מקסורה
 |
יש לערוך ערך זה. ייתכן שהערך סובל מבעיות ניסוח, סגנון טעון שיפור או צורך בהגהה, או שיש לעצב אותו, או מפגמים טכניים כגון מיעוט קישורים פנימיים.
| |
| יש לערוך ערך זה. ייתכן שהערך סובל מבעיות ניסוח, סגנון טעון שיפור או צורך בהגהה, או שיש לעצב אותו, או מפגמים טכניים כגון מיעוט קישורים פנימיים. | |
המקסורה (בערבית: مقصورة (מקצורה) שפירושו ״חלל סגור״) היא מתחם, קופסה או מסך עץ הנמצאת לרוב בסמוך למחראב או מרכז קיר הקיבלה במסגד. צורתה לרוב מרובעת, וקירותיה עשויים עץ, מתכת או שבכה. החל מהמאה ה-11, החלו להתפתח מקסורות בדמות חדרים מקורי כיפה, בתוך אולם התפילה של המסגד, במיוחד באזור מסופוטומיה, אם כי ניתן לראותם גם במסגד של ביברס ומתחם הקבר של קלאוון בקהיר. המקסורה בדרך כלל שימשה את השליט, ותוכננה כדי לספק הגנה מפני מתנקשים פוטנציאליים במהלך התפילה, אך גם כדי להבטיח את פרטיות הפולחן שלו. בניגוד למרכיבי מסגדי יום שישי אחרים, כמו המחראב והמנבר, המקסורה אינה נפוצה כל כך והיא קשורה קשר ישיר לנוכחות השליט, בעיקר במאות הראשונות של האסלאם. בהמשך, היא שימשה גם את בני הקהילה ומתפללים יחידים.[1]
היסטוריה[עריכת קוד מקור | עריכה]
הטענה הרווחת היא שהמקסורה הראשונה נבנתה בידי החליף השלישי עֻת׳מאן (644- 656 לספירה), במסגד הגדול שבמדינה
שבחצי האי ערב, כדי להגן על עצמו מהתנקשויות לאחר שקודמו, החליף עֻמר נרצח בתוך המסגד. בראשית התקופה האסלאמית הקדומה, החליף שימש גם כאמאם והוביל את תפילות יום השישי במסגד הראשי. המקסורה הראשונית של עֻת׳מאן הייתה עשויה מקיר לבנים ובו חורים, כדי למנוע גישה אליו אך להבטיח שעדיין יראה על ידי המאמינים בזמן התפילה. מאוחר יותר, מבנה מקסורה זה הוחלף במבנה אבן קבוע. מקסורה נבנתה גם על ידי הח'ליף הראשון משושלת בית אומיה, מועאויה הראשון (661 - 680), במסגד הגדול של דמשק, והיא כונתה ״מקסורת רעי הנביא״ ולה אף מחראב בשם זה. מקסורות נוספות נבנו במסגד זה גם בתקופות מאוחרות יותר.[2]
_(29761339431).jpg)
המקסורה העתיקה ביותר בעולם המוסלמי שנשמרה באתרה היא מקסורת העץ של המסגד הגדול בקירואן, אשר שליט אפריקיא (אנ') אלמועיז (אנ') הורה לבנותה. היא מתוארכת למחצית הראשונה של המאה ה-11, ושופצה מאוחר יותר במאה ה-17. היא ממוקמת מימין למנבר המסגד, וידועה בעבודת העץ שלה הכוללת כתובת כופית המוקדשת לאלמועיז. המקסורה המרובעת של המסגד הגדול של קורדובה, אף על פי שהומר לקתדרלה, היא עתיקה יותר אך שונה מאוד במהותה. היא מתוארכת ל-965 לתקופת החליף אלחכם השני (אנ'). היא לא ממוקמת בסמוך למחראב, אלא ממול וסביב המחראב. אף על פי שלא שרד מסך פיסי במסגד זה (אף כי היה קיים מסך שכזה בסבירות גבוהה), האזור מסומן ע״י הארכיטקטורה והקשתות שסביבו, המאופיינים בדוגמה שזורה המבטאת השפעה של אדריכלות ספרדית-אסלאמית של ימי הביניים ושל אדריכלות מרוקאית. האזור גם מוכתר בשלוש כיפות המעוטרות בעושר רב.
המקסורות המשיכו להופיע במסגדים סונים בעולם האסלאמי, אם כי המושג התפתח וכלל גם סוגי חדרים וחללים שלא נשמרו בהכרח עבור השליט. אין עדויות ברורות להופעת מקסורות באיראן, והדוגמאות המוקדמות ביותר שנשתמרו מופיעות בדמות מרפסת מעוטרת בקפידה במסגד נאין (אנ') בן המאה ה-10. מאוחר יותר, המונח ״מקסורה״ התייחס לחלל בעל כיפה ששובץ ממול למחראב של המסגד הגדול של קזווין (אנ') וכן במסגד הגדול של אספהאן. עם זאת, המונח פיתח ככל הנראה משמעות סמלית שלא בהכרח קשורה לשליט, שכן הכיפות הפכו למאפיינות נפוצות של אדריכלות המסגד.[3]
באדריכלות העת׳מאנית לא נבנו מקסורות במסגדים בני התקופה. אולם ברוב המסגדים האימפריאליים, שנבנו על ידי הסולטאן או משפחתו, היה תא עבור הסולטאן שכונה "הנקאר מפילי" (בטורקית- hünkâr mahfili), שהיה למעשה במה מוגבהת ומוקפת במסך. דוגמה מוקדמת לכך, היא המרפסת המעוטרת של המסגד הירוק (אנ') בבורסה מתחילת המאה ה-15. ההנקאר מהפילי הפך לסטנדרטי ברוב המסגדים באיסטנבול לאחר כיבוש העיר. ככל הנראה היה תא כזה במסגד אלפתאח (אנ') אשר נבנה על ידי מהמט השני.
קישורים חיצוניים[עריכת קוד מקור | עריכה]
הערות שוליים[עריכת קוד מקור | עריכה]
- ^ Hillenbrand, Robert. The Mosque in the Medieval Islamic World. In Architecture in Continuity, edited by Sherban Cantacuzino, New York: Aperture. 1985
- ^ "Maqsurah", Encyclopædia Britannica Online
- ^ M. Bloom, Jonathan; S. Blair, Sheila, eds. (2009). "Maqsura". The Grove Encyclopedia of Islamic Art and Architecture. Oxford University Press. ISBN 9780195309911