מצווה גדולה להיות בשמחה

מצווה גדולה להיות בשמחה תמיד הוא פתגם יהודי, והנהגה של שמחת חיים, המזוהה עם רבי נחמן מברסלב אשר טבע את הביטוי במאמריו. משמש כאחד מעקרונותיה ומייצגיה של תנועת החסידות, וכאחד מהסמנים המאפיינים את חסידות ברסלב אשר פרסמה את הביטוי ברבים במיוחד. היגד זה הפך רווח בתרבות היהודית המודרנית בשירים באירועי שמחה או כחלק מהדרכה להתמודדות עם מצבי קושי ומשבר.

מקור הביטוי

ההיגד המפורסם מופיע בצורתו זו בספר ליקוטי מוהר"ן חלק שני שהודפס כבר בשנת 1811. ליקוטי מוהר"ן, ("מורנו ורבינו הרב רבי נחמן") הוא חיבורו החשוב ביותר של רבי נחמן מברסלב וספר היסוד של חסידות ברסלב.

ב-תורה (דרשה) כ"ד, מופיע ההיגד לצד דברי דרשה ע"פ סגנונו ההגותי של רבי נחמן. בדרשתו נותן רבי נחמן המלצה, הסברה והדרכה בדבר החשיבות שיש בשמירה על שמחת חיים. בשל חשיבות הדבר הוא מכנה את העניין כמצווה. ואף כמצווה גדולה. וכך נכתב בין היתר בדרשתו:

"מִצְוָה גְּדוֹלָה לִהְיוֹת בְּשִׂמְחָה תָּמִיד, וּלְהִתְגַּבֵּר לְהַרְחִיק הָעַצְבוּת וְהַמָּרָה שְׁחרָה בְּכָל כּחוֹ. וְכָל הַחוֹלַאֹת הַבָּאִין עַל הָאָדָם – כֻּלָּם בָּאִין רַק מִקִּלְקוּל הַשִּׂמְחָה. …וְהַכְּלָל, שֶׁצָּרִיךְ לְהַתְגַּבֵּר מְאד בְּכָל הַכּחוֹת לִהְיוֹת אַךְ שָׂמֵחַ תָּמִיד. כִּי טֶבַע הָאָדָם-לִמְשׁךְ עַצְמוֹ לְמָרָה שְׁחרָה וְעַצְבוּת מֵחֲמַת פִּגְעֵי וּמִקְרֵי הַזְּמַן, וְכָל אָדָם מָלֵא יִסּוּרִים, עַל- כֵּן צָרִיךְ לְהַכְרִיחַ אֶת עַצְמוֹ בְּכחַ גָּדוֹל לִהְיוֹת בְּשִׂמְחָה תָּמִיד". ...

— ליקוטי מוהר"ן תנינא, תורה-כד

הרעיון הנ"ל מופיע בתורותיו של רבי נחמן כמוטיב החוזר במקומות רבים וגם תורגם בהתאמה סגנונית לשירים כגון:

רבי נחמן מברסלב היה אומר, אל להתייאש, אם הגיעה עת רעה, רק לשמוח יש.
אל יאבד נא ביטחוננו, אל להתייאש, אם הגיעה עת רעה, רק לשמוח יש

— מתוך שירון לראש השנה של ועדת החג הבין-קיבוצית

בהמשך דרשתו מוסיף רבי נחמן את הדברים הבאים:

וּלְשַׂמֵּחַ אֶת עַצְמוֹ בְּכָל אֲשֶׁר יוּכַל וַאֲפִלּוּ בְּמִלֵּי דִּשְׁטוּתָא אַף שֶׁגַּם לֵב נִשְׁבָּר הוּא טוֹב מְאֹד עִם כָּל זֶה הוּא רַק בְּאֵיזוֹ שָׁעָה וְרָאוּי לִקְבּעַ לוֹ אֵיזֶה שָׁעָה בַּיּוֹם לְשַׁבֵּר לִבּוֹ וּלְפָרֵשׁ שִׂיחָתוֹ לְפָנָיו יִתְבָּרַך, כַּמּוּבָא אֶצְלֵנוּ אֲבָל כָּל הַיּוֹם כֻּלּוֹ צָרִיך לִהְיוֹת בְּשִׂמְחָה כִּי מִלֵּב נִשְׁבָּר בְּקַל יְכוֹלִין לָבוֹא לְמָרָה שְׁחֹרָה יוֹתֵר מֵאֲשֶׁר יְכוֹלִין לִכָּשֵׁל עַל־יְדֵי שִׂמְחָה, חַס וְשָׁלוֹם לָבוֹא לְאֵיזֶה הוֹלֵלוּת, חַס וְשָׁלוֹם כִּי זֶה קָרוֹב יוֹתֵר לָבוֹא מִלֵּב נִשְׁבָּר לְמָרָה שְׁחֹרָה עַל כֵּן צָרִיך שֶׁיִּהְיֶה בְּשִׂמְחָה תָּמִיד רַק בְּשָׁעָה מְיֻחֶדֶת יִהְיֶה לוֹ לֵב נִשְׁבָּר

— ליקוטי מוהר"ן תנינא, תורה-כד

מדבריו הנ"ל מודגש ששמחה איננה הוללות. ואיננה שמחה הבאה כתוצאה מהוללות.

