מקלע PK

מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית
מקלע PK
מידע כללי
סוג מקלע קל
נגזרות PKM, PKT, PKS, PKMS
תכנון מיכאיל קלשניקוב עריכת הנתון בוויקינתונים
מדינה מייצרת רוסיה
יצרן קונצרן קלשניקוב, מפעל דגטיאריוב עריכת הנתון בוויקינתונים
מעצב מיכאיל קלשניקוב עריכת הנתון בוויקינתונים
תקופת השימוש 1965–הווה (כ־59 שנים)
מלחמות מלחמת וייטנאם עריכת הנתון בוויקינתונים
מידע טכני
קליבר
פעולה גז פעולה, בורג פתוח
הזנה שרשיר תחמושת 100, 200 או 250 כדורים
כוונות ברזל
אורך כולל 1,203 מ"מ - PK
1,192 מ"מ - PKM
1,098 מ"מ - PKT
אורך קנה 658 מ"מ - PK
645 מ"מ - PKM
772 מ"מ - PKT
משקל ריק 10.5-7.5 ק"ג (תלוי בדגם)
קצב אש 850-650 כדורים לדקה
מהירות לוע 825 מטר לשנייה
טווח אפקטיבי 1.5 ק"מ
לעריכה בוויקינתונים שמשמש מקור לחלק מהמידע בתבנית
מקלע PKM (מוצב בצמוד לקיר) עם שאר אמצעי הלחימה של החזבאללה שנתפסו בידי לוחמי חטיבת הנח"ל בלבנון במהלך מלחמת לבנון השנייה

מקלע PK (ראשי תיבות של "פולמיוט קלשניקובה", ברוסית: Пулемет Калашникова; "מקלע קלשניקוב") הוא מקלע קל תוצרת ברית המועצות אשר היה בשימוש נרחב של מדינות ברית ורשה ובעלות בריתם.

למקלע יצאה גרסה משודרגת המוכרת בשם PKM שמשמעותו המקלע המעודכן של קלשניקוב (Пулемет Калашников Модернизированный).

היסטוריה ופיתוח[עריכת קוד מקור | עריכה]

מקלע ה-PK תוכנן על ידי מיכאיל קלשניקוב בשנת 1958 ונכנס לשירות בצבא האדום ב-1969. הרעיון לפיתוח המקלע היה יוזמה של שר הביטחון הסובייטי שהיה מעוניין בפיתוחו של מקלע מתחרה למקלע הנפוץ של אותה תקופה, מקלע NSV.

ה-PK נחשב בזמנו למקלע טוב והחליף מספר מקלעים ישנים שהיו בשימוש בצבא האדום, כגון SGM.

מספר שנים לאחר פיתוח ה-PK החל קלשניקוב לפתח גרסה נוספת של המקלע, הידועה כיום בראשי התיבות שלה PKT. גרסה זו נועדה להיות מותקנת על גבי רכב קרבי משוריין וטנקים. היא מותקנת בין היתר במערכת Uran-9. ב-1969 החל הצבא האדום להשתמש בגרסת ה-PKM שכללה חצובה של שלוש רגליים. כיום, דגם ה-PKM עדיין מיוצר ומשמש את הצבאות של רוסיה ומדינות ברית המועצות לשעבר. גם צבאות של מדינות הגוש המזרחי לשעבר, כמו פולין ורומניה עדיין משתמשים במקלעי ה-PKM. כמו כן, המקלע נמצא בשימוש במדינות רבות באפריקה ובמזרח התיכון, שם הוא משמש בעיקר כוחות גרילה וארגוני מחבלים.


ה-PKM שוכפל ונכון ל-2007 הוא מיוצר במדינות נוספות כגון בולגריה, סין, פולין, רומניה ומדינות יוגוסלביה לשעבר.

בצה"ל[עריכת קוד מקור | עריכה]

מקלעי PK שנפלו שלל בידי צה"ל שימשו את יחידת אגוז בשנות ה-90 של המאה ה-20 ברצועת הביטחון בלבנון. במהלך מלחמת לבנון השנייה נפלה לידי צה"ל כמות לא מבוטלת של מקלעי PK, שהיו בשימוש החזבאללה. [1]

הנדסה ומבנה[עריכת קוד מקור | עריכה]

PK הוא מקלע בעל חגורת כדורים ממתכת עמידה, ובעל כוונות ברזל (אחת בחלקו הקדמי ואחת בחלקו האחורי). חגורת התחמושת למקלע נמצאת בארגזים של 100, 200, או 250 כדורים. ארגז הכדורים מולבש על המקלע ומכיל בתוכו את הכדורים כאשר הוא נמצא מצידו הימני של המקלע. הנצרה ממוקמת בצידו השמאלי של ההדק ומאחוריו, קת הרובה עשויה עץ או בקליט והדק מכני המתפעל את המקלע. ניתן לקפל את החצובה לפי הצורך. לגרסאות המקלע שמורכבות על טנקים יש הדק אלקטרוני וקת לכתף, ובכך הן מאפשרות תפעול יעיל שמתאפשר כאשר מורידים את המקלע בשעת הצורך מהמקום שבו הוא מותקן על הטנק.

קישורים חיצוניים[עריכת קוד מקור | עריכה]

ויקישיתוף מדיה וקבצים בנושא מקלע PK בוויקישיתוף

הערות שלויים[עריכת קוד מקור | עריכה]