מפרץ שארלוט

מפרץ שארלוט
מידע כללי
סוג	מפרץ
מידע נוסף
קואורדינטות	64°34′59″S 61°37′59″W / 64.5831°S 61.6331°W
	(למפת חצי האי האנטארקטי רגילה) בסיס חנרל ברנרדו אוהיגינס ריקלמה מפרץ שארלוט

מפרץ שארלוט (באנגלית: Charlotte Bay) הוא מפרץ בחוף המערבי של חצי האי אנטארקטיקה במערב ארץ גרהאם שבאנטארקטיקה^[1].

רוחב פתחו של המפרץ 22 קילומטרים^[1], והוא מצוי בין חצי האי רקלוס, לבין כף מוריי^[1].

אל המפרץ נשפכים הקרחונים נובילה^[2], בוז'ינוב^[3], קרב^[4], ולמאן^[5] ורנאר^[6].

היסטוריה[עריכת קוד מקור | עריכה]

גילוי המפרץ[עריכת קוד מקור | עריכה]

המפרץ התגלה על ידי אדריאן דה ז'רלאש שעמד בראש המשלחת האנטארקטית הבלגית שחקרה את האזור בשנים 1899–1897.

מקור השם[עריכת קוד מקור | עריכה]

ז'רלאש קרא למפרץ על שמה של שארלוט דומייה (Charlotte Dumeiz), ארוסתו של ז'ורז' לקונט (Georges Lecointe), מגלה ארצות והידרוגרף, שהיה סגנון של ז'רלאש בפיקוד על משלחת החקר^[1].

בקתת מפרץ שארלוט[עריכת קוד מקור | עריכה]

אנשי סקר שטחי חסות איי פוקלנד (חלק מהסקר האנטארקטי הבריטי) בנו בקתה בנקודת פורטל בין האי בראבאנט לבין חוף דאנקו.

בעונת המחקר 1957–1956, ואלי הרברט, מיפה את האזור שבין מפרץ התקווה לבין מפרץ שארלוט ובסיום המחקר הגיע לבקתת במטרה שהספינה שקלטון תאסוף אותו. בהיעדר מכשיר רדיו בבקתה הרברט לא ידע כי הספינה פגעה בקרחון וחזרה לאיי פוקלנד לתיקונים. ששת חברי המשלחת של הרברט המתינו בבקתה שלושה חודשים מבלי לדעת מתי יאספו אותם.