפוזיון הבינלאומי לציור “Mark Rothko 2015”, The Daugavpils Mark Rothko Art Centre, דַאוּגַּבְפִּילְס, לטביה
  • 2015 - תוכנית שהות אמן, אמנות ואדריכלות ערד.

תערוכות יחיד וזוגיות[עריכת קוד מקור | עריכה]

  • 1993 - סדרת נדבך לאמנים צעירים, בית האמנים, ירושלים
  • 1996 - מרב שין בן-אלון, הגלריה בבורוכוב, תל אביב ( Cat. ) 
  • 1997 - על הרצפה, גלריה משרד בתל – אביב, תל אביב
  • 1999 - בין הסטודיו למקום אחר, דפנה נאור, מקום לאמנות עכשווית, ירושלים
  • 2002 - סיפורים במסדרון, הגלריה בתיאטרון תמונע, תל אביב
  • 2003 - לילה טוב שינה מתוקה, גלריה נחשון, קיבוץ נחשון
  • 2003 - משתפי פעולה, מרב שין בן-אלון ורם סמוכה, המשכן לאמנות עין-חרוד, עין חרוד ( Cat. )
  • 2005 - בית הגלריה בתיאטרון תמונע, תל אביב
  • 2008 - הזמן האדום, גלריה 10, בית מיכל, רחובות
  • 2014 - ספרי משהו על התמונה הזו..., בית תמי, תל אביב
  • 2015 - חמישה קירות, גלריה הקיבוץ, תל אביב.
  • 2016 - 70, גלריה בסיס, בסיס לאמנות ותרבות, הרצליה
  • 2018 - Together-Zusammen, חלק ראשון; מרב שין בן-אלון וג'נין גרבר, גלריה K70, לובק, גרמניה
  • 2019 - Zusammen.Project, מרב שין בן-אלון וג'נין גרבר, גלריה מנשר לאמנות, תל אביב

תערוכות קבוצתיות נבחרות[עריכת קוד מקור | עריכה]

  • 1990 - תערוכת זוכי מלגות קרן שרת, מוזיאון תל אביב לאמנות, תל אביב. 
  • 1992 - Small Works  Washington Square East Galleries  ,80, ניו - יורק. 
  • 1994 - ציור צילום ציור - השרייה, הסדנא לאמנות, יבנה
  • 1994 - ציור מעל ומעבר, המוזיאון לאמנות ישראלית, רמת גן  
  • 1994 - דגלים, אמנות לעם, מוזיאון אשדוד, אשדוד.
  • 1996 - החלק המלא של הסימן 1, 2, 3,, עמי שטייניץ אמנות עכשווית, תל אביב.
  • 1996 - 37 אמנים דנים ובינלאומיים גלריה Zenit,  קופנהגן
  • 2000 Magazine Camp , - 2000 מוזיאון ווטארי, טוקיו.
  • 2001 - ידיים, אגף הנוער, מוזיאון ישראל, ירושלים.
  • 2004 - לשלוף שפן מהכובע, הגלריה העירונית, רחובות והגלריה של מרכז ההנצחה, טבעון.
  • 2004 - אמנות הארץ, נעורים געגוע מתחם תחנת הכוח רדינג, תל אביב. 
  • 2006 - הזוכים, תערוכת זוכי פרסי משרד המדע התרבות והספורט, מוזיאון ישראל, ירושלים
  • 2007 - לא תראו, הגלריה לאמנות באום אל פחם, אום אל פחם. 
  • 2008 - הצופה המובלע של האמנות הישראלית, הגלריה בתיאטרון תמונע, תל אביב. 
  • 2008 - מרחב מוגן, גלריה נחשון, קיבוץ נחשון. 
  • 2009 - סיפור, ( כאמנית ואוצרת ) גלריה P8, יפו.
  • 2009 - ליגה, בית עמיעד, יפו. 
  • 2009 - אלימות רישומית,  גלריה 5 מקום לאמנות, תל אביב. 
  • 2009 - עכשיו אני, הגלריה על הצוק, נתניה  
  • 2010 - רווחים, הגלריה במרכז האקדמי לעיצוב ולחינוך ויצו חיפה, חיפה.
  • 2010 - ואין לך דבר שאין לו מקום, בית האמנים, תל אביב
  • 2011 - אוצרים בע"מ, מוזיאון פתח תקווה לאמנות, פתח תקווה
  • 2011 - איך אני למטה למעלה, גלריה 121, תל אביב.
  • 2012 - דרך מורה, קרן טראמפ בשיתוף בית ספר מוסררה, בית עמיעד, יפו
  • 2013 - מן המוכן, 100 שנה לרדי מייד, מוזיאון חיפה לאמנות, חיפה.
  • 2013 - בין גוף לגופיה, גלריה בנימין, תל אביב.
  • 2013 - עיר לפי מידה, הגלריה של התוכנית הבינלאומית ללימודי אוצרות של סמינר הקיבוצים והמרכז לאמנות עכשווית, תל אביב.
  • 2015 - מארק רותקו 2015, מרכז מארק רותקו לאמנות, דאוגבפילס, לטביה.                             
  • 2015 - והזוכים הם.., תערוכת פרסי משרד התרבות והספורט לאמנות ועיצוב 2014, מוזיאון תל אביב לאמנות, תל אביב
  • 2016 - NordArt הביתן הישראלי בתערוכה הבינלאומית, בודלסדורף, גרמניה
  • 2016 - חוטים וקשרים, אגף הנוער, מוזיאון ישראל
  • 2017 - RED, The Mark Rothko Art Centre, לטביה
  • 2017 - מים, לב, פנים, הביאנלה של ירושלים
  • 2017 - עגלה מלאה, הגלריה בבית חנקין, כפר יהושוע
  • 2018 - Syntax Error, Lewisham ArtHouse, לונדון
  • 2018 - פוטופואטיקה 8, גלריה מוסררה, בית הספר לאמנות, ירושלים
  • 2018 - אמנות מחויטת, 4 אמניות בפרויקט מיוחד של אמנות על הבגד, בית האופנה קום איל פו
  • 2018 - מיומנו של אמן, מוזיאון הרמן שטרוק, חיפה
  • 2019 - Transparent, גלריה Xpon-art, המבורג

אוצרות[עריכת קוד מקור | עריכה]

  • 2003-2006 - פרויקט פסאג', הגלריה בתיאטרון תמונע, תל אביב 
  • 2009 - סיפור, תערוכה קבוצתית, גלריה P8, יפו
  • 2011 - הנתון, בתוך התערוכה אוצרים בע"מ, מוזיאון פתח תקווה לאמנות, פתח-תקווה.

קישורים חיצוניים[עריכת קוד מקור | עריכה]

ויקישיתוף מדיה וקבצים בנושא מרב שין בן-אלון בוויקישיתוף

הערות שוליים[עריכת קוד מקור | עריכה]