מפקד כוחות ההגנה של אסטוניה
 | |
 | |
| איוש נוכחי | מרטין הרם |
|---|---|
| תאריך כניסה לתפקיד | 5 בדצמבר 2018 |
| דרכי מינוי | בידי ממשלת אסטוניה, לאחר שהומלץ בידי שר ההגנה |
| תחום שיפוט |
 אסטוניה |
| כפוף | לשר ההגנה |
| משך כהונה קצוב | חמש שנים (עם אופציה לשנתיים נוספות) |
| ייסוד המשרה | 23 בדצמבר 1918 |
| איוש ראשון | יוהאן ליידונר |
| https://mil.ee/en/defence-forces/commander/ | |
  | |
מפקד כוחות ההגנה של אסטוניה (באסטונית: Eesti kaitseväe juhataja) הוא הדרג הפיקודי העליון בכוחות ההגנה של אסטוניה. הוא כפוף לשר ההגנה והוא היועץ הצבאי הישיר של ממשלת אסטוניה. מקביל לתפקיד הרמטכ"ל בצה"ל.
היסטוריה[עריכת קוד מקור | עריכה]
ב-28 בנובמבר 1918 פלש הצבא האדום לאסטוניה הצעירה, מתחיל בכך את מלחמת העצמאות של אסטוניה. ב-23 בדצמבר מינתה ממשלת אסטוניה את יוהאן ליידונר לתפקיד מפקד הצבא האסטוני. ב-26 במרץ 1920 פרש ליידונר מהתפקיד. הממשלה האסטונית לא מינתה לו מחליף, עד שב-1 בדצמבר 1924 ניסו גורמים קומוניסטים לבצע הפיכה במדינה (בתמיכת ברית המועצות). ממשלת אסטוניה הכריזה על ממשל צבאי והזעיקה את ליידונר חזרה. ליידונר דיכא את ניסיון ההפיכה תוך חמש שעות, אולם הממשל הצבאי נותר על כנו במשך מספר שבועות נוספים, עד שכוחות הצבא הצליחו ללכוד את רוב המהפכנים. ב-8 בינואר 1925 פרש ליידונר מתפקידו בפעם השנייה. ב-12 במרץ 1934, לנוכח התחזקות תנועת הימין הקיצוני "ואפס", הזעיק קונסטנטין פטס את ליידונר חזרה לתפקיד מפקד הצבא, והורה לו להכריז על משטר צבאי. סמכויותיו של ליידונר הורחבו מאוד, וכללו אפשרות לפרק מפלגות ולצמצם את חופש הביטוי. הוא הפך לכמעט דיקטטור במדינה, והוביל אותה אל מה שנודע בהיסטוריה האסטונית בתור "עידן השתיקה".
ב-17 ביוני 1940 פלשו הסובייטים לאסטוניה וכבשו אותה תוך זמן קצר. ליידונר הודח מתפקידו באופן רשמי ב-22 ביוני. הוא ופטס הוגלו לרוסיה ומתו בגולאגים סובייטיים. הסובייטים הקימו צבא אסטוני חדש שנודע בשם "צבא העם האסטוני", ובפועל היה חלק מהצבא האדום. גוסטב יונסון מונה למפקד הצבא עד 3 בספטמבר אז אוחד הצבא האסטוני באופן רשמי לתוך הצבא האדום. ביוני 1941 סולקו כל הקצינים האסטונים מהצבא האדום, ויונסון עצמו הוצא להורג במוסקבה.
ב-18 בספטמבר 1944 נסוגו כוחות הוורמאכט מאסטוניה (לאחר שכבשו אותה במסגרת מבצע ברברוסה), ולזמן קצר נראה היה כי ישנו סיכוי לעצמאות אסטונית מחודשת. אוטו טיף כינס ממשלה בטאלין, ומינה את יאן מיידה למפקד הצבא האסטוני. תוך מספר שבועות כבשו הסובייטים את אסטוניה מחדש ופיזרו את הצבא האסטוני. אסטוניה נותרה חלק מברית המועצות עד 1991, וב-1993 הוקם הצבא האסטוני מחדש.
רשימת ראשי ההגנה[עריכת קוד מקור | עריכה]
| דיוקן | שם | זרוע | תחילת כהונה | סיום כהונה |
|---|---|---|---|---|
| אלכסנדר איינזלן |  צבא אסטוניה |
1 במאי 1993 | 4 בדצמבר 1995 | |
 |
יוהנס קרט |  ליגת ההגנה האסטונית |
4 בדצמבר 1995 | 30 ביוני 2000 |
| ארנה ארמוס | צבא אסטוניה |
30 ביוני 2000 | 21 בספטמבר 2000 | |
 |
טרמו קאוטס |  משמר הגבול |
21 בספטמבר 2000 | 14 בנובמבר 2006 |
 |
אנטס לאנאוטס | צבא אסטוניה |
14 בנובמבר 2006 | 5 בדצמבר 2011 |
 |
ריהו טראס | צבא אסטוניה |
5 בדצמבר 2011 | 5 בדצמבר 2018 |
|
מרטין הרם | צבא אסטוניה |
5 בדצמבר 2018 | מכהן |
קישורים חיצוניים[עריכת קוד מקור | עריכה]
- מפקד כוחות ההגנה באתר משרד ההגנה האסטוני