כאשר רבי נחמן מייעץ שאם צריך שאף ישתמשו ב"בְּמִלֵּי דִּשְׁטוּתָא" בכדי לצאת מעצבות, הכוונה לדברי שטות ובדחנות. כיום מיישמים טכניקות מעין אלה גם בליצנות רפואית.

משמעויות של הביטוי

פרק זה לוקה בחסר. אנא תרמו לוויקיפדיה והשלימו אותו. ייתכן שתמצאו פירוט בדף השיחה.

ע"פ חוקר החסידות צבי מרק, עיון בדבריו הנ"ל של רבי נחמן משקפים תפיסה מורכבת של מערכת קשרים סבוכה בין עצבות שמחה ולב נשבר. ועל כך כותב מרק: ”השמחה לפיכך היא תנועה נפשית של "אף על פי כן" שעל האדם להכריח את עצמו ללכת בה; היא אינה מתת אלוהים המגיע בטבעיות לאדם אלא אתגר המוטל לפתחו הדורש ממנו להפעיל את כל כוחותיו. במילים אחרות, מצב רוחו של האדם איננו פרי נסיבות חייו אלא פרי הכרעותיו ומאמציו להגיע אל השמחה.”.

מרק עומד על כך שבכתביו של רבי נחמן מצורפות עצות מעשיות רבות במטרה לעזור לאדם להגיע לשמחה.

חשיבות השמירה על שמחת חיים ע"פ החסידות

פרק זה לוקה בחסר. אנא תרמו לוויקיפדיה והשלימו אותו. ייתכן שתמצאו פירוט בדף השיחה.

ייצוגים בתרבות ובאומנות

לחנים בולטים:

• לחן עממי-חסידי. נפוץ מאוד באירועי שמחה דתיים. בין הביצועים ללחן: ישראל דגן, כמו כן השיר מוטמע כחלק מהשיר מי שמאמין לא מפחד, בביצוע הזמר איל גולן.
• מצווה גדולה - בביצוע אברהם פריד באלבום שטר התנאים (1996).
• "תמיד בשמחה" - שיר הנושא הפותח של הדיסק "תמיד בשמחה" (1998) בביצוע מרדכי בן דוד.
• מצווה גדולה - בביצוע יוסף קרדונר באלבום הכפול: "סימנים בדרך-כל העולם".
• להיות בשמחה תמיד - בביצוע אהרון רזאל, באלבום: "זמן הגאולה", (2003).
• מוטמע גם בתוך - "שיר השמחה" בביצוע שוקי סלומון וישי לפידות.
• השיר "רבי נחמן מברסלב היה אומר" בביצוע דוד רפאל בן-עמי ובביצוע יוסף קרדונר.

ראו גם

• שמחה
• הבה נגילה - ("עורו אחים בלב שמח")
• שיר שמח - ("אם גם ראשנו שח"), מאת יעקב אורלנד.

לקריאה נוספת

• צבי מרק, מיסטיקה ושיגעון ביצירת ר' נחמן מברסלב, הוצאת עם עובד ומכון שלום הרטמן, תל אביב, תשס"ד
• עדיה הדר, תו הלב: הניגון בכתביו של רבי נחמן מברסלב – בין המטאפיזי לקיומי, אוניברסיטת בר-אילן, 2021.

קישורים חיצוניים

• ליקוטי מוהר"ן ח"ב - תורה כד - מִצְוָה גְּדוֹלָה לִהְיוֹת בְּשִׂמְחָה תָּמִיד באתר ברסלב - ספרי רבי נחמן מברסלב.
• צבי מרק, "להיות בשמחה תמיד", באתר מכון הרטמן-מרכז פלורליסטי למחקר, להגות, ולחינוך יהודי, ‏10 במרץ 2013
• אברהם גוטליב, שמחת החיים והערכת הטוב, היחידה ללימודי יסוד ביהדות אוניברסיטת בר-אילן, מס' 719 פרשת כי-תבוא, תשס"ז- 2007.
• אהרון דרמון, ‏האם יש מצווה להיות מאושר?, באתר ‏מאקו‏, 23 בספטמבר 2013